השוחד לא יהיה הוצאה מוכרת למס

מאת אסף ברגרפרוינד



בשנה האחרונה פועלת ישראל באופן נמרץ כדי להיחלץ מהרשימות השחורות בתחום יישום אמנות כלכליות בינלאומיות, שבהן היא מופיעה יחד עם מדינות העולם השלישי שאינן מגינות בשטחן על זכויות של קניין רוחני ואינן נלחמות בהון השחור העובר דרכן. כתוצאה מלחץ בינלאומי ומחשש להטלת סנקציות כלכליות, עשתה ישראל מאמץ לשפר את תדמיתה בעניינים אלה; במקביל קבעה יעד להצטרף לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD), שבו חברות כיום כ-30 מדינות, מרביתן מדינות מפותחות.



אחד הסטנדרטים שעל ישראל לעמוד בהם כדי להתקבל ל-OECD הוא מלחמה בשוחד. האמנה למלחמה בשוחד, שנחתמה על ידי חברות הארגון בסוף 1997, מציבה דרישה מרכזית: על מדינות החתומות לקבוע בחוק כי חברות או יחידים הנותנים שוחד לעובדי ציבור במדינה זרה עוברים עבירה פלילית; כפועל יוצא מכך, עליהן לאסור על רשויות המס שלהן להכיר בשוחד שמשלמות חברות מקומיות בחו"ל כהוצאה לצורכי מס.



ואולם בישראל, שהביעה כבר לפני כמה שנים את נכונותה להצטרף לאמנה למניעת שוחד כחלק מתהליך ההצטרפות ל-OECD, לא קיים בחוק העונשין סעיף שעניינו עבירת שוחד של עובד ציבור זר. בנוסף, לפקידי השומה של מס הכנסה יש שיקול דעת, המתיר להם להכיר בתשלומי שוחד של חברות ישראליות בחו"ל כהוצאה לצורכי מס.



מנהלת היחידה להסכמים בינלאומיים במשרד המשפטים, עו"ד שביט מטיאס, אומרת כי בימים אלה מתקיימת בדיקה, שנועדה לבחון את ההשפעה של האמנה על משרדי הממשלה בישראל. מטיאס צופה כי ישראל תחתום על האמנה כבר בתקופה הקרובה. "אין כל בעיה להצטרף לאמנה מבחינת המשפט הפנימי בישראל", היא אומרת.



לדברי מטיאס, על פי חוות דעת של משרד המשפטים, המצב החוקי בישראל מאפשר את קליטת האמנה - על אף שלא קיים בחוק העונשין סעיף שעניינו עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. מחוות הדעת של משרד המשפטים עולה, כי אין צורך להוסיף סעיף שכזה לחוק, שכן ניתן להעמיד לדין אזרח או חברה ישראלית שנתנו שוחד בחו"ל על פי הוראות סעיף 15 לחוק העונשין. הסעיף מאפשר להעמיד אזרח ישראלי לדין בישראל על עבירות שעבר בחו"ל.







לעומתה, סבור עו"ד עופר צור ממשרד י. גורניצקי, כי לא די בקיומו של סעיף כללי זה בחוק. לדבריו, סעיף 15 אמנם מאפשר בתיאוריה העמדה לדין של אזרח ישראלי על מתן שוחד במדינה זרה. ואולם ההליך במקרה זה מורכב מבחינה משפטית, ולהעמדה לדין על פי סעיף זה נדרשת הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה.



צור מציין כי סעיף 15 לחוק העונשין נחקק במטרה למנוע מצב בו ישראל תהיה מדינת מקלט, שאליה יימלטו אזרחיה שעברו עבירות פליליות מחוץ לישראל. "כדי להצטרף לאמנה זו של OECD תידרש המדינה לחוקק סעיף ספציפי בחוק העונשין, שיקבע כי מתן שוחד לעובד ציבור זר היא עבירה פלילית".



