קרנות ההון סיכון מגלות את יתרון השתתפות המדינה בהשקעות בסיכון גבוה

מאת עודד חרמוני



ההיענות הרבה למכרז המדען הראשי להקמת חממות הביוטכנולוגיה, שנסגר בתחילת השבוע, והביקוש הגבוה להשתתפות בניסוי הפרטת ארבע מכ-30 החממות הקיימות שבניהול המדען - מפתיעים לנוכח הצהרות מנהלי הקרנות בשנה האחרונה על הקושי בגיוס הון נוסף להשקעות ועל הירידה בפעילות. עתה מסתבר כי הקרנות מוכנות להשקיע מיליוני דולרים בפרויקטים של המדען הראשי - ולוטשות עיניים אל הפרויקט הבא של משרד התעשייה והמסחר: הקמת קרן להשקעות סיד בהשתתפות ממשלתית, במתכונת קרנות יוזמה.



כך, בחודשים האחרונים מחזירים מנהלי קרנות ההון סיכון את לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס למעמדה מימי תוכנית יוזמה. מדובר בתוכנית שיזם המדען הראשי ב-93', להקמת קרנות הון סיכון במתכונת של דולר מול דולר עם קרנות פרטיות. תוכנית זו היתה התשתית לתעשיית ההון סיכון בישראל. מנהלי הקרנות, שבשנים 2001-'98 דווקא ניסו להקטין את מעורבות המדינה בתעשיית ההיי-טק, בטענה כי היא מגבילה את הפיכתה לגלובלית ומתחרה בכלכלת השוק החופשי, מתחרים ביניהם כיום על מכרזים שמפרסמת הלשכה.



שינוי זה מוסבר בתעשייה בחששן של הקרנות הישראליות מביצוע השקעות בסיכון גבוה לבדן. זאת, על אף המגבלות המתלוות להשקעות של המדען, ובהן בעיקר האיסור על העברת קניין רוחני של חברות פורטפוליו לחו"ל, על פי חוק המו"פ.



למרות המגבלות בחוק זה, מודים מנהלים בקרנות כי בעוד מעמדם הדומיננטי בתעשייה נפגע, מתחזק מעמדו של המדען הראשי. "חוק המו"פ הקיים יוצר חסמים להשקעות בחברות שבהן מעורב המדען. גם המעורבות של המדינה אינה בריאה במשק פתוח וחופשי. הייתי מעדיף שלא לראות את המדינה כשחקן הון סיכון", אמר באחרונה מנהל קרן גדולה. "ואולם אין לנו ברירה. אנחנו דוחקים בחברות להשיג מימון מכל מקור אפשרי, כולל מהמדען. לפעמים החברות פונות אל המדען כבר בשלבים הראשונים שלהן".



מנהל בקרן ישראלית המעוניינת להשתתף במכרז על קרן השקעות הסיד של משרד התמ"ס אמר כי ישקיע כסף בפרויקטים שבהם גם המדינה נוטלת על עצמה סיכונים. "אם המדינה מוכנה להסתכן איתי בהשקעות, הדבר משדר מסר חיובי למשקיעים שלי, המתקשים לעמוד בהתחייבויות שנטלו ויתקשו להשתתף בגיוס הקרן הבאה", אמר.



עם זאת, בניגוד למגמה החדשה המסתמנת, עדיין יש מי שאינם תומכים במעורבות המדינה בהשקעות. שלמה קאליש, מייסד קרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל, טען בעבר כי המדינה סיימה את תפקידה עם הקמת קרנות יוזמה ואינה צריכה להיות שחקן במגרש ההון סיכון. יתרה מכך, קרנות רבות אף מגלות באחרונה כי הן נאלצות להתחרות בכספי המו"פ שמעניק המדען לחברות סטארט-אפ. בתקופת הגאות בענף העדיפו רבות מהחברות לגייס הון מהקרנות ולא מהמדינה, עקב המגבלות שהטיל המדען על מכירת הידע שפותח במימונו. ואולם כיום מתייחסים המשקיעים והיזמים אל המדען כאל משקיע לגיטימי, ובמקרים רבים אף כמשקיע נוח יותר מהאחרים.



אפילו בעיות שצצו באחרונה סביב מכירת הקניין הרוחני של חברות סטארט-אפ לחו"ל, כמו ביטול עסקת רדגארד עקב התנגדות המדען, אינן עוצרות את היזמים. חברות המספקות שירותי תיווך בין היזמים לבין המדען, כמו חברת מחשבה יוצרת, מדווחות כי בחצי השנה האחרונה חלה עלייה תלולה במספר הבקשות למימון שהגישו חברות סטארט-אפ למשרד המדען.



המכרז לחממות הביוטכנולוגיה שנסגר השבוע ממחיש את המגמה. עם הגשת ההצעות התברר כי שלוש קרנות הון סיכון ישראליות בולטות השתתפו בו: פיטנגו, גיזה ויוזמה, וכן קרן קטנה, שלוחת ההשקעות הישראלית של בנק רוטשילד. פיטנגו וגיזה השתתפו בהקמת קונסורטיום משותף המתחרה על הקמת חממה, יחד עם זרוע ההון סיכון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון וחברת טבע. השותפים טענו כי שיתוף הפעולה בקונסורטיום הוא תחילתו של שיתוף פעולה כללי ביניהם, והוא עתיד להתרחב להשקעות משותפות אחרות.



גם קרן יוזמה, המנוהלת בידי יגאל ארליך, לשעבר המדען הראשי במשרד התמ"ס ומי שהקים את פרויקט יוזמה הממשלתי, משתתפת במכרז, במסגרת קונסורטיום משותף עם האחים עופר היי-טק, חברת הביוטכנולוגיה ג'נזיים וקרן ההון סיכון האמריקאית MPM, הנחשבת לגדולה בעולם בתחום הביוטכנולוגיה. ארליך אמר שהקרנות מחפשות ביטחון גדול יותר בביצוע השקעות, והדבר מחזק את מעמדו של המדען בתעשייה.



עתה ממתינים בתעשיית ההון סיכון להקמת הקרן להשקעות סיד ביוזמת משרד התמ"ס. כמעט כל מנהלי הקרנות הגדולות אמרו שירצו להשתתף בתוכנית, בהם כאלה שרק באחרונה התייחסו אל המדינה כאל גורם מפריע בלבד בעסקים. כשמדובר בסיכון גבוה, כך נראה, זקוקות גם קרנות ההון סיכון לתחושת הביטחון שמעניקה המדינה.