חשש בקרב הבנקים הזרים לממן חברות ישראליות

מאת עמית שרביט



"חלק ניכר משעות העבודה מול בנקים זרים שיש לנו קשרים עסקיים אתם, מוקדש כיום להסברת המצב הביטחוני" - כך אומר מקור בנקאי בכיר. "ההידרדרות באירועים הביטחוניים מגבירה את תחושת חוסר הוודאות של הבנקים הזרים. עדיין לא מדובר בביטול עסקות או ניתוק קשרים, אך המצב עשוי להשתנות אם דירוג ישראל בעולם יירד".



הבנקאים נשמעים זהירים מתמיד כאשר משוחחים אתם על הקשרים מול הבנקים הזרים. כיום ניתן לשמוע אצלם דאגה אמיתית. אמנם אין בינתיים סגירה של קווי אשראי או ביטול פעילויות, לפחות לא מצד המוסדות הפיננסים המובילים, אך יותר ויותר חברות ישראליות מתקשות לבצע עסקות בחו"ל, בשל החשש של הבנקים הזרים לפתוח מכתבי אשראי עבורן.



קשה לדבר על יחסי עבודה תקינים עם הבנקים הזרים. בנקאים זרים כמעט שלא מגיעים לישראל, בדומה למנהלי חברות גדולות או קבוצות כדורגל שמסרבים לטוס אליה. גם בכירי הבנקים בעלי הנציגויות או הסניפים בישראל מסתייגים מלהגיע. הדבר יוצר קושי לבנקאים בישראל, המכתתים רגליהם בעולם כדי לשכנע את עמיתיהם כי המצב אינו כפי שהוא משתקף ממסכי הטלוויזיה.



עבודת הבנקים בישראל מול הבנקים הזרים נעשית באמצעות קשרים קורספונדנטיים - כלומר, מול בנק קורספונדנט. מדובר בבנק זר שעובד עם בנק ישראלי מתוך יחסי אמון הבאים לידי ביטוי בהסכמים, המייתרים סליקה פיסית של עסקות. בעסקות יצוא הנעשות באמצעות בנק בחו"ל, הבנק הקורספונדנט ייתן התחייבות תשלום מתוך היכרותו עם הבנק הישראלי, וביטחונו כי בבוא העת האחרון יעביר את התשלום המיועד לספק. שיטה זו מקצרת תהליכים ומייעלת את עבודת העסקים הישראליים בחו"ל, משום שאין צורך להמתין עד שהכסף יועבר מישראל לבנק של הספק בחו"ל.



הבנקים בישראל נעזרים בקשרים הקורספונדנטיים לביצוע עסקות בתחום סחר החוץ; פתיחת מכתבי אשראי וערבויות לחברות הפועלות בחו"ל או חברות זרות שעובדות בישראל; פעילות בחדרי העסקות של הבנקים בתחום המסחר במטבע חוץ, פיקדונות זרים ומוצרים פיננסים מתוחכמים, וכן פעילות בתחום המסחר בניירות ערך.



בנקאי בכיר אומר כי כיום הפעילות מול הקורספונדנטים קשה יותר. לדבריו, בשל ניהול לקוי של תקציב המדינה והחרפת המצב המדיני ביטחוני, הדירוג של ישראל נמצא בסכנת ירידה. לדעת בנקאי אחר, כאשר תהיה ירידה בדירוג של ישראל, הקשרים ייפגעו בכמה תחומים בהדרגה: "ייפסקו קווי אשראי. כלומר, הבנקים יפחיתו את חשיפתם למשק הישראלי. תקוצר התקופה שבה הבנקים הזרים מתחייבים לערוב ולתת מכתבי אשראי לחברות ישראליות. למשל, יסכימו לתת מכתבי אשראי ספציפיים לתקופות מוגדרות וקצרות, ולא לתקופות ארוכות כפי שהיה מקובל עד כה. ולבסוף, תיתכן גם הפסקת היחסים".



מיפוי הבנקים הזרים מצביע על כמה מגמות. חלק מהבנקאים אומרים כי בנקים אמריקאים מושפעים פחות מהמצב הביטחוני, ומחויבים יותר לישראל. כלומר, הם מתייחסים לפרמטרים הכלכליים של ישראל, ומושפעים פחות מהבנקים האירופיים מהאווירה כלפי ישראל בעולם. עם זאת על אף שחלק מהבנקים ובתי ההשקעות האמריקאים פתחו נציגויות וסניפים בישראל, חלקם משתהים בהקמת נציגות רשמית בישראל - כך פעל מריל לינץ שהעדיף לא להדגיש את ישראל כאתר פעילות של הבנק.



בנקאי נוסף אמר כי החלוקה יכולה להיעשות על יסוד גודל הבנק. כלומר, בנקים ישראלים שעובדים בדרך כלל עם מוסדות פיננסים גדולים בעולם, לעומת בנקים קטנים יותר. המוסדות הגדולים מושפעים פחות מהאווירה ומהדיווחים בכלי התקשורת הזרים, ומסתמכים יותר על ניתוח פרמטרים כלכליים. הבנקים הקטנים יותר נותנים משקל רב לתדמית הגרועה של ישראל בעולם.



לדברי מקור אחר, גם במלחמת המפרץ ב-91' הבנקים הגדולים לא חדלו לעשות עסקים עם ישראל. ואולם בנקים קטנים יותר או בנקים שמלכתכילה לא היו מעורבים בעסקים רבים בישראל, כגון בנקים יפאנים, ביטלו את הקשרים עמה לאחר שחברות התעופה ביטלו את הטיסות לישראל באותה תקופה. לדבריו, כל עוד הבנקים הגדולים לא עוצרים את פעילותם מול הבנקים הישראליים, אין בעיה מהותית לבצע עסקות בכל מקום בעולם - על אף שייתכן כי בנק מקומי מסרב לבצע פעילות מול ישראל. "מבצעים את העסקות מול צד שלישי וכך עוקפים את הבעיה. כמובן שישנה עלות שנופלת על החברה, ובנוסף התהליך אורך זמן רב יותר", אמר.