מצעד דו"חות 2001: מי שהימר על הדולר סבל פחות מההיי-טק

מאת רותם שטרקמן



קפיטל מוחקת כל הדרך להולנד



במקביל להמשך הפעילות סביב הצעת הרכש להאסלמיר (ראו בהמשך), עסוקים ראשי קבוצת ההשקעות והפיננסים הישראלית קפיטל גם בהשקעות האחרות שלה, ובהן בהיי-טק. אתמול פירסמה הקבוצה תוצאות כספיות ל-2001, שכללו גם דיווח כספי של קאפ ונצ'רס, זרוע השקעות ההון סיכון שבה מחזיקה החברה כ-16%.



קאפ ונצ'רס מנוהלת על ידי מיכה אנגל, שהוביל בעבר את דסק"ש לכמה השקעות מוצלחות בתחום התקשורת. קאפ ונצ'רס התחילה את פעילותה בינואר 2000. בשנתיים שעברו מאז הספיקה החברה להשקיע כ-31 מיליון שקל בכ-25 חברות סטארט-אפ, רובן בשלבים מוקדמים ביותר של ההשקעה.



לפי הדיווח של קאפ ונצ'רס, החברה מחקה ב-2001 השקעות בסכום של כ-7 מיליון שקל ב-6 חברות שונות. המחיקות נובעות מהסיבות הרגילות: קשיים בגיוס, הנפקות במחירים נמוכים יותר ממחיר ההשקעה, ומכירת המניות.



אחת ההשקעות הבולטות של החברה היתה השקעה של 3 מיליון שקל בסימפלייר, שנסחרה אז בבורסת נאסד"ק. בינתיים הופסק המסחר במניה, והחברה מחקה את מלוא ההשקעה בשנתיים שחלפו מאז.



השקעה נוספת בוצעה בחברה בשם רפליקום, העוסקת בפיתוח מתגי תקשורת לניהול מרחוק של שרתים ורשתות מחשב. ב-2001 השקיעה קאפ ונצ'רס 2.1 מיליון שקל נוספים ברפליקום, אך נאלצה למחוק 1.1 מיליון שקל מהשקעה זו בעקבות גיוס בשווי נמוך יותר שביצעה החברה.



קאפ ונצ'רס רשמה הפסד של 9.4 מיליון שקל ב-2001. חלקה של קפיטל הולדינגז עצמה בהפסדים אלה ואחרים היה 4.8 מיליון שקל, שרשמה בתוצאות ל-2001.



בתוך כך פירסמה אתמול בראק קפיטל, המתמודדת על רכישת החברה ההולנדית האסלמיר, לוח זמנים לביצוע הצעת הרכש שהגישה. לפי לוח הזמנים, ב-18 באפריל אמורה להתקיים אסיפת בעלי המניות של האסלמיר, ב-26 באפריל יהיה יום ההיענות האחרון, וב-3 במאי יפורסמו תוצאות הצעת הרכש.



הקבוצה שאירגנה קפיטל, הכוללת גם את חברת הנדל"ן האמריקאית אפולו ואת בנק ההשקעות מריל לינץ', היא המתמודדת היחידה כיום על רכישת האסלמיר. בשבוע שעבר משכה חברת הנדל"ן ההולנדית אוויה הצעה גבוהה ב-5% שהגישה שבוע לפני כן.



קפיטל ושותפותיה הגישו הצעת רכש בסך 1.27 מיליארד דולר להאסלמיר לפני כמה שבועות. האסלמיר מחזיקה בכ-130 נכסים מסחריים בבריטניה, ובהם מרכזי קניות, בנייני משרדים ומבני תעשייה.



קרדן - רווח של 63 מ' ש' מביטול עסקת אי.די.בי
39.2 מיליון שקל - זהו ההפסד הנקי שרשמה חברת קרדן השקעות ב-2001.



החברה מצויה בשליטת יוסף גרינפלד ואבי שנור. מרבית ההפסד נבע ממחיקת השקעות בתחום הטכנולוגיה, מחיקת השקעה בחברת הלוויין יס, והפסד הון ממכירת רשת חנויות המחשב באג מולטיסיסטמס. מנגד נהנתה קרדן מרווחים שממשיכה להפיק עבורה סוכנות יבוא המכוניות יו.אם.איי (UMI).



