משקיעים בחיים

למרות הכל, אנחנו נאחזים בחיים. בשבוע שעבר נערך בארץ כנס שריכז את כל העוסקים בתחום מדעי החיים. הכנס הזה הוכיח כי תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל פעילה בצורה מרשימה וכי חלה בה התפתחות אדירה בהשוואה לשנים הקודמות. הדבר בא לידי ביטוי גם בהיקף ההשקעות בסקטור, שהוכפלו בשנת 2001 בהשוואה לשנת 2000, וכן בהיקף החברות החדשות הקמות בימים אלה, וברמת העניין שמגלים המשקיעים בכל העולם בענף זה.



לכך יש להוסיף כי המדען הראשי, כרמל ורניה, הוציא מכרז להקמת שתי חממות ביוטכנולוגיה פרטיות שאמור היה להיות מוגש עד ערב פסח, ואנו מניחים שהתוצאות יתפרסמו בימים הקרובים. לקראת ההשתתפות במכרז הקימו חמש קבוצות שונות כל אחת קונסורטיום, ובכל אחת מהקבוצות יש שיתוף פעולה בין גופים ישראליים, קרנות הון סיכון וגורמים בינלאומיים. הקמת החממות הביוטכנולוגיות המיוחדות הללו תיתן דחיפה נוספת לפעילות הענף.



העובדה שלכנס הגיע מספר לא רב אך איכותי של אורחים זרים על אף המצב המתוח, מצביעה על רמת העניין שהפעילות בישראל מעוררת אצל המשקיעים הזרים. בין היתר הופיעו כאן נציגי חברות ביוטכנולוגיה בינלאומיות, משלחות מדעיות ונציגי משקיעים, וביניהם אנשי קרן ההון סיכון המתמחה בביוטכנולוגיה הגדולה בעולם. כידוע, לגורמים הבינלאומיים ולמשקיעים הזרים המוכנים לבוא לישראל בתקופה זו, יש עדנה רבה, וכל הפעילים המקומיים משחרים לפתחם במטרה לעניין אותם בהשקעות או בשיתופי פעולה בינלאומיים.



הפעילות הסוחפת הזאת אינה אופיינית רק לישראל. היא יותר בבואה של ההתפתחות העולמית, בעיקר בארה"ב ובאירופה. בעולם המפותח תופס מגזר מדעי החיים חלק הולך וגדל בפעילות ההשקעות של קרנות ההון סיכון ובפעילות ההיי-טק הכללית.



באירופה נוצרו מספר מרכזים בולטים בתחום הביוטכנולוגיה, באנגליה, גרמניה והולנד. פעילות הסקטור הביוטכנולוגי בישראל, כמו שאר הפעילויות במגזרי הטכנולוגיה השונים, דומה לרמה העולמית. ואולם בישראל יש עדיין בעיות עקרוניות המעכבות את פיתוח ענף הביוטכנולוגיה, ועיקרן - חוסר בצוותים ניהוליים בעלי ניסיון עסקי מוכח בסקטור הביוטכנולוגיה. קיים צורך בקשרים אטסרטגיים בינלאומיים כדי להצליח לטווח ארוך.



המשקיעים מבינים כי מדובר בענף שבו היקפי ההשקעות גדולים יחסית ותקופת הזמן הנדרשת להשלמתם הינה ארוכה בהשוואה למה שהיה מקובל בענפי התקשורת והאינטרנט. יחד עם זאת, לנוכח המשבר בתחומי התקשורת והאינטרנט, הרי שהמימושים (אקזיטים) הצפויים בענף מדעי החיים דומים, או מתקרבים, לרמת האקזיטים הסבירה המקובלת כיום גם בענפי ההיי-טק האחרים.



להערכתנו, בשנים הקרובות ימשיך תחום מדעי החיים להוות גורם מרכזי בפעילות בעולם ובפעילות בארץ. יחד עם זאת, כדי להעמיד את הדברים בפרופורציה - מספר המשקיעים הישראליים ומספר קרנות ההון סיכון המוכנים להשקיע בתחום מדעי החיים הינו עדיין מצומצם. בסך הכל שיעור ההשקעות בתחום מדעי החיים בשנת 2001 היה לא יותר מ-16% מסך ההשקעות בחברות היי-טק ישראליות. להערכתנו, השיעור עשוי להגיע ל-20-25 אחוז מסך כל ההשקעות.



כרגיל, במקרים דומים, יש כאלה המזהירים מבועת הביוטק ומהנהירה הבלתי מובחנת של המשקיעים לסקטור זה. יש אמת באזהרה זו, וזאת בעיקר לאור הצורך בהבנה, בידע ובהתמחות ספציפית לכל מי שמעורב בענף. רוב קרנות ההון סיכון ורוב המשקיעים המקומיים אינם בנויים לכך, ועליהם להיזהר שלא למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה בביצוע השקעות ללא ידע מספיק וללא יכולת תמיכה אמיתית בחברות הסטארט אפ.



אנו צופים פעילות הולכת וגדלה בענף הביוטק בישראל בשנים הקרובות. בפעילות זו נראה גם מעורבות הולכת וגדלה של מוסדות אקדמיים, וניסיון להעביר את הידע המחקרי הטהור אשר נצבר במעבדותיהם לשימושים עסקיים שגם יביאו למוסדות אלה הכנסות רבות.