יום הולדת 50 לעכבר

מאת יובל דרור
החודש חוגג העכבר, שהוא אחד המרכיבים היותר חשובים והפחות מתוחכמים במחשב האישי, את יום הולדתו ה-50. כמו הרבה המצאות מתחום האינטרנט והמחשוב, גם הוא החל את דרכו בתור טכנולוגיה צבאית, כאשר שני קנדים המציאו התקן חדש בשם כדור עקיבה (TrackBall) עבור הצבא הקנדי, כ-15 שנה לפני שתעשיית המחשבים הצעירה הפכה את ההמצאה על פניה, תרתי משמע, והולידה את העכבר המודרני.



הכל החל ב-1952 כאשר טום קרנסטון ופרד לונגסטף, שני מהנדסיםבחברתElectric Ferrantiהקנדית, שהיתה קבלן משנה של הצי הקנדי, חיפשו שיטה חדשה לתעד את תנועותיהן של ספינות אויב שנקלטו על צגי המכ"ם.



השניים עבדו על פרויקט סודי בשםDATAR) Tracking and Resolving System Digital Automated), ובו פותחה מערכת שנועדה לעקוב אחר ספינות הצי הסובייטי ולשדר את המידע בזמן אמת לבעלות הברית של קנדה. המערכת חייבה אמצעי המאפשר למפעיל להצביע על נקודה בצג המכ"ם. אלא שאמצעי הקלט היחידים אז היו מתגים, כפתורי לחיצה ומקלדות. קרנסטון ולונגסטף חיפשו כלי אחר שיידע להזיז סמן על צג המכ"ם.



הם חיפשו כדור, ומצאו אותו במגרש כדורת קנדי, שכן בניגוד למקובל בארה"ב, במשחק הכדורת בקנדה הכדור חלק מכל צדדיו, ואינו כולל שלושה חורים המיועדים לאצבעות השחקנים. השניים מיקמו את הכדור בקערת חרסינה חלקלקה שאיפשרה לו לנוע לכל הכיוונים בחופשיות.



גלגלים זעירים שמוקמו בצדי הקערה מדדו את תנועתו של הכדור. המתקן כולו הוכנס לתוך שולחנו של מפעיל המכ"ם, כשמחצית מהכדור בלטה כלפי מעלה. הרעיון עבד, והחברה בנתה תשע מערכות עם כדורי עקיבה: 8 לספינות ואחד למפעיל שנמצא על החוף.



"זה לא היה מכשיר מסובך", אמר באחרונה קרנסטון (80) המתגורר בסקוטלנד, בראיון לעיתון "טורנטו סטאר" הקנדי, "אבל המצאנו אותו מוקדם מדי". מערכת DATAR היתה יקרה ומסובכת, והצי הבריטי והאמריקאי סירבו לרכוש אותה, למרות תחכומה. קרנסטון ולונגסטף עזבו את הפרויקט ואפילו לא חשבו לרשום פטנט על ההמצאה שלהם, מכיוון שהפרויקט היה צבאי וסודי.



בשנות ה-50 נעשו ניסיונות נוספים לפיתוח אביזרי קלט גמישי תנועה, אך רק ב-64' המציא פרופ' דאג אנגלברט מאוניברסיטת סטאנפורד את מה שהפך לעכבר המודרני.



לגלוש בארכיון התמונות
אנגלברט ניסה לממש רעיון של המהנדס ונבר בוש משנות ה-40. בוש ניסה לבנות מערכת שתחבר את חלקיקי המידע השונים האגורים בצילומי מיקרופיש. לאחר שקיבל דוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת סטאנפורד בקליפורניה, החליט אנגלברט לנסות לבנות את המערכת של בוש, אך כדי לעשות זאת הוא נאלץ להמציא מכשיר שיאפשר להניע סמן על המסך.



אנגלברט, שלא ידע על המצאת כדור העקיבה, פיתח מכשיר זהה לזה של קרנסטון ולונגסטף - אבל הפוך. הוא הניח כדור בתוך קופסת עץ ולצדו שם שתי גלגלות - האחת נעה כאשר הכדור נע מעלה ומטה, והשנייה נעה כאשר הכדור נע ימינה ושמאלה. על גבי קופסת העץ שילב לחצן המאפשר לבצע פעולה, וקרא למכשיר החדש בשם "עכבר" (Mouse) בשל גודלו הזעיר והכבל שהשתרך מאחוריו. בהמשך שילב בעכבר שני לחצנים נוספים, כדי להפכו למכשיר בעל יכולות ביצוע מגוונות יותר.