גם בעניין הוראות מס הכנסה יתקשו ככל הנראה מדינות OECD להסכים למצב הקיים בישראל. הוצאות של חברות שהן תוצאה של מעשים לא חוקיים אינן מוכרות על ידי מס הכנסה. עם זאת עו"ד אבי אלתר, לשעבר סגן נציב מס הכנסה ויועץ משפטי לנציבות המס, אומר כי אין החלטה של הנציבות כי תשלומי שוחד של חברות ישראליות לגורמים בחו"ל הם מעשים לא חוקיים.



בפועל, מוסיף אלתר, מוצגים תשלומי השוחד בספרי החברות הישראליות כתשלומי עמלה או כהוצאות מיוחדות. לפקידי השומה יש שיקול דעת בעניין זה - לעתים הם מכירים בהוצאות כאלה, אך יכולים גם לסרב. כאשר מסרבים פקידי השומה להכיר בשוחד כהוצאה, הם אינם מנמקים את החלטתם במישור המהותי, אלא תובעים להציג קבלות על העמלות המיוחדות. מובן שהחברות אינן יכולות לעמוד בדרישה זו.



.



מדובר בעיקר בחברות הנדסה ובתעשיות הביטחוניות של ישראל, הניגשות למכרזים בהיקף של מיליארדי דולרים במדינות העולם השלישי. אלה יטענו כי תשלומי שוחד הם צעד מקובל, ובלעדיהם לא ניתן יהיה לבצע עסקים במדינות אלה.



מטיאס סבורה, עם זאת, כי היתרונות שיש בהצטרפות לאמנת השוחד כחלק מתהליך ההצטרפות ל-OECD רבים מכדי שישראל תוכל לוותר עליהם. לדבריה, בשנים האחרונות פתח הארגון, שנחשב במשך שנים למועדון סגור של מדינות מתועשות ועשירות, את שעריו למדינות המוכנות לעמוד בסטנדרטים כלכליים וחברתיים של החברות בו.



הצטרפות ל-OECD, היא מבהירה, תיטיב עם ישראל מבחינה כלכלית, שכן היא תבטיח את שיוכה לקבוצת המדינות המפותחות. "צעד זה יעודד משקיעים זרים להשקיע בישראל; יאפשר לה נגישות למידע טכנולוגי ותעשייתי של המדינות החברות בארגון; ישמש מנוף לרפורמות כלכליות, תוך הבטחת פתיחותו של המשק הישראלי להליכים גלובליים ויצירת תמריץ לשמירה על מדיניות כלכלית שהיא יציבה ומאוזנת".



ישראל במקום ה-16 במדד השחיתות העולמי



ישראל דורגה במקום 16 מתוך 90 במדד השחיתות העולמי ל-2001, שפירסם באחרונה ארגון Transparency International. הארגון הבינלאומי, שמשרדיו בברלין, הוקם במטרה להילחם בשחיתות העולמית.



מדי שנה מדרג הארגון את מדינות העולם על פי מידת השחיתות בהן. המדד מבוסס על מחקרים שערכו מומחים בתחום זה בחברות כלכליות ובמינהל הציבורי.



למדינות ניתנים ציונים מ-0 עד 10, ולפיהם הן מדורגות. ישראל וארה"ב דורגו במקום 16 בציון 7.6. במקום הראשון, כמדינה שהשחיתות בה המעטה ביותר, הוצבה פינלנד - ציון 9.9. המדינות המושחתות ביותר הן ניגריה במקום 89 (ציון 1) ובנגלדש במקום 90 (ציון 0.4), הסוגרת את הטבלה.



בדו"ח השנתי נכתב כי מצב השחיתות בישראל, בהשוואה לשכנותיה במזרח התיכון, משביע רצון. ואולם הדו"ח מציין כי במשך 2001 נחשפו פרשות שחיתות רבות בישראל, בעיקר בצמרת הפוליטית; בין השאר מזכיר הארגון את החקירות שהתקיימו בעניין עבירות לכאורה על חוק מימון המפלגות של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ושל מרבית המפלגות, בהן ישראל אחת, הליכוד, מפלגת המרכז וישראל ביתנו.



הארגון מדווח גם על החקירה שנערכה בעניינו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ואשתו שרה נתניהו, שנחשדו בקבלת דבר במרמה ומתן שוחד לקבלן ההובלות שלהם - תיק שנסגר ע