משרד האוצר שוקל הטלת מלווה מלחמה - להקטנת הקיצוץ בתקציב

מאת מוטי בסוק



משרד האוצר שוקל להטיל מלווה מלחמה על הציבור, כחלק מהצעדים המתוכננים, אחרי יום העצמאות, לכיסוי הגירעון הגדול בתקציב 2002. על הטלת המלווה צפוי ויכוח נוקב בין הדרג הפוליטי למקצועי.



להערכת הדרג המקצועי במשרד האוצר, לא ניתן יהיה להימנע מקיצוץ בהיקף של 7 מיליארד שקל לפחות בתקציב 2002, כדי לשמור על יעד הגירעון הרשמי של משרד האוצר בתקציב 2002 - כ-3.0%. ניתן להשיג קיצוץ זה בשתי דרכים: קיצוץ בתקציב המדינה או מהלך משולב של קיצוץ בתקציב והטלת המלווה. הדרג המקצועי הבכיר במשרד האוצר, כולל המנכ"ל אוהד מראני ונציבת מס הכנסה עו"ד טלי אלדר-ירון, מתנגדים בתוקף להטלת מס נוסף על הציבור.



תקציב 2002 שאושר בכנסת בינואר השנה, תוכנן מראש עם כמה הטיות. כך, למשל, היה ברור כי הגירעון הגלום בתקציב הוא של כ-5%, כפי שטוען נגיד בנק ישראל, דוד קליין, ולא כפי שטוען משרד האוצר, 3%.



במשרד האוצר העריכו כי יהיה צורך בקיצוץ חד נוסף במאי או ביוני. בחודשים האחרונים גדל הגירעון הפוטנציאלי בתקציב מעבר לקו האדום של 5%, על אף שסיוע החוץ האמריקאי בסך 0.6 מיליארד דולר, כ-3 מיליארד שקל, נרשם בספרי התקציב של 2002 ולא של 2001.



אתמול פורסמו הנתונים הרשמיים של משרד האוצר בעניין גביית המסים ברבע הראשון של 2002. מהנתונים עולה כי אם יישמר קצב גביית המסים של רבע זה במשך כל השנה, מס הכנסה יגבה 5.5 מיליארד שקל פחות מהערכות המוקדמות ואילו לאגף המכס והמע"מ יחסרו 1.4 מיליארד שקל כדי לעמוד בתחזיות. כל זאת עוד לפני דרישות מערכת הביטחון לכיסוי הוצאות המלחמה, הנאמדות במיליארד שקל לפחות בתקציב 2002.



מומחי מס צופים כי הפער בגביית המסים ביחס לתחזית משרד האוצר עוד יגדל במשך השנה מעבר לסף 5.5 מיליארד שקל. לדבריהם, נתוני מס הכנסה החלו להגיב למיתון במשק באיחור, רק ברבע האחרון של 2001, ותוצאות החודשים הקרובים יהיו רחוקות מאוד מהערכות. לדברי המומחים, בחודשים הקרובים יגדלו גם ההחזרים שהמערכת תצטרך להעביר לנישומים, מכיוון שההכנסות ב-2001 היו נמוכות בהרבה מהמקדמות שהחברות נדרשו לשלם על בסיס הכנסותיהן ב-2000.



במשרד אוצר החלו רק ביום חמישי האחרון, לאחר חופשת הפסח, להיערך לקראת הקיצוץ בתקציב. עד עתה לא נערכו שיחות רשמיות בדרג הבכיר של המשרד. אלה אמורות להתקיים השבוע. עם זאת התקיימו התייעצויות לא רשמיות. לקראת סוף השבוע תתקיים פגישה בין שר האוצר והדרג הבכיר במשרד, ובה יוצגו בפני השר כל החלופות ויידרשו הכרעות. נראה כי בתחילת השבוע הבא תוצג התוכנית המגובשת בפני ראש הממשלה אריאל שרון, ובפני מנכ"ל משרדו, רו"ח אביגדור יצחקי.



בדיונים שהתקיימו עד כה במשרד האוצר ובשיחות הלא רשמיות, הודגש כי לאחר הקיצוצים התכופים ב-2001 וב-2002 יתקשה התקציב לעמוד בקיצוץ נוסף השנה על סך 7 מיליארד שקל. לפיכך, יהיה צורך בהטלת מלווה מלחמה. עם זאת, רבים בקרב הדרג המקצועי הבכיר ובדרגי הביניים במשרד מתנגדים בתוקף לעמדה זו. לדעתם, לנוכח המצוקה, יש צורך במהלך חירום כלכלי, במקביל לזה הביטחוני, של קיצוץ מיליארדי שקלים מהכספים הפוליטיים שבתקציב - מההטבות לתושבי ההתנחלויות, הנגב ואזורים אחרים, ומהקפאת חוק משפחות ברוכות ילדים. לדעתם, היום יותר מאי פעם, המערכת הפוליטית בשלה למהלך כזה.



בנוסף, בכירים במשרד האוצר אומרים כי מלווה המלחמה יטיל עומס נוסף ולא צודק על האוכלוסייה שממילא תורמת למדינה - משלמת מסים גבוהים, עובדת קשה ומשרתת במילואים.



שר האוצר, סילבן שלום, מתלבט באחרונה אם יש מקום להיטל מלחמה. בעבר הבטיח שלום בכל הזדמנות כי לא יוטלו מסים חדשים. שלום מתנגד להיטל מסיבות כלכליות, אך יודע כי יתקשה להעביר קיצוץ גדול נוסף בתקציב. שלום אף ממשיך להתנגד להקפאת חוק הנגב. במערכת הפוליטית יש שרים וחכי"ם לא מעטים התומכים בהטלת מלווה מלחמה כמו יו"ר ש"ס, שר הפנים אלי ישי.



גם הדרג המקצועי בבנק ישראל, ובו הנגיד, מתנגד בתוקף להטלת מס חדש, בטענה כי נטל המס בישראל, 41%, הוא מהגבוהים בעולם לאחר שעלה ב-2 נקודות האחוז ב-2000 ולא ירד מרמה זו ב-2001. לדעת הבנק, החזרת המשק למסלול של צמיחה עוברת דרך הורדת נטל המס. בכירים בועדת רבינוביץ לרפורמה במס הצטרפו אתמול לדעה כי אין מקום להטלת מלווה.