מכשול רחוב או כתב אישום מגמתי

מאת משה גורלי



משפחת סלמה מנהלת מזנון בשם דלי בגט בצומת רחובות מוריה ומאפו בחיפה. המזנון שוכן במבנה המושכר מעיריית חיפה; במקרה זה, העירייה אינה רק גוף משכיר, אלא גם גוף מפקח. בכובעה האזרחי מוסמכת העירייה להתקשר עם גופים פרטיים ולהשכיר להם את המבנה לצורך ניהול עסקים, ואילו בכובעה המינהלי-פלילי היא מוסמכת לפקח על העסקים האלה, ולהגיש נגדם כתבי אישום על הפרת חוקי עזר.



סדרת כתבי האישום נחתה בחודשים האחרונים על מפעילי המזנון - יום-טוב, יוסף ורפאל סלמה - רובם ככולם על הפרת חוק העזר הדן ב"מכשול ברחוב", העוסק בהוצאה ללא היתר של כיסאות ושולחנות מחוץ לעסק. פרקליטם, עו"ד אילן בומבך, סבור שהרקע הוא עניינה של העירייה לסלקם מהמבנה: השוכרים נהנים מדיירות מוגנת, ולא ניתן לפנותם. לדעתו של בומבך, הסיבה לפעולתה של העירייה היא כלכלית. האזור התפתח, המבנה שוכן במקום מרכזי, והעירייה מעוניינת להפיק ממנו רווחים גדולים יותר; לשם כך, עליה להוציא את השוכרים הנוכחיים.



אלא שהדרך שבה בחרה העירייה היא בעייתית. בעתירה לבג"ץ טוען בומבך: "מדובר במקרה נדיר שבו יש בידי העותרים-הנאשמים קלטות וידיאו ואודיו המתעדות אפליה, התנכלות אישית ומניעים פסולים באכיפת החוק כלפיהם". ההתנכלות מתבטאת ב"סדרת הליכים משפטיים וסירובים חוזרים ונשנים מצד העירייה לתת לעסק את האישורים וההיתרים הדרושים לקיומו ולפיתוחו. עיריית חיפה שלחה בשנים האחרונות פקחים כמעט באופן יום-יומי, כדי להשית דו'חות על העסק, דו'חות אלה הושתו (כלשון אחד הפקחים) בדרך של 'הוראת קבע'. בה בשעה, התעלמו הפקחים באופן גורף מעסקים דומים אחרים, ונמנעו מלהשית עליהם דו'חות".



העתירה לבג"ץ הוגשה אחרי שהשופטת יעל וילנר מביהמ"ש לעניינים מקומיים סירבה להתייחס לטענות ההתנכלות והאכיפה הסלקטיווית. הטענות מבוססות, בין היתר, על הקלטות וצילומים שחושפים, לטענת בומבך, את המטרה האמיתית של מאמצי האכיפה הנמרצים. לפי קלטת שכבר הוצגה בבית המשפט, אחד הפקחים אמר ש"כדאי להגיד בבית המשפט שהעירייה מתנכלת ליום טוב סלמה". בכיר באגף הפיתוח בעירייה אמר במקום אחר: "בשביל מה אתם צריכים את זה, תקחו את הכסף ותתפנו".



"הדברים האלה", סבור בומבך, "מוכיחים בבירור שמטרת כתבי האישום אינה תמימה ולא נועדה לשמירת הסדר הציבורי, אלא להמאסת חייהם של השוכרים כדי שיעזבו את המבנה". הפרקליט תירגם קובלנה זו לטענה המשפטית "הגנה מן הצדק" שהתחילה להשתרש במשפט הישראלי בשנים האחרונות. מטרתה, בין השאר, לחנך את הרשויות להתנהגות נאותה ונורמטיווית בדרך של מחיקת כתבי אישום המוגשים, כמו במקרה הנוכחי, שלא בתום לב, ממניעים זרים ובשימוש לרעה בסמכות השלטונית.



אלא שהשופטת וילנר לא רק שסירבה למחוק את האישומים, היא סירבה אפילו להתייחס לטיעון זה: "טענות אפליה, התנכלות אישית וכיוצא באלה אינן טענות הגנה במשפט פלילי. לא אתיר בעתיד שמיעת עדויות המתייחסות לטענות אלה". במלים אחרות, אומרת השופטת: אצלי תנהלו את התיק לגופו של עניין בלבד - התבצעה עבירה לפי חוק העזר או לא - הוצאו או לא הוצאו כיסאות ושולחנות למדרכה.



בומבך לא היה מוכן לכך, ועתר לבג"ץ בתביעה לבטל את החלטת וילנר להתעלם מטענת "האכיפה הסלקטיווית והפעלת שיקולים זרים במסגרת טענת 'הגנה מן הצדק'". בומבך טוען כי החלטה זו של בית המשפט "להתפרק מסמכותו בכל הנוגע להעלאת טענות של אכיפה סלקטיווית והתנכלות אישית - גורמת לעותרים נזק בל יתואר תוך פגיעה אנושה בזכותם להליך פלילי הוגן".



העתירה הגיעה לידי השופטת התורנית דליה דורנר, שהחליטה לפני חודש להוציא צו ביניים המעכב את ההליכים בתיק הפלילי בחיפה. צעד מעודד מבחינת העותרים, התולים בעיכוב זה סיכוי שבג"ץ יורה בסופו של דבר לבית המשפט בחיפה להתייחס לטענות "ההגנה מן הצדק".



באחרונה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב סוגיית ההגנה מן הצדק: "הדוקטרינה של הגנה מן הצדק מאפשרת ירידה לטיב שיקול הדעת של הרשות המאשימה ותום ליבה. הדוקטרינה חותרת לשחרור בית המשפט מאמות מידה פורמליות. היא מאפשרת לשבץ את המשפט הפלילי במסגרת הכוללת של הדין ומחייבת את ביהמ"ש לבדוק את ההליכים שקדמו להבאת הנאשם לדין".



עוד נאמר: "ההליך הפלילי אינו הליך ללא היסטוריה. הוא אינו מנותק מהאירועים שקדמו לו. הדוקטרינה אינה מוגבלת למצבים שבהם קיים חשש לקיפוח הנאשם בהליך עצמו, אלא היא פתוחה למגוון שיקולים, ונועדה להבטיח כי גם בשדה הרחב של ההליך הפלילי יפעלו הרשויות בסבירות, בהגינות ובאחריות".



תגובת עיריית חיפה



היועץ המשפטי של עיריית חיפה, עו"ד משה רוזנברג, דוחה במכתב לעו"ד בומבך את הטענות על התנכלות ואכיפה סלקטיווית. "זה שנים", כותב רוזנברג, "שמרשתך מבצעת עבירות על כמעט כל חוק אפשרי; מרשתך היא מטרד לציבור ולשכנים; באין עילה אחרת מנסה מרשתך למצוא צידוק למעשיה בטענה כי אחרים מלבדה עוברים אף הם על החוק".



"טענתה של מרשתך כאילו כביכול מבצעת העירייה אכיפה סלקטיווית היא חסרת כל בסיס ואחיזה במציאות", המשיך. "עיריית חיפה פועלת לשמירת החוק והסדר הציבורי בתחומה, ומבצעת אכיפה כלפי העסקים העוברים על החוק, לרבות כלפי מרשתך".