הוגשה התנגדות להסכם הפשרה בין מפרק תשלובת מפעלי פלדה לרשויות המס

מאת אסף ברגרפרוינד



הליכי הפירוק של תשלובת מפעלי פלדה , הנמשכים כבר יותר משנה, נחשבים מורכבים ורגישים מבחינה משפטית, כי במסגרתם פוטרו מאות מעובדי המפעלים. עו"ד אילן שביט, שמונה למפרק הזמני של המפעלים, נאלץ להתמודד בשנה החולפת עם לחצים מכיוונים מנוגדים: העובדים ביקשו להמשיך ולהפעיל את המפעלים כעסק חי, ואילו הנושים (חובות המפעלים מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים) דרשו מימוש נכסים.



במסגרת תפקידו נאלץ עתה עו"ד שביט להתמודד עם חזית נוספת: מנכ"ל אחד המפעלים, צבי שטיין, העלה טענות קשות נגדו, והגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול הסכם הפשרה של המפרק עם רשויות המס.



שטיין האשים את שביט בכך שדאג להסדיר את המחלוקות האזרחיות בעניין חובות המס של המפעל, מבלי לפעול לסיום ההליכים הפליליים שמנהלות רשויות המכס נגד שטיין, בעניין בהעלמת מס הקנייה.



אגף המכס והמע"מ הגיש לפני כשנתיים כתב אישום נגד מפעלי הפלדה ונגד שטיין, ובו נטען כי בתקופת כהונתו של שטיין כמנכ"ל, השתמט המפעל מתשלום מס קנייה בהיקף של 4.3 מיליון שקל.



חוב של 50 מיליון שקל לאגף המכס
מכתב האישום עולה כי המפעל דיווח על יבוא ברזל כחומר גלם לרשתות, שעליו משולם מס מופחת, בעוד שבפועל יובא ברזל לבנייה, שהמס עליו גבוה יותר.



עם תחילת הליכי הפירוק, טענה המדינה כי המפעלים חבים לאגף המכס 50 מיליון שקל. עו"ד שביט הגיע להסדר עם רשויות המע"מ, ובו הוסכם על תשלום 23 מיליון שקל למדינה; ההסדר הביא לסיומן של כל המחלוקות האזרחיות בין הצדדים, והוא אושר כהסכם פשרה על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ברכה אופיר-תום.



שטיין האשים את המפרק בכך שלא הוזכרו בהסדר ההליכים הפליליים המתנהלים בימים אלה בבית המשפט השלום בתל אביב נגד המפעל ושטיין. לטענת שטיין, עו"ד שביט הפקיר אותו להילחם לבדו על חפותו מול רשויות המס, ולא הביא בחשבון את השלכות ההסדר על ההליכים הפליליים נגדו. לדבריו, שביט לא צריך היה להגיע להסדר עם רשויות המס, ולו מהסיבה שהדבר יפגע בסיכוייו של שטיין להוכיח את חפותו בהליך הפלילי. בבקשה לביטול הסכם הפשרה - שהוגשה באמצעות עורכי דינו של שטיין, רם יוליוס ועוזי שוחט - הועלו טענות קשות נגד שביט, בעניין אופן הגשת ההסדר לאישור בית המשפט.



הסדר הפשרה הובא לאישורה של השופטת אופיר-תום ב-30 בינואר; שטיין טוען כי הגיש בקשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב באוגוסט 2001, ובה ביקש להצטרף כצד להליכי השומה האזרחיים בין רשויות המס למפעלי הפלדה - זאת במטרה להביע את התנגדותו להסדר שגובש. ואולם לטענתו, בעקבות פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, נמחקה אוטומטית בקשתו, ונשללה זכותו להביע את התנגדותו להסדר.



עו"ד שביט מסר בתגובה כי טענותיו של שטיין כלפיו משוללות כל בסיס. לדבריו, האישור שניתן על ידי השופטת אופיר-תום בתל אביב הוא פורמלי בלבד, שכן קדם לו דיון מעמיק בבית המשפט המחוזי בחיפה, שבו מתנהלים הליכי הפירוק - ובדיון זה השתתף שטיין. כשהובא ההסדר עם מע"מ לאישורה של השופטת בלהה גילאור בבית המשפט המחוזי בחיפה, אומר עו"ד שביט, צורף שטיין להליך והשגותיו נשמעו.



שביט:"הליכי הפירוק צריכים להתקדם"
שביט הוסיף כי החלטתו להגיע להסדר פשרה עם רשויות המס, אושרה על ידי השופטת גילאור, לאחר שקיבלה את חוות דעתו של מומחה חיצוני למסים עקיפים בעניין הסדר הפשרה.



"עם כל ההערכה למצוקתו של שטיין, הליכי הפירוק צריכים להתקדם", אמר עו"ד שביט. "טענותיו הן מיחזור הטענות שהועלו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, שעל החלטתו לא החליט שטיין לערער.



שטיין טען בתגובה כי בית המשפט המחוזי בחיפה, שבו מתנהלים הליכי הפירוק, אינו עוסק במחלוקות הקשורות במסים, ולפיכך הוא אינו המסגרת המתאימה לדיון במחלוקות המס.



עוד טען כי השיקולים של בית משפט הדן בפירוק של חברה, שונים מהגורמים המובאים בחשבון במחלוקות הנוגעות לשומה אזרחית. לדברי שטיין, בית המשפט המחוזי בתל אביב הוא שדן במחלוקת בעניין השומה, ולפיכך הועלו בפניו הטענות כנגד הסכם הפשרה.