הבעיה מתחילה בחברות הגדולות

מאת סמי פרץ



מתקפת הטרור על בתי קפה, אולמות אירועים ומרכזי בילוי גרמה לירידה חדה במחזורי הפעילות של מאות ואלפי עסקים ברחבי המדינה. התוצאה המיידית היא אובדן הכנסות, וקופות ריקות שמעיקות מאוד על בעלי העסקים הללו. אולם בשלב הבא הם לא יהיו היחידים שיסבלו מאותה מועקה, אלא גם על שורה ארוכה של ספקים שעובדים עם אותם בתי עסק, ועלולים להיתקל בחוסר יכולת של עסקים אלה לעמוד בתשלום חובותיהם.



מדובר בספקים מכל הסוגים: ספקי סחורות ושירותים, בעלי נכסים, עיריות הממתינות לתשלומי המסים העירוניים, וגם עובדים שעלולים לא לקבל את שכרם. הירידה בפעילות עלולה להחריף את בעיית מוסר התשלומים במשק, החריפה ממילא.



אך לפני שמגלגלים על עסקים אלה את בעיית מוסר התשלומים, ניתן להבחין כבר היום שהבעיה לא החלה אצלם, אלא דווקא בחברות הגדולות. ההבדל הוא שהחברות הגדולות מודיעות באופן חד צדדי לספקים על הרעת תנאי התשלום שלהן, מבלי לחכות להסכמת הספק.



הרעת תנאי התשלום באה לידי ביטוי הן בהארכת ימי האשראי וימי הפיגור מתקופת האשראי המוסכמת, הן בהקפאה חד צדדית של שער הדולר והן בדחיית תשלום של משכורות לעובדים.



בחודשים האחרונים קיבלו מאות ואלפי ספקים של החברות גדולות הודעות על הרעת תנאי התשלום. כך למשל, זכייניות ערוץ 2, והחברות יס, פלאפון וערוץ 10 הודיעו על הקפאת שער הדולר בהתקשרויות הדולריות שלהן. יס ופלאפון הודיעו כי הן משלמות לספקים לפי שער דולר של 4.25 שקלים (53 אגורות פחות מהשער היציג שנקבע ערב החג). זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 היו נדיבות קצת יותר, והקפיאו את שער הדולר על 4.30 שקלים. גם חברות הבנייה מליבו, דנקנר, מילמור רסידו וסולל בונה הקפיאו את שער הדולר לספקים על שערים שמגיעים, לכל היותר, ל-4.40 שקלים (מילמור רסידו).



בחברות אחרות, כגון מוטורולה, אופיס דיפו, תבל, ערוצי זהב, מתב, אייס קנה ובנה ויס, האריכו את ימי האשראי לספקים. גם הרשויות המקומיות, שמעולם לא נודעו כבעלות מוסר תשלומים גבוה, מנצלים את המצב ומותחים את ימי האשראי והפיגור בתשלומים.



על פי נתוני חברת B.D.I (ביזנס דאטה ישראל), המספר הממוצע של ימי אשראי בפועל בישראל עמד בפברואר על 123 ימים. 28 ימים מתוכם הוגדרו כפיגור ביחס לתקופת האשראי שנקבעה בהסכמים.



מספר ימי האשראי בפועל נקבע על פי שני פרמטרים: מספר ימי האשראי הנקבע בהסכמה על ידי הספקים ללקוחותיהם העסקיים, ומספר ימי הפיגור בתשלומים של הלקוחות העסקיים לספקים. על פי הנתונים מספרם הממוצע של ימי האשראי בהסכמה הוא 95 ימים (שוטף + 80 ימים). ב-B.D.I אומרים כי מספר זה נחשב גבוה מאוד, ומעיד על לחצים מוגברים של חברות ועסקים למתוח ולהרחיב עד כמה שניתן את מועדי התשלום עבור הסחורות שנרכשו מספקים. מצב זה מתאפשר בשל המיתון המחריף.



נתוני החברה מלמדים שישראל נמצאת במקום השני בעולם המערבי במוסר התשלומים הירוד, ורק טורקיה שבה מוסר התשלומים הוא הירוד בעולם המערבי, מקדימה אותה. לשם השוואה, מספר ימי האשראי בפועל בטורקיה עמד באוקטובר 2001 על 136 ימים, לעומת 127 ימים בישראל, 103 באיטליה, 63 ימים בארה"ב ורק 27 ימים בנורבגיה.



