איש העסקים ולדימיר גוסינסקי הגיש תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א נגד מרל"ז תקשורת, המחזיקה ב-20% ממניות קבוצת "ואש טלקנאל", שקיבלה את הזיכיון להפעלת הערוץ הישראלי בשפה הרוסית. גוסינסקי מבקש לחייב את מרל"ז לקיים הסכם שנחתם בינה ובין חברת צדיק בע"מ - ששימשה נאמן עבור גוסינסקי - למכירת מניותיה בערוץ הרוסי.
מכתב התביעה עולה כי ההסכם בין מרל"ז וצדיק נחתם בדצמבר האחרון, לפיו צדיק תקבל את מניות מרל"ז בואש טלקנאל תמורת כ-4.2 מיליון שקל. עוד הוסכם בין הצדדים כי זהותו של הקונה - שהיתה חסויה באותה שעה - תיחשף לאחר 30 יום ממועד חתימת העסקה. התנאי להשלמת העסקה היה מתן אישור ע"י המועצה לשידורי כבלים ולוויין, אשר כתבה את המכרז לערוץ ומפקחת על הערוצים הייעודיים בטלוויזיה הרב ערוצית.
גוסינסקי, באמצעות באי כוחו עו"ד פרופ' דוד ליבאי ועמי אסנת, טוען כי חודשיים לאחר שנחשפה זהותו כקונה העומד מאחורי צדיק בע"מ קיבל במפתיע הודעה על ביטול העסקה בנימוק שהוא אינו רשאי להחזיק ביותר מ-10% ממניות ואש טלקנאל בהיותו בעל מניות במעריב (27%), ומתוך כך בעל עניין בחברת הכבלים מתב ובזכיינית ערוץ 2 טלעד. גוסינסקי טוען בכתב התביעה כי בעת שפורסם המכרז לערוץ, פנה למועצה בעניין החזקותיו הצולבות (מאחר ששקל להוביל קבוצה בעצמו), ומתשובותיה התברר כי אין כל התנגדות להשתתפותו בקבוצה כזו, אך למען הזהירות עליו לוותר על זכותו להשתתף בתיאומי התקציב של מעריב - ויתור שלדבריו היה מוכן לקבל אז וגם עתה.
התביעה נסובה על הודעת הביטול, שלטענת גוסינסקי היא "בטלה וחסרת תוקף, באשר ניתנה שלא כדין, תוך הפרה בוטה של ההסכם, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים ובלתי ענייניים...". בכך, טוען גוסינסקי, נטלו לעצמם הנתבעים כביכול את סמכות המועצה - שרק היא כאמור רשאית לאשר סופית את העסקה.
בכתב התביעה מצוין כי במהלך המו"מ עם קבוצת מרל"ז נוהל מו"מ מקביל בין גוסינסקי וחברת IGB (המחזיקה 19.5% בואש טלקנאל באמצעות החברה הבת "המימד החמישי") שבבעלות ד"ר שלמה נס ויצחק קאול, על כך שהמניות יירכשו בפועל על ידי אחת מהחברות שבבעלות IGB.
עוד עולה מכתב התביעה כי באותה עת רמז עו"ד צבי חפץ - חבר מועצת המנהלים של "מעריב" וידיד אישי של גוסינסקי - לאמנון פחימה, ממנהלי מרל"ז תקשורת, על זהותו של הקונה הפוטנציאלי, והאחרון ביקש לשכנע את חפץ כי המניות יירכשו ע"י IGB. יצוין עוד כי חפץ עצמו מנהל מו"מ לרכישת 5.75% ממניות הערוץ הרוסי.
עוד נכתב בכתב התביעה כי כאשר הובררה זהותו של גוסינסקי, ביקשו המוכרים כי יוסיף על סכום העסקה 100 אלף דולר (תמורת זירוז ביטול של כתב ערבות בנוגע להתחייבויותיה של מרל"ז מול המועצה) - בקשה שהתובע הסכים לשקול, וכן הציעו לו לרכוש את מרל"ז תקשורת כולה. אולם מבדיקה שערך גוסינסקי הסתבר לו, לטענתו, כי התמורה גבוהה מדי. גוסינסקי טוען עוד כי ייתכן שכאשר התבררה זהותו, חששו מנהלי מרל"ז כי הדבר יגרום לסכסוך עם חברת אפריקה ישראל , בעלת השליטה בערוץ, שבבעלות איש העסקים לב לבייב.
גוסינסקי מעלה השערה כי שתי הסיבות העיקריות לביטול הן רצונם של המוכרים להרוויח יותר מן העסקה והתערבותה של חברת אפריקה ישראל - "מוטיב הפחד מפני סכסוך עם חברה זו".
טרם הוגש כתב הגנה (א 1395/02).
גוסינסקי מבקש לחייב את מרל"ז תקשורת לקיים הסכם מכירת המניות בערוץ הרוסי
רוני קורן-דינר
1.4.2002 / 18:24