2 קרנות הענק האמריקאיות אקסל פרטנרס וצ'רלס ריוור יקצצו מחצית מהיקפי ההון שגייסו

הודעתן של שתי קרנות הענק האמריקאיות אקסל פרטנרס וצ'רלס ריוור, ולפיה הן מקפיאות מחצית מההון שגייסו לצורכי השקעות, היכתה בתדהמה את תעשיית ההון סיכון האמריקאית. הצעד, שנקטו שתיים מ-20 הקרנות הנחשבות לגדולות ביותר בארה"ב, עשוי לרמז על מהלך מכוון לצמצום תעשיית ההון סיכון בארה"ב.



בשבוע שעבר הודיעה קרן ההון סיכון אקסל פרטנרס (Accel) על כוונתה לקצץ את הקרן האחרונה שגייסה, בהיקף של 1.4 מיליארד דולר, למחצית. אקסל מתכוונת לנהל קרן בהיקף של 700 מיליון דולר בלבד, ולהקפיא את ההשקעות ואת דמי הניהול מחציה השני של הקרן לפחות עד סוף 2003.



אקסל היא מהקרנות הבולטות בעמק הסיליקון, ובשנה שעברה דורגה כאחת מעשר הקרנות בעלות הביצועים הטובים בעולם. היא השקיעה ביותר מ-200 חברות, והיא חתומה על כמה מההצלחות הבולטות של חברות סטארט-אפ בנאסד"ק בשנים האחרונות, ובהן ריל-נטוורקס, פוליקום ופיקצ'רטל. בישראל התחילה הקרן לפעול רק בשנתיים האחרונות, ועד כה השקיעה בשלוש חברות: אטריקה, פי-קיוב וקונטקט נטוורקס.



באמצע 2001 החליטה אקסל, באמצעות קרן אירופית בבעלותה המנהלת 700 מיליון דולר, להרחיב את השקעותיה בישראל. מנהלים בקרן העריכו כי 120 מיליון דולר מההון של הקרן האירופית יושקעו בחברות ישראליות. עדיין לא ידוע כיצד תשפיע ההחלטה האחרונה של הקרן על תוכניות ההשקעה שלה בישראל.



קרן אמריקאית בולטת נוספת שהודיעה בתחילת השבוע שעבר על קיצוץ מחצית מההון להשקעות שגייסה היא צ'רלס ריוור (Charles River) מבוסטון. הקרן פועלת מ-70' וביצעה שורה של השקעות מוצלחות, הבולטות שבהן היו בחברות סיינה וצ'יפקום. בהודעתה מסוף השבוע מסרה הקרן כי תקצץ למחצית את היקף ההון שגייסה ב-2001 - כ-1.2 מיליארד דולר.



"קצב ההשקעות הואט, ואנחנו מאמינים שהגיוני להראות למשקיעים בנו החזר מהיר יותר על ההון שהשקיעו", אמרה דוברת צ'רלס ריוור, שציינה כי עדיין לא הוחלט באיזה שיעור בדיוק תקוצץ הקרן. צ'רלס ריוור ביצעה מעט מאוד השקעות בישראל; היא היתה מהמשקיעים בחברת התוכנה פרופישנסי (Proficiency) ובחברת פלוואר, שפיתחה מערכות תקשורת אלחוטית נייחות עד למיזוגה עם בריזקום והקמת חברת אלווריון (Alvarion).



ב-2001-2000 גייסו עשרות קרנות הון סיכון בארה"ב קרנות המשך בהיקפים של מיליארד דולר ויותר, שמהן נגבו דמי ניהול בשיעור ממוצע של 20% לאורך חיי הקרן. קרנות אלה מכונות מגה-קרנות. על פי הערכות, לפחות 75 מיליארד דולר שגייסו קרנות הענק האמריקאיות עדיין פנויים להשקעות. מכאן שאם תימשך מגמת הקטנת הקרנות, ייתכן שחלק מההון שגויס יוחזר למשקיעים או שכלל לא ייגבה מהם.



עם הקרנות העתידות להצטרף בקרוב לרשימה המתארכת של "מגה-קרנות לשעבר" נמנית גם קרן ההון סיכון המובילה בעולם, קליינר פרקינס מעמק הסיליקון. במכתב מיוחד ששלחה באחרונה הנהלת הקרן למשקיעים בה, הודיעה להם כי היא צפויה לקרוא רק לכ-80%-75% מההון שעליו התחייבו בגיוס ההון לקרן האחרונה שלה, שהיקפה 627 מיליון דולר.



קרנות ידועות נוספות שהודיעו למשקיעיהן על קיצוץ בהון שלו הן מתכוונות לקרוא הן בטרי (Battery), שגייסה ב-99' מיליארד דולר וקיצצה את היקף הפעילות במחצית, וכן רדפוינט ו-Mohr Davidow, שקיצצו את היקפי הקרנות שגייסו בעבר בשיעורים שונים.



קיצוצי ההון שמבצעות חברות הניהול של קרנות הדרג העליון בארה"ב ממחישים את עוצמת הפגיעה בקהילת ההון סיכון האמריקאית. מעגל החיים של קרנות ההון סיכון דומה לזה של הבורסה: כשהשוק בשפל כולם נפגעים, וכשהוא גבוה כמעט כל הקרנות מציגות תשואה גבוהה למשקיעים בהן. על פי מחקרים, קרנות הדרג העליון נבדלות בכך שגם בתקופות שפל הן מצליחות להשיג תשואה טובה יחסית לשאר הקרנות, ובתקופות שיא הן מגיעות לשיאים חסרי כל פרופורציה להישגי יתר הקרנות.



ואולם השפל של 2001, והיעדר תקווה להחזרים ב-2002, הפכו גם את המשקיעים המוסדיים הוותיקים, שעד כה התדפקו על דלתותיהן של קרנות אלה, לביקורתיים בכל הנוגע לגביית דמי ניהול בהיקפי עתק, על הון שאינו מושקע.