במהלך מחקריו באוניברסיטה, הניח אנגלברט את היסודות לטכנולוגיות נוספות ששינו את פני תעשיית המחשוב. סרט קולנוע שצולם על ידי סטודנטים בדצמבר 68' משמש כעדות המצולמת הראשונה של העכבר בפעולה. גם טכנולוגיות נוספות, ובהן ההיפר קישור (Link), עליו מבוססים רוב אתרי האינטרנט, הוצגו לראשונה בסרט זה.



בסרט הציג אנגלברט לראשונה מערכת מחשבים שפיתח, בשם oN-Line System. מערכת זו היתה למעשה רשת בזעיר אנפין, הבנויה מכמה מחשבים שידעו להעביר מידע בינם לבין עצמם. מערכת זו קיבלה את הכינוי NLS, והיא נחשבת למחשב השני שחובר לרשת ARPANET, ממנה צמחה לימים רשת האינטרנט. האירוע שבו הדגים אנגלברט את המערכת נחשב כאחד הרגעים החשובים בעולם המחשבים, שכן במהלכו הוצגה לראשונה רשת מחשבים המאפשרת חלוקת מידע בזמן אמת, ונחשפו העכבר וההיפר-קישור.



לצד ערכו ההיסטורי, מהווה כיום סרט זה מסמך משפטי ואחת מהעדויות החשובות במשפט שבו תובעת חברת בריטיש טלקום את ספקיות האינטרנט האמריקאיות הגדולות בטענה כי היא המציאה את ההיפר-קישור. לטענת ההגנה במשפט, הסרט מוכיח כי רעיון ההיפר-קישור הגיע לעולם שנים רבות לפני שבריטיש טלקום הגישה בקשה לאישור פטנט (1976).



אנגלברט היה בטוח ש-NLS תלהיב את העולם האקדמי והתעשייה. זה לא קרה. לפחות לא כפי שהוא חשב שזה יקרה. החוקרים שעבדו איתו בסטאנפורד עברו למעבדת המחקר של חברת זירוקס, PARC, בפאלו-אלטו, קליפורניה. שם הם החלו לפתח פתרונות המאפשרים להפוך את העכבר לאמצעי שבעזרתו יוכלו משתמשי מחשב לתקשר עם מערכת ההפעלה. בתחילת שנות ה-70 החלה זירוקס למכור את העכבר יחד עם המחשב הראשון שלה, אלטו. זו היתה הפעם הראשונה שעכבר נמכר באופן מסחרי ובמחיר מופקע לכל הדעות: 700 דולר (לעכבר בלבד).



מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, התפעל מההמצאה של זירוקס וביקש מאנשיו לפתח עכבר דומה, אך זול יותר - כדי להוציאו לשוק יחד עם מחשב אפל הראשון. מהנדסי אפל מילאו את המשימה, אולם הקטינו את מספר הלחצנים בעכבר לאחד בלבד, דבר שמרגיז את אנגלברט עד היום: "הם היו נוהגים לומר בהתנשאות שלחצן אחד זה כל מה שאתה צריך", אמר לאחרונה בכעס. "זה כמו לומר שאפשר לקצץ שלוש אצבעות מהיד, כי אין בהן צורך".



פוחדים מעכברים
כיום העכבר הוא חלק סטנדרטי ממערכת מחשב. בניגוד למקלדת, שכמעט ולא עברה שינויים מאז עוצבה עבור מכונת הכתיבה, עובר העכבר שינויים טכנולוגיים ומשמש מצע לניסויים בעיצוב אופנתי. באחרונה מוציאים יצרנים רבים את הכדור מבסיס העכבר, המשמש גם מנגנון איסוף של לכלוך ואבק לא רצויים. חברות רבות, ובהן מיקרוסופט, מייצרות עכבר בעל עין אופטית המנתחת את תנועתו על גבי משטחים, וחברות כמו לוג'יטק חוזרות לכדור העקיבה הישן, שעדיין נחשב לנוח יותר מהעכבר. באחרונה איבד העכבר אף את זנבו לאחר שיצרניות רבות החלו לייצר עכב