דניה סיבוס, אפריקה ישראל, סולל בונה ושיכון ובינוי רשמו הכנסות של כ-290 מ' ש' כל אחת בגין חלקן בדרך ארץ

בשנת 2001 רשמו החברות סולל בונה, שיכון ובינוי, דניה סיבוס ואפריקה ישראל הכנסות של כ-290 מיליון שקל ורווחים של כ-32 מיליון שקל כל אחת בגין חלקן בחברה הקבלנית דרך ארץ קונסטרקשן, הבונה את כביש חוצה ישראל.



דרך ארץ הייווייז, שזכתה במכרז להקמה ותפעול של כביש חוצה ישראל ככביש אגרה, נמצאת בבעלות שווה של שלושה גופים: אפריקה ישראל , שיכון ובינוי ו-CHIC הקנדית. החברה מממנת השקעותיה באמצעות הלוואות של כ-1.1 מיליארד דולר - כ-250 מיליון דולר ממקורות זרים וכ-850 מיליון דולר מגופים פיננסיים בישראל. כ-125 מיליון דולר נוספים צפויים להגיע ממקורות פנימיים, כלומר בעלי המניות של החברה.



עם הקמת דרך ארץ הייווייז הקימו השותפות חברה נוספת בשם דרך ארץ קונסטרקשן ג'וינט ונצ'ר. חברה זו אחראית על ביצוע עבודות בניית כביש חוצה ישראל ומוחזקת בחלקים שווים על ידי CHIC הקנדית, סולל בונה, המוחזקת על ידי שיכון ובינוי, ודניה סיבוס, המוחזקת על ידי אפריקה ישראל.



למעשה, דרך ארץ הייווייז מגייסת את החוב ומזרימה את מרביתו כהכנסות לחברה הבת דרך ארץ קונסטרקשן. בשנת 2001 רשמה קונסטרקשן הכנסות של כ-872 מיליון שקל ורווח של 95 מיליון שקל. מבנה האחזקות בקונסטרקשן מאפשר לארבע חברות ישראליות לרשום הכנסות ורווחים מכובדים על פעילות חברת הבנייה. סולל בונה, שיכון ובינוי, דניה סיבוס ואפריקה ישראל רשמו כל אחת הכנסה של כ-291 מיליון שקל ורווח של כ-32 מיליון שקל בשנת 2001 בגין חלקן בפעילות דרך ארץ קונסטרקשן.



פרויקט חוצה ישראל, אשר יצא לדרכו בשנת 1999, הוא אחד מפרויקטי התשתית הגדולים ביותר שהוקמו בישראל. לצורך הקמתו גייסה החברה כאמור כ-1.1 מיליארד דולר בהלוואות ורק 125 מיליון שקל בהון עצמי - כלומר יחס מינוף של 90%. יחס זה מעיד כי לפרויקט כושר גיוס גבוה, מאחר שהגופים הפיננסיים מעריכים את הסיכון בו כנמוך יחסית. לקראת סוף אוקטובר 1999 נחתם הסכם הלוואה בין החברה לבין קבוצת מלווים מקומיים, בעיקר בנקים, בדבר העמדת מספר הלוואות צמודות למדד בסכום כולל של 3.6 מיליארד שקל לתקופה של 28 שנה.



על פי הסכם המימון, כ-3.45 מיליארד שקל ניתנו כהלוואה בריבית משתנה, שנקבעה לפי הריבית על אג"ח ממשלתיות, בתוספת גורם סיכון שנע בין 1.8% ל-2.1%. גובה הסיכון נקבע לפי רמת האיתנות הפיננסית של הפרויקט. החברה מדווחת כי בשנת 2001 שילמה כ-1.6% מעל הריבית על אג"ח ממשלתיות. המרכיב בעל הריבית הקבועה בחבילת המימון הסתכם בכ-170 מיליון שקל בריבית של 6.5% לשנה למשך 15 שנה.



יתרת הסכום - כ-250 מיליון דולר - גויסה באמצעות מכירת אג"ח לא סחירות למשקיעים מוסדיים בארה"ב. הריבית על ההלוואה הדולרית היא כ-9.852% לשנה למשך 28 שנה. הגיוס נעשה על פי שער המרה ממוצע של 4.26 שקלים לדולר. בהתחשב בעובדה כי השקל פוחת בשיעור של כ-13% מאז הגיוס, עלויות המימון בגין הלוואה זו צפויות להיות גבוהות משמעותית מהריבית הנקובה, מאחר שהכנסות החברה יהיו בשקלים.