נבלמה צמיחת שוק כרטיסי האשראי

מאת עמית שרביט



ב-2002 לא יגדל שוק כרטיסי האשראי ב-10%, כפי שחזו בענף לפני כמה חודשים. "על פי נתוני הרבעון הראשון של 2002 אנחנו שומרים על יציבות, אך לא גדלים בקצב שצפינו" - כך אומר אריה היילוייל, מנכ"ל חברות לאומי קארד מקבוצת לאומי .



מחזור העסקות הכללי מוערך ב-80 מיליארד שקל ב-2001, ומתחלק בין החברות: ישראכרט מקבוצת הפועלים , המחזיקה בכחצי מהשוק, ולאומי קארד ו-C.A.L מקבוצת דיסקונט המתחלקות בשאר. בענף צפו לפני כמה חודשים כי השוק יגדל ב-10%, ולפיכך יגיע להיקף של כ-90 מיליארד שקל ב-2002. ואולם המשך ההאטה והמיתון במשק מורידים את רף הציפיות.



היילוייל אומר כי שתי מגמות משפיעות על השוק. ראשית, ירידה בצמיחת המשק, המשפיעה על הצריכה הפרטית. שנית, ירידה בשימוש בכרטיסי האשראי. "יש ירידה ברורה במחזורים", אמר. לא ברור מהן ההשלכות של המיתון וההאטה בשוק על רווחי חברות כרטיסי האשראי. ואולם ברור כי אם קצב הפעילות יימשך ב-2002 כפי שבא לידי ביטוי ברבעון הראשון, החברות ובעליהן (הבנקים) ייפגעו.





באחרונה עברו החברות לעידן הרב-מנפיק. הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, פתח את שוק הוויזה והמאסטרקארד לתחרות, וכעת חברות הוויזה (לאומי ו-C.A.L) יכולות להנפיק כרטיסי מאסטרקארד של תשלובת ישראכרט, ותשלובת ישראכרט יכולה להנפיק כרטיסי ויזה. בעתיד הקרוב, לאחר שתושלם בנייתו של ממשק משותף בין החברות, יוכלו החברות גם לסלוק את שני סוגי הכרטיסים.



במקביל ירדה העמלה הצולבת הממוצעת בשוק הוויזה ל-1.25% בממוצע. עמלה צולבת היא עמלה שמשלמת חברת כרטיסי האשראי המבצעת סליקה בבית עסק לבנק או לחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיסים אשר באמצעותם בוצעו העסקות. חברות כרטיסי האשראי משלמות עמלה צולבת מתוך העמלות שהן גובות מבתי העסק.
לעת עתה שוק הישראכרט לא נפתח לתחרות. מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, אמרה: "פעילות הרגולטור הביאה לפגיעה מתמשכת ברווחיות חברות הוויזה. התוצאה היא העמסת חלק מהעלויות על הצרכנים. לצערי, עד היום פעילות הממונה לא פתחה את שוק הישראכרט לתחרות".



יו"ר הפועלים, שלמה נחמה, ציין את תרומת חברת כרטיסי האשראי להכנסות. המנכ"ל הפורש עמירם סיון, אמר כי הפועלים השכיל להמשיך לגדול בתחום כרטיסי האשראי. תרומת ישראכרט להכנסות הפועלים מעמלות הסתכמה ב-712 מיליון שקל ב-2001, לעומת 688 מיליון שקל ב-2000. תרומת חברת כרטיסי האשראי לרווח הנקי הסתכמה ב-59 מיליון שקל ב-2001, לעומת 66 מיליון שקל ב-2000.







לפי נתוני ישראכרט, ב-2001 גדל היקף הרכישות אצל ספקים בישראל ב-11.9% לעומת 2000; היקף הרכישות ומשיכות המזומנים בחו"ל בכרטיסי התשלובת גדל בשיעור של 14.5%, והיקף הרכישות ומשיכות המזומנים בישראל מצד תיירים קטן בשיעור של 21.1% לעומת 2000. מספר הכרטיסים הכולל גדל בשיעור של 8%.



בלאומי ודיסקונט המצב מעט שונה. שוק הוויזה הוא תחרותי יותר בשל הכניסה של לאומי קארד לשוק ב-2001, היכולת של ישראכרט להנפיק ולסלוק (בעתיד) כרטיסי ויזה, וכן בשל הירידה בעמלות צולבות. בכירים משתי החברות מעריכים שבארבע השנים האחרונות איבד השוק הכנסות של 600-400 מיליון שקל בגלל כניסת אלפא (מקבוצת הבינלאומי) לשוק, ביטול דמי החבר, והירידה בעמלות הסליקה.



לא בטוח שהצרכנים יוצאים נשכרים מהגברת התחרותיות. האמרה המסורתית של הפעילים בשוק הוויזה היא שהורדת העמלה הצולבת לא מגולגלת לצרכן. אך בעת שהרשתות הגדולות משלמות פחות לחברות הוויזה, הן משאירות אצלן את הרווח. על פי החברות, למעשה שטרום מטפל בבתי העסק (מוריד עמלות צולבות שמשלמים בתי העסק), ודוחף את חברות הוויזה לגבות יותר מהלקוח. אכן, חברות הוויזה, ובעקבותיהן גם תשלובת ישראכרט (ללא כל סיבה מוצדקת) התחילו במקביל לגבות דמי ניהול (יותר מ-5 שקלים בחודש), ובכך החזירו את דמי החבר שהיו נהוגים בעבר.



מאור הציגה בסיפוק את ההצלחה בהנפקת כרטיסי האשראי: 780 אלף כרטיסים, רובם הונפקו במחצית השנה הראשונה של 2001. לדבריה, לאומי קארד הגיע ל-40% משוק הסליקה של כרטיסי הוויזה (נתח שוק של כ-16 מיליארד שקל) ו-50% משוק הנפקת הכרטיסים.



בלאומי אומרים כי ההפסדים שנרשמו הם תוצאה של השקעות גדולות אשר נדרשו להסבה והתאמה של המערכת שנרכשה מאלפא קארד, ולהסבת כרטיסי הלקוחות של בנק לאומי מחברת C.A.L (שהוחזקה על ידי לאומי ודיסקונט ונרכשה על ידי דיסקונט) לחברת לאומי קארד. לדברי מאור, מדובר בהצלחה לעומת הערכות המוקדמות: "הערכנו והודענו שיהיו הפסדים בהיקף של 100 מיליון שקל. הפסד של 70 מיליון שקל הוא הישג יחסי בהתייחס לזעזועים שעובר הענף. אנו צופים מעבר לרווחיות ב-2002".



C.A.L סבלה ממעבר של לקוחות ללאומי, וכן ומפעילות הרגולטור בתחום. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-26 מיליון שקל ב-2001, לעומת 68 מיליון שקל ב-2000.