הבנקים מחמירים תנאי האשראי לעסקים קטנים

מאת עמית שרביט
הבנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי לעסקים קטנים שייפגעו מהמצב הביטחוני המידרדר - כך אומרים מקורות בנקאיים. מדובר בעסקים קטנים המתפרנסים בעיקר מענפי הקמעונות, מסחר ותרבות הפנאי. בנוסף, מהדקים הבנקים את הפיקוח על עסקים שעשויים להיקלע לקשיים עקב ההחרפה במצב הביטחוני.



כחלק מהצעדים אותם נוקטים הבנקים ניתן למנות בדיקות תכופות יותר של ספרי ומאזני החברות. בבנקים לא מסתפקים בבדיקה רבעונית או חצי שנתית, ועוקבים אחר הנתונים הפיננסיים של חברות ועסקים אלה באופן הדוק יותר. כמו כן דורשים בבנקים גם הוספת ביטחונות, הכוללים נדל"ן, הזרמת הון עצמי וערבויות אישיות.



היקף האשראי לעסקים קטנים מוערך במערכת הבנקאות ב-70-60 מיליארד שקל (היקף האשראי לציבור בחמשת הבנקים הגדולים הסתכם ביותר מ-500 מיליארד שקל בסוף 2001). מדובר בעסקים קטנים ובינוניים, שהיקף החוב שלהם מגיע עד ל-40-30 מיליון שקל. לא מדובר בלקוחות עסקיים גדולים, או במשקי הבית הקטנים. עסקים אלו עוסקים בעיקר במסחר, תעשייה זעירה, יבוא ויצוא. חלק לא מבוטל מעסקים אלו הוא משפחתי, ומאופיין בערבויות אישיות שנותן בעל העסק לבנק (בניגוד ללקוחות עסקיים גדולים).



קשה לקבוע את עוצמת הפגיעה במצבם של העסקים הקטנים ואת ההשלכות של ההחמרה במצבם של הלקוחות העסקיים הקטנים והבינוניים על מערכת הבנקאות, אך ניתן להעריך כי קיים קשר ישיר בין הדברים.



הבנקים כבר הגדילו את ההפרשות לחובות מסופקים בגין מגזר זה, שהשפיע על הירידה החדה ברווחיהם. הרווחיות במגזר הבנקאות המסחרית ירדה ב-2001 כתוצאה מהעמקת המיתון הכלכלי ומהאירועים הביטחוניים, שהביאו לגידול בהפרשות לחובות מסופקים. עם זאת, המגזר המסחרי מאופיין בפיזור גבוה יחסית ללקוחות העסקיים הגדולים, שמרוכזים בחטיבות העסקיות בבנקים.



הרווח הנקי של החטיבה המסחרית בבנק הפועלים הסתכם ב-68 מיליון שקל ב-2001, לעומת 97 מיליון ב-2000. הירידה ברווח נובעת מגידול של 149% בהפרשות לחובות מסופקים, שהסתכם ב-167 מיליון שקל ב-2001 - לעומת 67 מיליון ב-2000. החטיבה המסחרית צרכה 8% (כ-14 מיליארד שקל) מתיק האשראי של הבנק, שהסתכם ב-176 מיליארד שקל בסוף 2001.



בבנק לאומי צרכה החטיבה המסחרית 33.6% מתיק האשראי של הבנק, שהסתכם ב-159 מיליארד שקל בסוף 2001. הרווח של החטיבה המסחרית מפעולות רגילות ירד ב-19.4% והסתכם ב-320 מיליון שקל ב-2001, לעומת 387 מיליון שקל ב-2000.



לדברי בכיר במערכת הבנקאות, מהדקים הבנקים את הפיקוח והבקרה על עסקים קטנים, שעשויים להיפגע מהמצב הביטחוני. בין היתר ניתן למנות עסקים הקשורים בתרבות הפנאי, כמו בתי קולנוע, תיאטראות, מסעדות ובתי הארחה; וכן קניונים ורשתות שיווק גדולות. להערכתו, העסקים מהמעגל השני שתומכים בחברות ועסקים המשרתים לקוחות, כמו יבואנים וספקים - ייפגעו ככל שההחרפה במצב הביטחוני תימשך. לדבריו, אין כרגע הנחיות גורפות המתייחסות לכל העסקים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה מבחינת האשראי, וההתייחסות היא פרטנית לכל לקוח בנפרד.



הבנקים לא ימהרו לסגור עסקים ולהגיע למצב של כינוס במקרים בהם מדובר בלקוחות ותיקים ומוכרים, שהוכיחו נאמנות לבנק במשך השנים ובעלי איתנות פיננסית מוכחת. גם במקרים של לקוחות פחות טובים הבנקים לא ימהרו לגרום לעסקים להיסגר, ויעדיפו לפרוס הלוואות ולהקל בתשלומי ההלוואה (למשל לדרוש תשלום הריבית בלבד ולדחות את תשלומי הקרן).



הבנקים כבר החמירו את דרישות האשראי שלהם בחודשים האחרונים עקב סיכון האשראי הגובר במשק. החמרה זו באה לידי ביטוי במרווחים פיננסיים גבוהים יותר שגובים מהלקוחות (הפרש גבוה יותר בין הריבית שמשלמים על הפיקדונות לבין הריבית שגובים על האשראי); בדרישות מחמירות יותר של הון עצמי; והכפפת עסקות לתנאים שבהם הקפידו פחות מבעבר, כמו שיעבודים שוטפים, או שיעבודים שוטפים שליליים - הבנק מבטיח כי החברה לא תשעבד את המלאי או נכס מאזני אחר לבנק נושה אחר.