נזקי הפיגועים: מס רכוש שילם פיצויים של 200 מיליון שקל מתחילת האינתיפאדה

מאת בן-ציון ציטרין



קרן הפיצויים של מס ההכנסה לנפגעי פעולות איבה שילמה מאז תחילת האירועים באוקטובר 2000 כ-200 מיליון שקל בגין נזקי מלחמה ישירים ועקיפים; הסכום כולל גם כ-2 מיליון שקל ששולמו כפיצוי בגין נזקים שנגרמו במהומות אוקטובר 2001. הקרן מפצה בגין נזקי מס רכוש בלבד, ולא בגין נזקי גוף או מוות.



בקרן הפיצויים יש כ-1 מיליארד שקל, ועד כה נוצלו ממנה כ-20% בלבד. ואולם במשרד האוצר מודאגים בשל החשש שקצב התשלומים יגדל. הקרן נועדה לכיסוי קטסטרופות, כגון אירועי מלחמה כוללת. כך, למשל, בימי מלחמת המפרץ הקרן נכנסה לגירעון ואגף התקציבים באוצר נאלץ לכסות אותם.



אלא שעתה, בניגוד ל-1991, הכנסות הקרן נפגעו בצורה אנושה. עד 2000 המקור הכספי של הקרן היה 25% מהסכום שנגבה כמס רכוש מדי שנה. מס רכוש היה מוטל בשעתו אחת לשנה על קרקע פנויה שזכויות הבנייה הקיימות לגביה לא נוצלו, וזאת במטרה לנצל את פוטנציאל הבנייה על הקרקע. מס רכוש בוטל ב-2000 והחליף אותו מס המכירה.



מכיוון שאגף מיסוי מקרקעין גבה מדי שנה כמיליארד שקל מס רכוש, הרי שנכנסו לקרן באופן קבוע כרבע מיליארד שקל בשנה. ההיגיון שעמד מאחורי החיבור בין הקרן למס רכוש היה שאגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין משלם פיצויי רכוש, ומכאן שהמקור הטבעי הוא מס על נכסים.



לאחר שבוטל מס רכוש נוצר צורך ביצירת מקור תקציבי חדש. בתיקון נקבע שהמקור הכספי לקרן הפיצויים יהיה מעתה 15% ממס הרכישה שנגבה מדי שנה. מס רכישה משולם על ידי קונה המקרקעין על דירת מגורים ועל מקרקעין אחרים. מדובר בשיעור מס מדורג עד 5% משווי המכירה של הדירה. ועדת רבינוביץ' הביאה להפחתת שיעור המס המרבי לגבי רוכשי דירות עד סוף 2002 ל-4.5%, ול-4.75% לרכישות שהתבצעו ב-2003.



בניגוד לגבייה הקבועה הצפויה מדי שנה של מס רכוש, הרי שכניסת הכספים לקרן ממס הרכישה משפעת מתנודתיות שוק הנדל"ן.



אהרון אליהו, סגן נציב למיסוי מקרקעין ואחראי בתוקף תפקידו על יחידת הפיצויים: "התקופה הנוכחית מאופיינת מצד אחד בדלדול יחסי של המקור הכספי בשל השפל בשוק הנדל"ן, ומצד שני בריבוי אירועים ביטחוניים ומכאן גם בתשלום פיצויים רב יחסית".



יחידת הפיצויים של מס ההכנסה פועלת במסגרת שני סוגי נזקים: פיצוים בגין נזקי בצורת ונזק מלחמה, שהוא בכותרות כבר יותר משנה וחצי. מדובר בנזקים ישירים ונזקים עקיפים שנגרמים בעקבות פעולות איבה. מאז אוקטובר 2000 טופלו כ-14 אלף תביעות.



נזק ישיר כולל נזקי איבה שנגרמים לכלל תושבי המדינה בכל אזוריה; נזק עקיף כולל פיצוי בגין הפסד או מניעת רווח בעסקים, כתוצאה מנזק מלחמה או מחוסר אפשרות לנצל נכסים עסקיים הנמצאים בתחום יישוב ספר, הנובעים ממצב מלחמה או היפגעות הנכס במלחמה או בפעולות איבה.



