כבר לא רק בעיה של הספקים

הפסדיה הכבדים של תבל היו מהגורמים העיקריים להפסד של 252 מיליון שקל שרשמה דסק"ש ברבעון הרביעי של 2001. המיזוג הצפוי של הכבלים עשוי להסיר את הספק בדבר המשך קיומה כעסק חי, ולהחזיר אותה למסלול רווחיות וייצור מזומנים.



מהדו"חות שפירסמה דסק"ש, המנוהלת על ידי עמי אראל, עולה ששוק התקשורת עלול להמשיך לפגוע בה גם בעתיד. החברה המוחזקת ג'י.וי.טי הולדינג (14%) שמפעילה שירותי תקשורת נייחת, מידע ושירותי אינטרנט בדרום ובמרכז ברזיל וברזיליה, הפסידה 144 מיליון דולר ב-2001. מנתוניה המאזניים והתזרימיים לא ברור כיצד תפרע את חובה לספקיה ולמערכת הבנקאית ללא הזרמות הון גדולות מבעליה.



ג'י.וי.טי ברזיל קמה בסוף 99' כחברת ראי לחברת ברזיל טלקום, כלומר חברה בעלת רישיון לספק שירותי תקשורת זהים לאלה של המונופול הממשלתי. הזיכיון הבלעדי של החברה לאזור בדרום ובמרכז ברזיל וכן בברזיליה, שכולל 38 מיליון איש, ניתן כחלק ממהלך הדה-רגולציה של שוק התקשורת הברזילי.



רשת התקשורת של ג'י.וי.טי ברזיל, שהיא החברה הבת של ג'י.וי.טי הולדינג, מפעילה כיום 250 אלף קוים ב-54 הערים העיקריות באזורי הזיכיון שלה, שמונות 17 מיליון תושבים. מהביאורים לדו"חות נראה, שאיכות לקוחותיה של החברה אינה מהמשופרות, כך שגם הגדלת ההכנסות עלולה שלא להספיק לעמידה בהתחייבויותיה.



הכנסותיה של ג'י.וי.טי הסתכמו ב-48 מיליון דולר ב-2001. סכום זה כולל הכנסות של 13.6 מיליון דולר ממפעילי תקשורת. כנגד ההכנסות רשמה ג'י.וי.טי הוצאה של 13.6 מיליון דולר לחובות מסופקים, כלומר 28% מהמחזור.



הכנסותיה אמורות לצמוח במקביל להגדלת מספר מנוייה, אך המלאכה בעתיד עלולה להיות קשה יותר. המעמד שקיבלה ג'י.וי.טי כספק תקשורת בלעדי הסתיים בינואר 2002.



מקורבים לג'י.וי.טי מציינים שפתיחת השוק לתחרות תיאורטית כרגע, כי שלנוכח מצב שוק התקשורת אין גורם שהביע עניין להיכנס לאזור הזיכיון של החברה, והיא לא ניצלה את זכותה להרחיב את פעילותה לאזורים נוספים. הם צופים שהשוק יעבור מיזוגים ורכישות בין חברות הראי באזורים השונים, אך שלב זה יחל רק לאחר שהשוק יתייצב.



האפשרות שהמשבר בשוק התקשורת מגביל את פוטנציאל הצמיחה של ג'י.וי.טי צריכה להדאיג בעיקר את ספקיה, שהם אחד ממקורות המימון העיקריים שלה, ונושים אחרים.



אחד מהם, גילת רשתות לוויין , תתמודד עם הבעיה כבר בימים הקרובים. גילת נתנה באפריל 2001 לג'י.וי.טי הולדינג, הלוואה לשנה של 40 מיליון דולר בריבית של 5%. ההלוואה, שיתרתה 43 מיליון דולר, עומדת לפירעון ב-14 באפריל. מקורבים לג'י.וי.טי אומרים שמתנהלים מגעים עם גילת על דחיית מועד הפירעון ועל שינוי שער ההמרה של ההלוואה למניות.



לפי ההסכם הקודם גילת רשאית להמיר את ההלוואה למניות לפי שווי של 600 מיליון דולר, שאינו נראה רלוונטי בשלב חייה הנוכחי של החברה. ייתכן גם שמבט ברשימת הספקים שנתנו לג'י.וי.טי הלוואות לזמן ארוך, עלול להניא אותה מכך.



ג'י.וי.טי הנפיקה לחברת אי.סי.איי הלוואה בדרגה משנית להלוואה שניתנה לגילת, שניתנת להמרה בסכום של 27 מיליון דולר כחלק מעסקת מימון שבמסגרתה חתמה ג'י.וי.טי ברזיל במאי 2000 על חוזה עם אי.סי.איי להקמת רשת טלפונים עם כניסה קבועה. במקביל לחוזה ההספקה חתמה ג'י.וי.טי ברזיל על חוזה מימון עם אי.סי.איי וחברות קשורות בהיקף של 192 מיליון דולר, שבמסגרתו הוגדרו שתי מסגרות אשראי. המסגרת הראשונה היא בסכום של 165 מיליון דולר, וג'י.וי.טי חייבת להשתמש בה לרכישת ציוד המיוצד על ידי חברות מקבוצת אי.סי.איי. ג'י.וי.טי ניצלה נכון לסוף 101 2001 מיליון דולר מהמסגרת השנייה של האשראי בסכום של 27 מיליון דולר המיועדת להון חוזר וניתנת להמרה.



אי.סי.איי חשופה לג'י.וי.טי ב-128 מיליון דולר נכון לסוף 2001. האופציה להמיר את מסגרת האשראי השנייה ל-5.6% ממניות ג'י.וי.טי הולדינג בדילול מלא (כלומר לפי שווי חברה של 480 מיליון דולר) נראית בשלב זה לא מפתה.



אי.סי.איי אינה ספק הציוד היחיד שעלול להידרש להפרשות בגין האשראי שנתן לג'י.וי.טי, אלא שבניגוד לאי.סי.איי שנסחרת בשווי של 380 מיליון דולר, נורטל כבר הפרישה 45 מיליארד דולר על רכישות כושלות. הפרשה נוספת של 112 מיליון דולר לא תשפיע דרמטית על תוצאותיה הכספיות ומאזנה.



סכום זה הוא יתרת אשראי הספקים שניתנה לחברה בריבית של ליבור + 6.5%-4.5% על ידי נורטל לצורך הקמת רשת טלפונים במתג קבוע כחלק מעסקת הספקה שמסתכמת ב-240 מיליון דולר. מסגרת אשראי של 50 מיליון דולר התקבלה מחברת HP, והלוואה קטנה יחסית של 11 מיליון דולר התקבלה מספקית ציוד התקשורת האריס, במסגרת החוזה עם נורטל, ובאותם תנאים - כך שעד עתה לוותה ג'י.וי.טי מספקיה 224 מיליון דולר.



ג'י.וי.טי נדרשה לעמוד ביחסים פיננסיים וביעדים תפעוליים מסוימים כחלק מהתחייבויותיה לפי הסכמי אשראי הספקים שקיבלה. החברה לא עמדה בהתחייבות למינימום הכנסה למנוי בשל הפיחות בשער הריאל, ומציינת שספקיה החלו בתהליך ויתור על דרישה זו שנקבה בהכנסה דולרית מינימלית. היות שהביטחון היחיד לאשראי שנתנו הספקים הם מניותיה של ג'י.וי.טי ברזיל, נראה שעתידה של ג'י.וי.טי הוא בעיקר בעייתם של ספקיה, ושמזלה הגדול של ג'י.וי.טי ובעלי מניותיה הוא שההסכמים עם ECI ,HP ו-Nortel שהבטיחו לחברה מסגרות אשראי של 480 מיליון דולר נחתמו לפני שקרס שוק התקשורת.



אלא שבעלי מניותיה של החברה אינם פטורים לגמרי מהשתתפות במימונה. לפי הסכמי החברה עם ספקיה ועם "חלק מבעלי מניותיה" מחויבים בעלי המניות להזרים סכום של 87 מיליון דולר לכסות את הגירעון בהונה החוזר. הסכום מצטרף להזרמות גוברות במחצית השנייה של 2001, שבמסגרתם הנפיקה החברה לבעלי מניותיה ביוני, ספטמבר ודצמבר 2001 אג"ח להמרה ב-100 מיליון דולר. בסך הכל השקיעו בעלי המניות בחברה 250 מיליון דולר עד סוף 2001.







מקורבים לחברה מכירים בקשיים המימוניים שיצר המשבר בשוק הטלקום, ואולם לדבריהם החברה עומדת יפה ביעדיה התפעוליים. לדבריהם, החברה עמ