האם פרטנר באמת מצליחה כל כך?

היעלמותו של שוק ההון הטילה את מיזמי התקשורת בישראל לידי הבנקים. דיווחי הבנקים מלמדים כי שוק האשראי אינו שונה באופן בסיסי משוק ההון. גם כאן מושפעות ההחלטות ממצבי רוח חולפים, וגם במחלקות האשראי יש לא פעם אנליסטים כושלים המסבכים את הבנק בהחלטות שסופן חובות אבודים.



המקבילה בשוק האשראי למפולת בבורסה היא ירידה באיכות האשראי ובהיקף המחיקה של החובות האבודים. דיווחי המערכת הבנקאית ל-2001 מגלים כי היקף ההפרשה לחובות מסופקים בענף הטכנולוגיה והתקשורת זינק מכמעט אפס ב-2000 (24 מיליון שקל) ל-746 מיליון שקל ב-2001. רוב ההפרשות, כ-80% על פי הערכה, נעשו כנגד חוב של מפעילי שירותים, ומיעוטן כנגד יצרנים ומפתחים של מערכות, כמו אי.סי.איי , גילת לוויינים וחברות היי-טק שאינן קשורות בהכרח לענף התקשורת.



מה ידעו הבנקים בתחילת 2002, כשהתיישבו לחשב את מצב תיק האשראי שלהם, שלא נודע כבר בפתחה של 2001? מעט מאוד. מרבית הנתונים היו ידועים וברורים. לפיגועים בארה"ב נודעה אמנם השפעה עצומה על הפוליטיקה העולמית, אבל ההשפעה על שוקי ההון היתה מוגבלת בעוצמה ובזמן. על הלווים הבעייתיים הגדולים בענף התקשורת הישראלי היתה השפעה זו שולית בלבד.



השינוי העיקרי בעמדת הבנקאים הוא במצב הרוח שלהם: מאופטימיות בלתי זהירה בתחילת 2001, לפסימיות ("שמרנות" במכבסת המלים הבנקאית) מסוימת בתחילת 2002.



מרבית ההפרשה נכפתה על ידי המפקח על הבנקים, שהורה להם להעביר כ-100 מיליון דולר לרשימת החובות המסופקים. זאת כנגד ירידת ערך מניות בזק , המשמשות ביטחונות כנגד אשראי בסך 600 מיליון דולר שלקח גד זאבי למימון רכישת 20% ממניות החברה. בנטרול חלקו של זאבי מתברר כי רק כ-300 מיליון שקל מהפרשות הבנקים לחובות מסופקים בשנה שעברה מיוחסים להרעת מצב החברות בענף התקשורת והטכנולוגיה.



ההפרשה הגדולה אינה מעידה על מצבו של ענף התקשורת. החברות הגדולות בענף, בזק וסלקום, הן חזקות ומבוססות. החברות שנטל חובותיהן נראה מוגזם חייבות לבנקים, לבעלי המניות ולבעלי חוב אחרים 13-13.5 מיליארד שקל. מזה, פחות ממחצית הוא חוב לבנקים: פרטנר - 3.8 מיליארד שקל (מתוך זה כ-1.8 מיליארד שקל לבנקים), חברות הכבלים - 4.5-5 מיליארד שקל (כ-2.5 מיליארד לבנקים), חברת הלוויין - 3 מיליארד שקל (כ-0.9 מיליארד שקל לבנקים), ברק - 960 מיליון שקל, וקווי זהב - 750 מיליון שקל. לרשימה זו יש להעיר שפרטנר מצליחה לעמוד בתשלומי הריבית, ואף להתקרב לאיזון תפעולי ולהציג תזרים מזומנים חיובי. קווי זהב מציגה רווחיות ומצליחה לשלם את החוב, שחלק גדול ממנו הוא לבעלי המניות.



מה שמשנה מעט את התמונה הוא חובו של זאבי, בסך 2.8 מיליארד שקל. חוב זה מגובה במניות בזק המשמשות ערבות לפירעונו. הבנקים יכולים להעריך, במידה רבה של דיוק, את מצבה הכספי של בזק, אבל קשה יותר לנבא את תהפוכות שוק ההון ומחיר המניה של החברה.



