החובות הבעייתיים של הבנקים הגדולים גבוהים ב-13.6 מיליארד שקל מההון העצמי שלהם

מאת עמית שרביט



החובות הבעייתיים של חמשת הבנקים הגדולים גבוהים ב-13.6 מיליארד שקל מההון העצמי שלהם ב-2001, לעומת פער של 2.8 מיליארד שקל בלבד ב-2000 - כך עולה מהדו"חות הכספיים ל-2001 של חמשת הבנקים הגדולים שפורסמו בשבועיים האחרונים.



החובות הבעייתיים של חמשת הבנקים הגדולים גדלו ב-34%, והסתכמו ב-50 מיליארד שקל ב-2001 לעומת 37.3 מיליארד שקל ב-2000. לעומת זאת, ההון העצמי של חמשת הבנקים הסתכם ב-36.4 מיליארד שקל. הפער הגדול ביותר בין היקף החובות הבעייתים להון העצמי נרשם בבנק לאומי, בסך 5 מיליארד שקל. הפער הקטן ביותר נרשם בבנק הבינלאומי, בסך 290 מיליון שקל.



בסך הכל, החובות הבעייתים גדולים מההון העצמי של הבנקים ב-13.6 מיליארד שקל - 37% יותר. מדובר בפער הגדול ביותר שזכור בבנקים הישראלים זה שנים, ואם מצב המשק יורע עוד - כפי שכנראה אירע ברבעון הראשון של 2002 - הפער עלול לגדול אף יותר.



עודף של חובות בעייתיים על פני ההון העצמי מעורר חשש ליציבות הבנקים. ההון העצמי של הבנק משמש מעין כרית ביטחון לספיגת הפסדים, והבנקים מוגבלים במתן אשראי - ההון העצמי של הבנקים צריך להיות לפחות 9% מנכסי הסיכון של הבנק (הלימות הון). הסיווג של חוב כבעייתי מלמד על האפשרות שייהפך לחוב מסופק, שבגינו מבוצעת הפרשה, ויפגע ברווחיות הבנקים. חובות בעייתיים אינם נהפכים בהכרח לחובות מסופקים, אך המשך ההידרדרות במצב המשק עשוי להפוך חובות בעייתיים רבים למסופקים.



עם זאת, מקורות במערכת הבנקאות מפיגים את החששות. לדבריהם, אין חשש ליציבות הבנקים או להתפתחות "מחלה יפאנית" של מערכת הבנקאות. הבנקים היפאנים העדיפו לגלגל הלוואות (לפרוס ולארגן מחדש חובות כך שפריעתם תתמהמה) ולא להפריש כנגדם לחובות מסופקים, אף שבמקרים רבים ברור היה שאין באפשרות הלווים להחזיר את החובות. לעומת זאת, במערכת הבנקאות הישראלית הגדרת החובות הבעייתים נעשתה כשורה - החובות הבעייתיים במערכת הבנקאות הישראלית אינם כאלה הטעונים כרגע הגדרה כחובות מסופקים.



על פי המקורות, הבנקים בישראל הם רווחיים, והם פעלו בשמרנות יתר במחצית השנייה של 2001 בהפרשות לחובות מסופקים ובהגדרת חובות אחרים כבעייתים.



ההפרשות הספציפיות לחובות מסופקים בחמשת הבנקים הגדולים גדלו ב-85%, וב-2001 הם הסתכמו ב-4.1 מיליארד שקל לעומת 2.2 מיליארד שקל ב-2000. ההפרשות המוגברות גרמו לירידה של כ-45% ברווחי הבנקים בממוצע.



חובות בעייתיים מסווגים לחמש קטגוריות: שאינם נושאים הכנסה; שאורגנו מחדש; המיועדים לארגון מחדש; המצויים בפיגור זמני; וחובות המצויים בהשגחה מיוחדת. עיקר הגידול בהיקף החובות הבעייתיים היה בסעיפי חובות שאינם נושאים הכנסה - הלווים מתקשים לעמוד בהחזרי החוב (הפסד הכנסות מימון לבנקים). כן חל גידול בסעיף החובות שנמצאים בהשגחה מיוחדת. לפיכך החליטה הנהלת הבנק להדק את הפיקוח והבקרה על חובות אלה, שכן רמת הסיכון לגבי החזרתם גבוהה.



הגידול בהיקף החובות הבעייתיים נבע מהמשך המיתון והאטה במשק ב-2001. בין הענפים הבולטים שגרמו לגידול ניתן למנות את ענף התקשורת, שבו נרשם גידול של אלפי אחוזים בהיקף החובות הבעייתיים ובהפרשות לחובות מסופקים, וכן את ענפי הנדל"ן, החקלאות, התעשייה והמסחר והשירותים פיננסיים.