מצעד הדו"חות: ההיי-טק איכזב, וגם היין לא שימח

מאת בועז לוי



טכנופלאס - הפסד של 53 מיליון שקל ב-2001



כמו קרנות הון סיכון אחרות שנכוו קשות מהמשבר בהיי טק, גם טכנופלאס ונצ'רס בוודאי לא תיארה את עצמה כי תסיים את 2001 בהפסדים כבדים של 53 מיליון שקלים. קרן ההון סיכון של איתמר פטישי, שבה שותפה מבטח שמיר ושקיבלה השקעות משורה של גופים מוסדיים בשוק ההון בימי הבועה העליזים, מלקקת את פצעי המפולת.



הדו"ח של החברה מפרט מחיקות של כמעט 20 מיליון שקל שביצעה החברה ברבעון הרביעי. עיקר הסכום - כ-11.3 מיליון שקלים - נובע ממכירה של תיק הכולל השקעות ב-44 חברות סטארט-אפ לקרן Harvest המנוהלת על ידי אוורגרין, בתמורה ל-6 מיליון דולר.



עירוי ההון שקיבלה טכנופלאס ונצ'רס היה נחוץ לה מאוד, מכיוון שבקופתה נותרו מיליוני שקלים בודדים באמצע השנה. את הכסף שקיבלה ניצלה החברה להשקעות נוספות בכמה מחברות הפורטפוליו שלה, שכנראה היו זקוקות למזומנים בדחיפות.



עם החברות שקיבלו הזרמה מטכנופלאס מתחילת 2002 (לאחר תקופת הדו"ח) נמנות מגנט המספקת שירותי בנקאות וניהול כספים מאובטחים באינטרנט, שקיבלה מהחברה 300 אלף דולר; וורסאמד, המפתחת מערכות הנשמה, שקיבלה 200 אלף דולר; ואלפי, המפתחת אתר אינטרנט לילדים, שקיבלה 150 אלף דולר.



בסה"כ הפחיתה טכנופלאס ב-28.5 2001 מיליון שקל מהשקעותיה בחברות סטארט-אפ. הפחתות בולטות היו במניות פרנדלי רובוטיקס (4.2 מיליון שקלים), 4.8) Always-On מיליון שקלים), ואדוויז שהפסיקה את פעילותה בסוף 3.4) 2001 מיליון שקל).



הפסדי הענק והמחיקות של טכנופלאס ונצ'רס לא מנעו מחברת הניהול שלה, הנמצאת בשליטתו של פטישי, למשוך ב-3.4 2001 מיליון שקלים כדמי ניהול, שכוללים שכר בסך כ-900 אלף שקל ששולמו למנכ"ל החברה.



נגה טכנולוגיות - כמעט ללא מחיקות



בניגוד לחברות הון סיכון רבות אחרות, פורטפוליו החברות של נגה טכנולוגיות אינו מכיל מחיקות משמעותיות. בינואר הודיע יצחק גולדנברג, מבעלי השליטה בנגה אלקטרוטכניקה (החברה האם של נגה טכנולוגיות), כי הוא מעוניין לרכוש מהחברה שבשליטתו את מלוא מניות נגה טכנולוגיות המוחזקות על ידה (66%).



אם תקבל עסקת בעלי העניין את אישורה של האסיפה הכללית, צפוי גולדנברג לשלם כמעט 110 מיליון שקל על המניות. הדו"חות שפירסמה נגה טכנולוגיות מאפשרים הצצה נוספת להתפתחויות באחזקות שהוא עתיד לקבל.



מדיווח החברה עולה כי ב-2001 המשיכה נגה טכנולוגיות לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ בסכום של 14.3 מיליון שקלים. בין החברות שקיבלו השקעות מנגה נמנות טרסניק (2.2 מיליון שקלים), פוטוניק 5.1 מיליון שקלים) וקוואדלוג'יק (4.3 מיליון שקלים).



מדיניות ההשקעות של נגה כוללת כניסה לחברות באחוזי אחזקה משמעותיים. אחזקתה העיקרית של נגה היא ב-35% ממניות חברת הביוטכנולוגיה מגנה לאב, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 15 מיליון דולר.



עם זאת, גם נגה טכנולוגיות לא חמקה לחלוטין מהמשבר בהיי-טק. בסוף 2001 הפסיקה חברת הסטארט-אפ קרוס-סלר טכנולוגיות את פעילותה. כתוצאה מכך מחקה החברה את מלוא השקעתה בקרוס סלר בהיקף של 2 מיליון שקלים. בהשוואה לקריסת שוויים של תיקי ההשקעות של גופי הון סיכון אחרים נראית מחיקה זו זניחה למדי.



בסיכום 2001 צמח שוויו החשבונאי של תיק ההשקעות של נגה טכנולוגיות מ-49 מיליון שקלים ל-92 מיליון שקלים, כתוצאה מהשקעות בחברות חדשות והשקעות נוספות בחברות הפורטפוליו.



התחרות בענף היין הותירה לברקן הפסדים



מאת רותם שטרקמן



ירידה של 3.3% במכירותיה של יקבי ברקן ב-2001 לעומת 2000 גרמה להרעה של 11% ברווח הגולמי ולהפסד נקי של 5.2 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 7 מיליון שקל ב-2000. יקבי ברקן היא יצרנית ומשווקת משקאות שיכר. הסיבות להרעה ל-2001 טמונות בירידת מחירי המכירה של היין עקב הרעת מצבם הכלכלי של הצרכנים והתחרות הגוברת בענף מצד הביקוש, וכן ייקור תשומות הייצור והוצאות השיווק מצד ההיצע.



נראה שעיקר התחרות במחירי המכירה של בקבוקי היין נוצר בעקבות הגידול המשמעותי ביבוא היין הכשר. אחד הגורמים לגידול ביבוא היין היה הפרידה של יקבי רמת הגולן מחברת השיווק האחים שקד, שמכרה את יינות הגולן באופן בלעדי במשך שנים. בעקבות הקמת מערך השיווק העצמאי של יקבי הגולן, הגדילה האחים שקד את יבוא היין הצ'יליאני, הכשירה את היקבים שעמם היא עובדת והורידה את מחירי היין.



התייקרות הדולר והמטבעות האירופיים, בעיקר ברבעון הרביעי, שהביאה להתייקרות חומרי הגלם העיקריים של החברה (כוהל וסוכר) - גרמו לגידול בהוצאות. במקביל להתייקרות של תשומות הייצור היתה ירידה דרמאטית בתפוקה באולמות הייצור כתוצאה מירידה במחזורי המכירה, בעיקר ברבעון הרביעי.



להפסד של ברקן תרם גם גידול של 43% בהוצאות המכירה, ל-24 מיליון שקל. הגידול נבע בעיקר מגידול בסעיפי הפרסום וקידום המכירות, וכן מגידול בשכר העובדים והוצאות לחובות מסופקים. בנוסף, תרמו להפסד תוצאותיה של חברת האחים סגל, שאוחדה בראשונה בדו"חות והיא בעלת רווח גולמי נמוך מזה של יקבי ברקן.



סעיף המימון גדל ב-208% בעקבות התחייבויות לזמן קצר - בשל השקעותיה של ברקן ועקב האשראי שלקחה האחים סגל. בברקן תולים את הגידול באשראי לספקים, שהסתכם ב-2001 ב-18 מיליון שקל לעומת 11.5 מיליון ב-2000, בגידול המשמעותי בכמות ובאיכות הענבים בבציר 2001 לעומת בציר 2000. כן העניקה ברקן לכורמים תנאי אשראי נוחים יותר, כשהאריכה אותם בחודשיים ל-12 חודשי אשראי.



שתי עסקות משמעותיות בעבור יקבי ברקן נרשמו בחודשים האחרונים. בקיץ 2001 רכשה החברה את יצרנית ומשווקת המשקאות כרמי צבי, האחים סגל, תמורת 4.8 מיליון שקל, ובאחרונה היא הודיעה על הקמת יקב ומרכז מבקרים על שטח של 40 דונם ליד קיבוץ חולדה בהשקעה של 24 מיליון דולר.