בהיעדרו של שוק ההון יצטרכו הבנקים להמשיך ולממן את פעילות שוק התקשורת, כולל השקעות בחברות בעלות סיכון גבוה. הבנקים רכובים על גב הנמר: מסוכן להמשיך לרכוב על תיק האשראי הבעייתי, אבל מסוכן יותר לקפוץ ממנו. אם תיפסק ההזרמה, יתמוטטו חלק מהחברות, והבנקים יצטרכו למחוק מיליארדי שקלים שהוזרמו בשנים האופטימיות: פרטנר נזקקת להשקעות בטכנולוגיות חדשות, חברות הכבלים יצטרכו מזומנים רבים להשקעה בתהליכי המיזוג ולפיטורי 1,000-1,500 עובדים. חברת הלוויין תצטרך לפחות 200 מיליון דולר לפני שתוכל, על פי תחזית אופטימית במיוחד, להתקיים מהכנסותיה. כמובן, גם החברות החסונות יזדקקו לאשראי, אבל אלה הן, מבחינת הבנקים, החדשות הטובות.



סלולר: פרטנר היכתה את השוק, אבל איפה המימון?



הכנסותיהן של שלוש חברות הסלולר הגדולות היו ב-2001 11.56 מיליארד שקל - גידול של 15% לעומת 2000. הנתון המפתיע הוא ש-75% מהגידול נובע מצמיחה בהכנסות החברה השלישית בגודלה בשוק, פרטנר, שדיווחה על גידול של 54% בהכנסותיה, לעומת גידול של 2.2% בלבד בפלאפון ו-6.5% בסלקום.



להבדלים בהיקף הצמיחה יש שפע הסברים: עיכוב בהקמת הרשת החדשה של סלקום, השהיות הנובעות מהחלפת מערכות הבילינג (חיובי מנויים) בפלאפון ובסלקום, ומשבר החלפת הניהול בפלאפון. אבל כל אלה נראים הסברים קלושים לעומת ההישג המדהים של פרטנר.



ישראלים שפגשו בשנה האחרונה את המנהלים הבכירים של חברת האצ'יסון, בעלת השליטה הסינית בפרטנר, מספרים שמנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, נמנה עם המנהלים המוערכים בקבוצה, ובעל השליטה בהאצ'יסון, לי קה שינג, מדבר על כהן כעל בנו. עובדה יבשה יותר היא שיעקב קדמי, מי שנחשב לאחראי לא פחות מכהן להצלחתה המדהימה של פרטנר, הוקפץ לתפקיד בכיר כאחראי לפיתוח העסקי של הקונצרן באירופה, אך נדרש עדיין לשמור על קשר הדוק עם פרטנר הישראלית.



אבל לא הכל מושלם בממלכה הכתומה. פרטנר הפסידה 303 מיליון שקל ב-2001, והיא נושאת חוב בלתי נסבל של 3.8 מיליארד שקל. החברה לא הצליחה בניסיונה למחזר חוב של 95 מיליון דולר לבנק הפועלים - סכום שנדרשה להחזיר לבנק, על פי הוראת המפקח על הבנקים, עד סוף מארס.



החברה מתקשה גם להתניע מהלך שעליו הכריזה, לגיוס כ-150 מיליון דולר למימון השקעות ברכישת תדרים ומעבר לדור הסלולרי השלישי. האפשרות העיקרית הנבחנת כיום היא גיוס הון מבעלי המניות הקיימים.



סלקום תמשיך להיות החברה הגדולה והרווחית בשוק, לפחות בשנתיים הקרובות. ברבעון השלישי של 2001 נראתה פרטנר כממוקמת בעמדה נוחה לעקוף את פלאפון ולהתייצב כחברה השנייה בגודלה בשוק. למיקומה של פרטנר בשוק יש משמעות רבה, בעיקר מבחינת יכולתה לשרוד לאורך זמן כחברה עצמאית. ברבעון הרביעי נותרה פרטנר במקומה השלישי, מפגרת אך במעט אחר פלאפון. אבל בשוק הסלולר טוענים שהרבעון האחרון של השנה הוא רמאי ידוע, ומוטב לבחון את מקומה של פרטנר בשני הרבעונים הראשונים של 2002.



מגמת ההאטה בשוק הסלולר התחילה ברבעון האחרון של 2001, והיא תשתקף בתוצאות של חברות הסלולר ברבעון הראשון והשני. הרווי