סטארט אפים נכנעים למשבר ומעניקים חרך השקעה גם לקרנות ישראליות

מאת עודד חרמוני



לפני כשנה התחילה חברת המחקר הישראלית IVC, המסקרת את השקעות ההון סיכון בישראל, לבחון את גיוסי ההון של חברות סטארט-אפ ישראליות שבהם השתתפו משקיעים זרים בלבד, ללא קרנות מקומיות. בסקר הראשון, שנערך ברבעון הראשון של 2001, התגלה כי כשליש מההון שהושקע בחברות סטארט-אפ הושקע בידי משקיעים זרים. הון זה, שרק על חלקו דווח ל-IVC, הסתכם על פי הערכות ביותר מ-200 מיליון דולר.



בתעשייה לא הופתעו מהתוצאות. בשנתיים שקדמו לסקר נטרקו לא מעט דלתות של חברות סטארט-אפ בפני מנהלי קרנות ישראליות. יזמים בולטים הצהירו כי אינם מעוניינים בכסף ישראלי, אלא רק בהשקעות מקרנות הון סיכון זרות, ואמרו למנהלי קרנות מקומיות שחיזרו אחריהם כי הם מפריעים להם להפוך לחברה גלובלית. הקרנות הישראליות הביטו בעיניים כלות וראו כיצד חוטפות קרנות אמריקאיות כמו סקויה, בנצ'מרק ואקסל, את החברות המבטיחות ביותר כבר בשלבים המוקדמים, ומשאירות אותן עם חברות בעלות סיכויי הצלחה נמוכים יותר.



באחרונה, כך נראה, המגמה מתהפכת. חברות סטארט-אפ, אשר לטענת משקיעים סירבו בעבר לקבל השקעות של קרנות ישראליות, שילבו בגיוס האחרון שלהן גם משקיעים ישראליים. בקבוצה זו נמנות חברת השבבים מלנוקס, שבינואר 2002 גייסה 56 מיליון דולר, חברת התקשורת אטריקה, שגייסה בפברואר 75 מיליון דולר, וחברת האבטחה סייבר ארק, שגייסה לפני שבוע 12 מיליון דולר.



מנהל קרן ההון סיכון גיזה ויו"ר IVC, זאב הולצמן, אמר כי ברבעון האחרון של 90% ,2001 מהשקעות ההון סיכון נערכו בשיתוף עם קרנות מקומיות, ומבין 120 החברות שגייסו הון, 106 גייסו גם מקרנות ישראליות. "כיום החברות זקוקות להון ולא משנה להן מהיכן הוא בא. לכן הן משחרות לפתחן של הקרנות הישראליות", אמר.



חלק מהשינוי מוסבר בהיחלשות מעמדם של המשקיעים הזרים. המשבר בתעשייה מחייב את הקרנות להשקיע יותר זמן בחברות הפורטפוליו ולהיות קרובות אליהן; דרישה שבה, מטבע הדברים, מתקשות הקרנות הזרות לעמוד. לכן כיום מעמידים חלק מהמשקיעים הזרים השתתפות של משקיע ישראלי כתנאי להשקעתם בחברה ישראלית, כדי שהמשקיע המקומי יסייע לחברה, אמר הולצמן.



הגיוס האחרון של מלנוקס הוא דוגמה לכך. עד כה השקיעו בחברה רק קרנות אמריקאיות כמו סקויה, ראזה (Raza) ו-USVP. לגיוס ההון האחרון של החברה, שבו גייסה 56 מיליון דולר לפי שווי של 251 מיליון דולר אחרי הכסף, הצטרפו הקרנות המקומיות ג'מיני, וולדן ישראל וג'רוזלם גלובל. בתשובה לשאלה מדוע השקיע בחברה בשלב כה מאוחר ולפי הערכת שווי כה גבוהה, אמר באחרונה מנהל בקרן ג'מיני, יוסי סלע, שהשקיע באטריקה ובמלנוקס בגיוסי ההון האחרונים שלהן: "הם לא איפשרו לקרנות ישראליות להשקיע בהם, אחרת היינו שם כבר מזמן ובהערכת שווי נמוכה יותר".



גם חברת אבטחת התוכנה סייבר-ארק, שגייסה בשבוע שעבר 12 מיליון דולר מהקרנות הישראליות ורטקס ו-JVP, הקפידה עד כה לגייס הון רק ממשקיעים זרים, בהם בנק ההשקעות היפני נומורה וסופטבנק. מנכ"ל ומייסד החברה, אלון כהן, אמר כי עד לאחרונה העדיפה החברה משקיעים זרים משום שראתה עצמה כחברה גלובלית בלבד. ואולם כיום, המדיניות שונה: "אנחנו חברה ישראלית וצריכים גם משקיעים ישראליים שילוו את החברה. היו לנו הרבה משקיעים זרים שביקשו להשתתף, והעדפנו להכניס גם משקיעים ישראליים הפעם, כלקח מהעבר". הקרנות אמנם מנצלות כיום כל הזדמנות להיכנס לחברות מבטיחות, אך אין פירוש הדבר שהן ישכחו מי לא רצה אותן בשנים הטובות.