ואולם סגן הנציב אליהו ממהר להבהיר כי סוחרי מרכז ירושלים, או חדרה ונתניה, שעסקיהם נפגעו קשות בשל הפיגועים אינם יכולים בשלב זה ליהנות מפיצוי בגין הפסד או מניעת רווח עתידי בעיסקיהם. "לפיצוי בגין נזק עקיף זכאים רק תושבי יישובי ספר, כדוגמת יישובים חקלאיים לאורך קווי הגבול בעיקר בצפון". הכוונה לפיצוי בגין הנחיה של כוחות הביטחון לתושבים לרדת למקלטים כהערכות מנע לפני אירוע ביטחוני, למשל.



לא יינתן פיצוי על ירידה ברווח



לדברי אליהו, המחוקק לא נתן בשעתו את דעתו לאפשרות שמרכזי עסקים עירוניים יפגעו לתקופות ממושכות כתוצאה מפיגועים. "ואולם מבלי להיכנס לשאלה אם סוחרי ירושלים לדוגמה צודקים בתביעתם לפיצוי בגין אובדן רווחים - והם צודקים ללא ספק - הכתובת היא המחוקק, כי החוק במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה לפיצוי בגין ירידה בנפח הרווחים של העסק, או בשל אווירה ביטחונית שנוצרה בסביבת העסק. להערכת אליהו, הרחבת הפיצוי העקיף לכל ישראל משמעה עלויות עתק של מיליארדי שקלים, סכומים שאינם מצויים בקרן ולא בתקציב המדינה הנוכחי.



הפיצוי של הקרן אמור להחזיר את המצב לקדמותו. הפיצוי מתייחס לעסקים - חנויות ומשרדים - שנפגעו במקום הפיגוע, וגם לדירות פרטיות ואוטובוסים. מאחר שלא כל נכס ניתן להחזיר לקדמותו, אנשי יחידת הפיצויים הונחו לשדרג נכסים. לדוגמה, אם נפגע מקרר ישן מדגם שאינו מיוצר עוד, יקבל בעל העסק או הדייר מקרר מדגם חדש.



יחידת הפיצויים מעדיפה לשקם את העסק ולא לתת כסף מזומן לנפגעים בגין הנזקים שהוערכו. לצד אנשי היחידה פועל מאגר גדול של בעלי מקצוע, משמאים המעריכים את הנזק ועד שיפוצניקים, זגגים, צבעים ורצפים. אליהו: "אנו מעדיפים לבצע את פעולות התיקון בעצמנו - כך אנו גם שולטים בהוצאות וגם בקצב החזרת מקום הפיגוע לקדמותו". ואולם, כאשר לעסק שנפגע יש כוח עבודה מקצועי משלו, קרן הפיצויים משלמת את הנזק. למשל, בעקבות הפיגוע בסניף סבארו בירושלים באוגוסט 2001, הפעילה הרשת את צוותי השיפוץ שלה במימון קרן הפיצויים.



אנשי יחידת הפיצויים של מס ההכנסה מונים 25 עובדים. מדובר בעובדי אגף מיסוי מקרקעין, שבשגרת יומם עוסקים בגביית מסים. הערכת הנזקים במקום הפיגוע היא עבודה נוספת שלהם.



לדברי אורי שפנר, מנהל תחום פיצויים בכיר בנציבות, המטרה היא לבוא לעזרת האזרח ולשקם כמה שיותר מהר. "אנחנו נדרשים לא פעם לנווט בין הרצון לתשלום פיצויים מלא לבין מצב שיש מי שמבקשים לנצל את הסיטואציה כדי לזכות בכספי חינם מקופת האוצר".



מחלקת הפיצויים פועלת בארבע מוקדים: ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. בחיפה עבדו שעות נוספות בימי הקטיושות בצפון. בחודשים האחרונים המוקד עבר לתל אביב וירושלים.