ב-2001 היה היקף מחיקת השקעות של קרדן בתחום הטכנולוגיה 25.3 מיליון שקל. המחיקות נעשו בגין השקעות בחברות פרנדלי רובוטיקס (7.7 מיליון שקל), מסטופ (8.3 מיליון שקל) ואגרו-מרשה (9.3 מיליון שקל). המחיקה באגרו-מרשה בוצעה ברבעון הרביעי.



תחום התקשורת הסב לקרדן הפסד של 21.4 מיליון שקל; 13.8 מיליון שקל מהם מהפחתה עקב ירידת ערך השקעה מפעילת הטלוויזיה בלוויין יס, ומחיקות נוספות בהיקף של 8.8 מיליון שקל.



ההפסדים של רשת באג מולטיסיסטמס הועמקו ב-2001, ובאוקטובר החליטה קרדן למכור אותה. בעקבות המכירה נוצר לחברה הפסד הון של 25.4 מיליון שקל.



למרות המיתון בישראל, ב-2001 הצליחה סוכנות הרכב יו.אם.איי להגדיל את רווחיה ב-20% לעומת 2000, ל-56.9 מיליון שקל. חלקה של קרדן ברווחי יו.אם.איי, בניכוי הוצאות מימון והפחתת מוניטין, הסתכם ב-20.2 מיליון שקל.



הפעילות של קרדן ב-2001 חסתה בצילה של עסקת הענק שבה החברה היתה אמורה להיכנס לגרעין השליטה של אי.די.בי בהשקעה של 314 מיליון דולר, ולקבל 23.6% מהון החברה. מימון העסקה היה אמור להתבצע באמצעות הלוואה בנקאית של 216 מיליון דולר, והיתרה בהון עצמי.



בפברואר האחרון הודיעה קרדן על נסיגתה מהעסקה, מכיוון שלגרסתה לא התקיימו התנאים המתלים לקיום העסקה. על פי ההערכות, קרדן נסוגה משום שמוכרי המניות מקבוצת אי.די.בי לא הסכימו להפחית את מחיר הרכישה.



הנסיגה מעסקת אי.די.בי מנעה אמנם מגרינפלד ושנור שותפות בקונצרן העסקי הגדול בישראל, אך הותירה בידיהם רווח הון נאה. הרווח, שיירשם ברבעון הראשון של 2002, נוצר בזכות עסקת גידור שביצעה קרדן על התחייבויות דולריות בהיקף של 218 מיליון שקל כהכנה לעסקת אי.די.בי.



במקור נועדה עסקת הגידור להגן על קרדן מפני פיחות בשקל מול הדולר. הפיחות אמנם התרחש, אך מכיוון שעסקת אי.די.בי לא הושלמה, נותרה קרדן עם רק עם צד הזכות בעסקה, ועם רווח נאה של 63 מיליון שקל.



אלביט הדמיה - הכנסות מימון של 97 מ' ש'
הכנסות מימון של 97.2 מיליון שקל ב-2001, 48.3 מיליון שקל מהם ברבעון הרביעי בלבד, הביאו את חברת אלביט הדמיה הנשלטת על ידי מוטי זיסר לרווח נקי של 101 מיליון שקל ב-2001, ורווח נקי של 24.7 מיליון ברבעון הרביעי. ב-2000 רשמה החברה הפסד של 14 מיליון שקל. ההכנסות של אלביט הדמיה ב-2001 גדלו, והסתכמו ב-645 מיליון שקל לעומת 512 מיליון ב-2000.



אלביט הדמיה מתמקדת באמצעות חברות בנות בארבעת תחומי עיסוק עיקריים: ייזום ותפעול של מרכזי בידור וסחר במזרח אירופה; הפעלת בתי מלון; הדמיה רפואית; והשקעות בתחום הביוטכנולוגיה והתקשורת. נשיא אלביט הדמיה, שמעון יצחקי, אמר אתמול כי בכוונת אלביט הדמיה, שכיום מצויים בבעלותה 17 מרכזים מסחריים, להיהפך לחברה המובילה בתחום באירופה ולהפעיל כ-30 מרכזים מסחריים.



יצחקי אמר כי ההכנסות של ארבעת המרכזים המסחריים החדשים שנפתחו בדצמבר יבואו לידי ביטוי רק בדו"חות של 2002. לדבריו, ההשקעות בהיקף של 50 מיליון שקל בכל שנה בשנתיים האחרונות בחברת הסטארט-אפ אינסייטק, שנרשמו כהוצאה בדו"ח רווח והפסד, לא יישנו בגלל ההשקעה של GE בחברה - דבר שיתרום לשיפור השורה התחתונה של אלביט הדמיה