"בגלל המיתון - ההשפעות הכלכליות של המצב הבטחוני יהיו קטנות יותר"

"המימד החשוב ביותר הוא מימד הזמן - אם הפעולות המלחמתיות יימשכו זמן קצר, ההשפעה התקציבית תהיה זניחה"; כך אומר עתה מנכ"ל חברת מודלים כלכליים ד"ר יעקב שיינין.

הכלכלן הראשי של הבנק הבינלאומי הראשון, חזי גוטמן, מסכים: "השאלה החשובה ביותר היא כמה זמן זה יימשך, ככל שהפעולות יימשכו פרק זמן ארוך יותר, ההשפעות הכלכליות יהיו רחבות יותר. אם משך הזמן יהיה קצר, ההשפעות יהיו קטנות יחסית".

ארבעה ימים לתוך פעולת צה"ל בעומק שטחי הרשות הפלשתינית, ועדיין לא ברור מה תהיה השפעתן הכלכלית.

לפעולות הצבא כמה עלויות. עלות אחת היא תשלומי הביטוח הלאומי ל-20 אלף אנשי המילואים שגויסו.

גודלה של העלות הזאת תלוי בהבדלים בין המאפיינים התעסוקתיים של המגויסים לבין המאפיינים התעסוקתיים של כלל האוכלוסיה: ככל שהדמיון התעסוקתי בין שתי הקבוצות גדול יותר, דמי הביטוח הלאומי יהיו קרובים יותר לשכר הממוצע במשק, שהוא כ-7,000 שקל לחודש. בהנחה שהדמיון אכן גדול, הרי שרק הוצאות הביטוח הלאומי יסתכמו בכ-140 מיליון שקל בחודש.

עלות נוספת היא עלות הפעלתם של אנשי המילואים בצבא, האימונים, השימוש בחשמל, מים, מזון, דלק, תחמושת וכדומה. לגורמים שאינם מעורים בתקציבים צבאיים, קשה מאוד להעריך את גודל העלות. בצה"ל מעריכים כי מדובר בכ-300 מיליון שקל לחודש.

שתי העלויות האלה יכולות להיחשב לעלויות ישירות, והן עלולות להסתכם בכ-450 מיליון שקל בחודש. לכך יש להוסיף כמובן את אובדן גביית המסים בגין אנשי המילואים שגויסו.

יש עלויות נוספות: "כשאתה מגייס אנשים", מסביר שיינין, "אתה יכול לגרום לבעיות בתפעול השוטף של המשק". היעדרותו של אדם ממקום עבודתו פוגמת ביעילות העבודה ולכך יש עלויות.

עם זאת, במצב הנוכחי, העלויות האלה עשויות להיות קטנות מאשר במצב דברים "רגיל". שיינין: "בגלל שיש מיתון, בגלל ששיעור האבטלה כה גבוה ומכיוון שיש במשק ממילא עודפי ייצור גדולים, הנזק העקיף עשוי להיות קטן בהשוואה למצב שבו המשק נמצא בצמיחה".

"אני חושב שהנזק לא יהיה גדול", אומר כלכלן בכיר באחד הבנקים, "מכיוון שהכלכלה נמצאת במיתון עמוק, הנזק יהיה קטן יותר".

ויקטור שוחט, סגן נשיא בדויטשה בנק ומומחה מאקרו, סבור אחרת: "אני מנחש שתרומתם של האנשים האלה למשק היא גדולה כי אני מניח שיש קורלציה בין תרומתם הכלכלית לתרומתם הבטחונית".