וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נלחמים בהון השחור - חלק ב'

ירון הרמן

29.3.2002 / 10:38

חוק איסור הלבנת הון הוא חוק חשוב המבשר את הצטרפותה של ישראל למאבק הבינ"ל. החוק מקנה כלים נוקשים וחמורים מאוד, תוך פגיעה משמעותית בחירויות וזכויות יסוד של אדם, מתוך הנחה שהמטרה מקדשת את האמצעים



החוק מעוניין לעודד את מי שמעורבים בהלבנת הון לדווח על הכספים והפעולות. החוק קובע פטור מאחריות בגין עשיית פעולה ברכוש אסור (אך לא לעצם הלבנת הון) למי שדיווח למשטרה לפני עשיית הפעולה ברכוש על הכוונה לעשות בו פעולה ופעל לפי התניותיה, או אם דיווח למשטרה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה. תקנות מיוחדות מסדירות את דרכי הדיווח למשטרה.



החוק מבקש להגן על המדווחים, ולפיכך הוא מורה שאין לגלות את זהותו של המדווח אלא כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי שאינו מהווה חלק מחומר החקירה (העומד לעיון סנגורו של החשוד בעבירה) ושאינו קביל בכל הליך משפטי (למעט בשל הפרת חובת הדיווח או בשל דיווח כוזב או מטעה).



החוק קובע פטור מאחריות לפיו בגין אי עשיית פעולה ברכוש, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי חוק איסור הלבנת הון שהם בתום לב, ואלה לא ייחשבו להפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשייה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל. עם זאת, ביהמ"ש רשאי לפי שיקול דעתו להורות על השבה או תשלום שווי או על קיום החיוב שכנגד כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.



עם זאת, החוק קובע כי למרות האמור לעיל, עורך דין חייב לפעול לפי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשס"א - 1961, דהיינו להקפיד על סודיות מקצועית ולא לגלות דברים ומסמכים שהוחלפו בינו ללקוחו, שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין, וזאת בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, כל עוד הלקוח לא ויתר על חסינותו.



יצוין כי במהלך הדיונים בהצעות החוק נשמעו קולות שדרשו לצרף לרשימת החייבים בדיווח גם רואי חשבון ועורכי דין. גישה זו לא התקבלה בחוק.



חובת דיווח בכניסה לישראל וביציאה ממנה



החל מיום 17.2.02 חלה חובת דיווח על הכנסות כספים (כסף מזומן, המחאות בנקאיות או המחאות נוספות) והוצאתם מישראל. החובה חלה על סכום כולל של 80 אלף שקל או יותר (כאשר מדובר בעולה חדש בכניסתו הראשונה לישראל, הוא חייב בדיווח רק לגבי סכום העולה על מיליון שקל).



הפרה של חובת הדיווח דינה מאסר של עד שישה חודשים או קנס של עד 150 אלף שקל או פי 10 מהסכום שלא דווח - לפי הגבוה ביניהם. את הדיווח יש לבצע על גבי טופס מכס 84 (דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים). כספים הנכנסים באמצעות הדואר או בכל דרך אחרת של משלוח חייבים בדיווח בתוך 72 שעות משעת קבלת המשלוח.



לגבי כספים המוצאים במשלוח, יש למלא את טופס הדיווח ולשלחו בדואר רשום עם אישור מסירה לפני מועד הוצאת הכספים מרשות השולח. הוראות מיוחדות קיימות לגבי כספים שהוכנסו יחד עם טובין מיובאים אחרים המחייבים הגשת רשמון.



סנקציות מנהליות - חילוט ועיצום כספי



אדם שהורשע בעבירות הלבנת הון או עשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ההליך הפלילי נגדו, יחולט מרכושו רכוש בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה או שהושג כשכר על ביצוע העבירה. אפילו אם לאותו אדם עצמו אין רכוש בר מימוש, ניתן לחלט מתוך רכושו של אדם אחר, שאותו אדם מימן את רכישתו או שהעבירו אליו בלא תמורה לאחר ביצוע העבירה. בניגוד להצעת החוק המקורית, לא נכלל באופן אוטומטי במסגרת רכושו של העבריין רכושם של בן זוגו וילדיו, אשר טרם מלאו להם 21 שנים.



במידה שלא ניתן לאתר את החשוד בעבירה או שזה אינו נמצא בישראל ולכן לא ניתן להאשימו בעבירה, או אם הרכוש הקשור בעבירה נתגלה לאחר ההרשעה, ניתן יהיה לחלט את הרכוש בהליך חילוט אזרחי בפני בית המשפט המחוזי.



נותן שירותים פיננסים שנכשל במילוי חובת דיווח המוטלת עליו או אדם שהפר את חובת הדיווח על כספים החייבים בדיווח בעת כניסה לישראל או יציאה ממנה צפוי להטלת עיצום כספי בסכומים הקבועים בחוק. העיצומים הכספיים, המהווים מעין כופר, יוטלו על ידי ועדות מיוחדות שיוקמו לשם כך. כאשר מוטל עיצום כספי ואותו אדם שילמו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה - בגללה הוטל העיצום הכספי. תקנות מיוחדות לעניין עיצום כספי מסדירות את דרכי הפעלת הוועדות, סדרי עבודתן, גביית הכספים לפיהן, אמות המידה לקביעת סכום העיצום הכספי ושיעורו, הליכי הערעור וכו'.



דברי סיכום



חוק איסור הלבנת הון הוא חוק חשוב המבשר את הצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בהון הנוצר מעבריינות חמורה ומפשע מאורגן. הצלחתו של החוק תלויה במידה רבה בהקפדה מצד הרשות המוסמכת לפי החוק על מילוי חובות הדיווח של המוסדות הפיננסיים, במעקב השוטף על פעולות מדווחות ובשיתוף פעולה יעיל וענייני בין הרשות המוסמכת לפי החוק המנהלת את מאגר המידע לבין מקבילותיה בעולם, המשטרה, המכס ובתי המשפט.



החוק מקנה כלים נוקשים וחמורים מאוד, תוך פגיעה משמעותית בחירויות וזכויות יסוד של אדם, מתוך הנחה שהמטרה מקדשת את האמצעים. על הרשויות העוסקות בנושא להפעיל בשום שכל את סמכויותיהן הנרחבות, להקפיד הקפדה יתרה בשמירת הנתונים בסודיות ולהיזהר שלא לפתוח ב"צייד מכשפות" כנגד מי שאינם אלו שהחוק מכוון כנגדם.


טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully