הפיקוח על בתי ההשקעות בארה"ב מתהדק

ביהמ"ש בניו יורק הוציא אתמול צו המאלץ את בנק ההשקעות מריל לינץ' לחשוף את טיב קשריו הבנקאיים עם מושאי המחקר שלו בכל דו"ח אנליסטים שמפרסם הבנק. התובע הכללי, אליוט ספיצר, אמר לביהמ"ש כי הבנק סיקר מניות באופן מטעה, במשפט שהביא לסיומה חקירה בת עשרה חודשים.

הצו מורה למריל לינץ' לחשוף בכל אחד מדו"חות האנליסטים שהוא מפרסם, האם יש לו קשרי בנקאות השקעות או אם בכוונתו לקשור קשרים כאלה עם מושא הדו"ח. מריל לינץ' הצליח להשיג ארכה של שלושה ימים לביצוע הצו.

מריל לינץ' והאנליסטים שלו, לצד בנקי השקעות אחרים, ספגו ביקורת עזה על ניגוד העניינים שבין מחלקות המחקר ומחלקות הייעוץ שלו בתקופת השגשוג של שוק ההנפקות הראשונות. בתביעה הנוכחית, כמו גם בתביעות אחרות נטען כי אנליסטים של הבנק העניקו דירוג גבוה לחברות, למרות שידעו כי מדובר בהשקעות גרועות, כדי לרצות את לקוחות חטיבת ההשקעות של הבנק.

יתרה מזאת, אנליסטים במריל לינץ' סייעו לגייס לקוחות חדשים לחטיבת בנקאות ההשקעות של הבנק, ואף קיבלו על כך שכר, אמר ספיצר. במקביל, המשיך ציבור המשקיעים להאמין כי מחקרי האנליסטים היו עצמאיים וכי מערכת הדירוג של הבנק יכולה לסייע להם בעת קבלת החלטות בתחום ההשקעות.

ביולי 2001 שילם מריל 400 אלף דולר במסגרת הסדר מחוץ לבית המשפט בעקבות תביעה שהוגשה נגדו, לפיה אופטימיות היתר של אנליסט האינטרנט של הבנק, הנרי בלודג'ט, גרמה למשקיעים לאבד את כספי השקעותיהם.

הצו הנוכחי מצטרף לשורה של צעדים שניסו הגופים המפקחים בוול סטריט לקבוע במטרה לאלץ את בנקי ההשקעות לשמור על דיווח הוגן למשקיעים, ולהשיב את האמון לכנו. בפברואר הודיע האיגוד הלאומי של סוחרי המניות בארה"ב (NASD) כי יחייב את האנליסטים לחשוף ניגודי אינטרסים בבואם לסקר מניות, כגון האם האנליסט או בית ההשקעות בו הוא עובד מושקע בחברה.

כחלק מהנחיה זו, אם בית השקעות הוביל הנפקה מסוימת לשוק כחתם, אסור יהיה לו לסקר אותה במשך 40 יום. כמו כן, כל אנליסט יחויב לחשוף השקעות שיש לו או למשפחתו בחברות אותן הוא מכסה.