המצב הכלכלי המחריף מקל מאוד על החברות הגדולות לנקוט צעדים חד צדדים להרעת תנאי התשלום. רמת התלות של הספקים באותן חברות גדולה, ולמרות ההחמרה בתנאי התשלום הם לא רוצים לאבד לקוחות אלה. על אף שחלק מהחברות אינן סובלות ממצוקת מזומנים, הן בוחרות לגלגל חלק מההרעה שחלה ברווחיותן על הספקים הקטנים שנאלצים לבלוע ולשתוק.



בפניות לספקים מסבירות החברות את צעדיהן בנימוק המתבקש: "בעקבות המצב". חלקן בוחרות לפרט ולהתייחס לתנודתיות בשער הדולר, אחרות מתייחסות לעלייה בשכר המינימום והורדת הריבית במשק. ישנן גם אלה שמנסות לעבוד על המצפון של הספקים/הלקוחות, ומסבירות שהאלטרנטיווה לפגיעה בתנאי התשלום תהיה בפיטורי עובדים. בשיעור האבטלה הנוכחי, הנימוק האחרון הוא נימוק מנצח.



תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בביזנס דאטה ישראל, אומרת כי החרפת בעיית מוסר התשלומים מתחילה אצל החברות הגדולות: "הוספת ימי האשראי מתחילה דווקא בחברות הגדולות ובמשרדי הממשלה. לגופים הגדולים יש יכולת לכפות תוספת ימי אשראי, ואילו לקטנים קשה לעשות זאת משום שיש להם פחות כוח.



"הבעיה היא שהחברות הקטנות נאלצות להתמודד עם עלויות מימון הרבה יותר גדולות. להערכתי, מתיחת ימי האשראי היא גם ביטוי למצוקה וגם ניסיון לנצל את המצב. כל החברות מבקשות להתאים את הפעילות למצב המשק. הן עושות זאת בכמה מישורים, ובהם התאמת מבנה ארגוני, צמצום במספר העובדים וגם בשיפור תנאי התשלום".



באלו ענפים המצב חמור במיוחד? על פי נתוני ביזנס דאטה, בתעשיית הטקסטיל ומוצרי החשמל מספר ימי האשראי הוא הגבוה ביותר - 127 ימים בפברואר. לעומת זאת בתעשיית המזון והמשקאות נרשם מספר נמוך יחסית של 86 ימי אשראי בפועל. מבין ענפי השיווק והסיטונות, תחומי הטקסטיל וחומרי הבניין סובלים ממספר ימי האשראי הגבוהים ביותר - 122 ימים בפברואר.



בתחום השיווק והסיטונות של מזון ומשקאות נרשם מספר ימי אשראי של 96 ימים. ניתן להעריך כי תחום אחרון זה יושפע לרעה מהמצב הביטחוני באופן מיוחד, ככלל שזה יחריף.



האם ההרעה הנוכחית במוסר התשלומים תשתרש כנורמה גם כאשר מצב המשק ישתפר? לדברי ינאי, הניסיון מלמד שלא. "לגבי הקפאת שער הדולר, אני מעריכה שברגע שתהיה התייצבות החברות יירדו מזה. גם מספר ימי האשראי יירד, אך קשה להגיד בכמה.



למעשה בחודשים האחרונים אנחנו כבר רואים מגמת התייצבות מסוימת. הניסיון מלמד שכאשר המשק משתפר, יש שיפור במוסר התשלומים. אבל לא כדאי לצפות לפיצוי על התקופות הקשות. החברות לא יפצו את הספקים על הפגיעה שנגרמה להם בתקופות הקשות. מה שהיה היה".



נתוני העבר אכן מלמדים שמוסר התשלומים משתפר בהתאם למצב. כך למשל, ב-98-'96', שהוגדרו כתקופת מיתון, ממוצע ימי האשראי בפועל נע בין 110 ל-125. ב-2000-'99 המשק צמח ויצא מהמיתון, ומספר ימי האשראי ירד לממוצע