ניו קופל: רווח של 15 מיליון שקל ב-2001 לעומת רווח של מיליון שקל של המתחרה אלבר

חברת ניו קופל בשליטתו של שלמה שמלצר מדווחת היום על רווח של כ-15.1 מיליון שקל בשנת 2001 לעומת רווח של כ-14 מיליון שקל בשנת 2000. הכנסות החברה הסתכמו השנה בכ-451 מיליון שקל ומשקפות גידול של 90% לעומת ההכנסות בשנה הקודמת ומצביעות על קפיצת הדרך שעשתה החברה בשנה האחרונה. ברבעון הרביעי רשמה החברה הכנסות שיא ואלו הסתכמו בכ-123 מיליון שקל לעומת 116.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2001 ו-111 מיליון שקל ברבעון השני. לעומת זאת, רווחיה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-2.8 מיליון שקל בלבד לעומת 3.3 מיליון שקל ברבעון השלישי.



תוצאות אלו מקבלות משנה תוקף לנוכח הרווח השנתי הזעום עליו דיווחה מתחרתה אלבר - המובילה בתחום הליסינג התפעולי בארץ - שהסתכם בכמיליון שקל בלבד. הרווח הזעום יוחס בעיקר לפיחות בשער השקל, שגרר הוצאות מימון כבדות מבחינתה. בד בבד יצוין כי רק ברבעון הרביעי הסתכם הרווח הנקי של אלבר בכ-18 מיליון שקל - יותר מהרווח שהשיגה ניו קופל בכל 2001, אך אם משווים את התוצאות במונחי רווח תפעולי, תוצאותיה של ניו קופל טובות יותר: רווח תפעולי שנתי של 108.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-85 מיליון שקל שרשמה אלבר.



ניו קופל הגדילה את צי הרכבים שלה ב-2002 מ-13,720 כלי רכב בסוף שנת 2001 ל-18,873 כלי רכב - כלומר גידול של 37%. זאת בעוד שצי הרכבים של אלבר בתחום הליסינג התפעולי עומד על 21 אלף כלי רכב בלבד. יחד עם זאת, מדווחת ניו קופל על החזרת כ-1,388 כלי רכב בעקבות הקשיים אליהם נקלעו חברות ההיי-טק, עימן עבדה החברה. בניו קופל ובאלבר מציינים כי כמות כלי הרכב המוחזרים לפני תום תקופת השכירות התמתנה בחודשים האחרונים. בשתי החברות הבינו כנראה כי עיקר הצמיחה בעסקי הליסינג טמון בחברות "הכלכלה הישנה" ולא בחברות ההיי-טק המקצצות בהוצאותיהן, כולל בהוצאות הליסינג.



הוצאות ההנהלה והכלליות של ניו קופל האמירו ל-21 מיליון שקל בשנת 2001 והן מהוות גידול של 45% לעומת שנת 2000. עיקר הגידול בהוצאות מיוחס כמובן לגידול במשכורות שהסתכמו בכ-12.8 מיליון שקל. הוצאות המימון של ניו קופל הסתכמו בכ-78 מיליון שקל לעומת 40.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. הגידול בהוצאות המימון נובע מגידול בהיקף האשראי ומהפרשי שערוך של הלוואות צמודות מט"ח לעומת שערוך נכסים צמודים למדד המחירים לצרכן. עלייה זו קוזזה בחלקה (2.2 מיליון שקל) בעסקות הגנה שבוצעו על ידי החברה בהיקף של 22 מיליון דולר.



מדו"חות החברה עולה כי היא אינה עומדת בהתחייבויות ההון העצמי שלה כלפי הבנקים. החברה התחייבה כלפי 2 בנקים כי ההון העצמי שלה לא יפחת מ-10% מסך המאזן, ובכל מקרה לא יפחת מ-46.7 מיליון שקל. נכון לסוף דצמבר לא עמדה החברה בהתחייבות הזו וההון העצמי שלה מהווה 8.8% מסך המאזן. לאור זאת, קיבלה החברה את הסכמת שני הבנקים להמשיך ולפעול בתנאים הנוכחיים, ובלבד שתציג במהלך 2002 דו"חות שעומדים בתנאים הנ"ל. בינתיים נדרשת החברה להציג הון עצמי שיהווה כ-6% מסך המאזן ב-3 הרבעונים הראשונים של 2002. נתון מעניין נוסף הוא התחייבותה של ניו קופל כלפי בנק נוסף, ולפיה לא תשלם בשנה כלשהי למנהליה או לבעלי מניותיה דיווינדים מרווחיה, כל עוד לא תשלם את חובותיה לבנק.



דמי ניהול או שכר לא נכללים בגדר דיווינד, ולכן מבקשת החברה להגדיל ל"בעל הבית", שלמה שמלצר, את שכרו ב-14% - מ-49 אלף שקל ברוטו לחודש בשנת 2001 לכ-56 אלף שקל לחודש השנה. זאת מבלי לקחת בחשבון את הבונוס שמגיע לשמלצר על פי הסכם העסקתו ושאר ההטבות, שאז מסתכם שכרו בכ-1% מרווחיה השנתיים של החברה בתוספת משכורת 13. האסיפה הכללית של החברה תתבקש גם לאשר לעתליה שמלצר, אשתו של שמלצר, שממונה על תחום הפרסום ויחסי הציבור, שכר בגבוה של 27 אלף שקל ברוטו לאחר שלא קיבלה, לדברי החברה, כל שכר עבור השירותים שהעניקה לחברה.