במדינה שבה מחצית מהילדים בני פחות מארבע סובלים מתת-תזונה, טלפונים הם מותרות. בהודו יש כ-42 מיליון חיבורים לטלפון בלבד, 6 מיליון מהם לטלפונים סלולריים - מעט מאוד למדינה עם מיליארד תושבים. ליזמים מבטיח ההיצע הנמוך צמיחה מהירה. הודו מתכננת להשקיע בחמש השנים הקרובות טריליון רופיה (20 מיליון דולר) בתעשיית התקשורת.
הודות למפעילות סלולריות פרטיות, התעשייה הסלולרית היא המגזר הצומח במהירות הגדולה ביותר בהודו. כעת נערכות המפעילות הסלולריות להיכנס לתחומים מסורתיים יותר כמו שיחות חוץ ושיחות בינלאומיות מטלפונים נייחים. בינואר הציבה בהארטי טלה-ונצ'רס את האתגר הראשון בפני מונופול שיחות החוץ הממשלתי, BSNL: היא הציעה תעריפים נמוכים בכ-60%. המונופול של BSNL על שיחות בינלאומיות הסתיים ב-1 באפריל, והביא לירידה של 20% במחיר השיחות לארה"ב.
אלה חדשות טובות לצרכנים, שנדרשו לשלם את המחירים הגבוהים בעולם על שיחות בינלאומיות. אך האם התחרות תאפשר לחברות החדשות גם להרוויח? השחקניות החדשות יידרשו לבצר את מעמדן מול יריבות ממשלתיות ותיקות ומול הרשויות, שנראה כי עדיין לא החליטו מהו האיזון הדרוש בין עידוד משקיעים ובין הפיכת הטלפון למכשיר המצוי בהישג ידם של ההמונים.
עד כה, שלוש חברות פרטיות גדולות הסכימו לקבל על עצמן את הסיכון הזה. למעט בהארטי, שהנפיקה את מניותיה לציבור בינואר, גם קבוצת התעשייה הוותיקה טטה (Tata) וקבוצת הפטרוכימיקלים רילאיינס (Reliance) מתכננות לפעול בשוק. כמוהן גם האצ'יסון וואמפואה ההונג קונגית, הבעלים של המפעילה הסלולרית השנייה בגודלה בהודו; ויוז טלה.קום, קבוצה בבעלות אמריקאית חלקית.
שלוש הגדולות מתכננות להרחיב את פעילותן בדרכים שונות. כולן מציעות שירותי טלפוניה נייחים וניידים, ומתכננות להציע שיחות חוץ ושיחות מקומיות, בין היתר באמצעות שימוש ברשתות סיבים אופטיים. פרקש בג'פאי, מנכ"ל יוז טלה.קום, אומר כי חברות בהודו משקיעות בתשתית תקשורת בתקופה שבה חברות בכל העולם נסוגות מהשקעות. עם זאת, יש בכך סיכונים. "הקיבולת העודפת שהביאה להתמוטטות תעריפי התקשורת בעולם עלולה להגיע בקרוב גם להודו", אומר ראול סינגה, אנליסט בחברת ההשקעות SSKI במומביי.
בהארטי היא הזהירה ביותר מבין השלוש, ולרוב מתוארת גם כנבונה ביותר. היא מציעה שירותי טלפוניה נייחת בסיסיים במדינת מחוז מרכזית אחת, ויש לה תוכנית להקים רשת כזו באזור דלהי ובשלוש מדינות נוספות. עד כה היא הקימה רשת סיבים אופטיים באורך של 11.5 אלף ק"מ - רשת צנועה אמנם, אך מרכזת 85%-80% מתנועת שיחות החוץ בהודו, לפי מנכ"ל החברה, אקהיל גפטה.
עם זאת אנליסטים מביעים דאגה. בשבעה מ-15 האזורים שבהם יש לה זיכיונות סלולריים, בהארטי תהיה המפעילה הסלולרית השלישית או הרביעית, ותידרש להשקעות גדולות כדי לשכנע צרכנים. סינגה צופה כי בהארטי לא תדווח על רווחים לפני 2004.
טטה מקווה לתוצאות טובות יותר. בפברואר היא הדהימה את השווקים כשזכתה במכרז על VSNL, חברת השיחות הבינלאומיות הממשלתית וחברת שירותי האינטרנט הגדולה בהודו. VSNL מצטרפת לשורה של יוזמות שאפתניות של טטה, בהן הקמת רשת טלפוניה ורשת סלולרית.
האסטרטגיה הזו דורשת תיאום, שכרגע נראה כעקב אכילס של טטה. מיזמי הטלפוניה שלה מפוצלים בין ארבע חברות, לכל אחת מהן מועצת מנהלים נפרדת. את הפעילות הסלולרית שלה היא מחזיקה באמצעות מיזם משולש (בקרוב מרובע) שבו יש לה פחות מ-20%.
פיצול מעין זה לא אמור להיות בעיה לרילאיינס, החברה ההודית היחידה הנכללת ברשימת 500 החברות הגדולות בעולם. היא מתכננת להיעזר בשרירים הפיננסיים שלה כדי לפלס את דרכה לשוק הטלפוניה. התוכנית שלה כוללת הנחת רשת סיבים אופטיים באורך 60 אלף ק"מ ב-115 ערים - הרשת הנרחבת ביותר של חברה פרטית. אף אחד לא מפקפק ביכולת של רילאיינס להרוויח: היא הקימה ומתפעלת ברווחיות את אחת המזקקות הגדולות בעולם. אך ייתכן כי תתקשה בפיתוח המיומנות הדרושה לעבודה עם מיליוני לקוחות קמעוניים.
יריבותיה של רילאיינס זועמות על הסיוע הרגולטורי שהיא תיהנה ממנו. בניגוד לבהארטי, רילאיינס מתכננת להגיע ללקוחות בעיקר באמצעות זיכיונות לרשתות טלפוניה נייחות. לפיכך, היא תהיה המרוויחה העיקרית מהחוק המאפשר לבעלי זיכיונות נייחים להציע ללקוחותיה "ניידות מוגבלת" (חיבור סלולרי באזורים מסוימים). מפעילות סלולריות חוששות כי היתר זה יאפשר לרילאיינס ולחברות אחרות להתחרות בהן ישירות ללא ההוצאות היקרות של רכישת זיכיון סלולרי.
הפופוליסטיות של הרשויות בתחום הטלפוניה מעלה גם בעיות אחרות. אף כי התחרות מורידה את מחירי שיחות החוץ, ולפיכך את ההכנסות משירותי טלפוניה נייחת, סירבו הרשויות לאפשר לחברות לפצות עצמן באמצעות העלת תעריפי השיחות המקומיות. אם לא יתוקן עיוות זה, אומר בג'פאי מיוז, "התעשייה לא תשרוד". יתר על כן, שחקניות חדשות מתרעמות על היחס שהן זוכות לו מהמונופול הממשלתי לשעבר, שעדיין שולט בתשתית ובדרכי הגישה לרוב הלקוחות. לדברי משקיעים, אי-האמון ברשויות בהודו הוא אחת הסיבות העיקריות להתנזרותם מהמדינה.
שלוש החברות הפרטיות הגדולות לא נרתעות. חרף הספקות לגבי התנהגות הרשויות והחברות הוותיקות בשוק, נראה כי הן משוכנעות כי הממשלה מבקשת לעודד תחרות. ההודים מקווים כי הן צודקות.
שוק הטלפוניה בהודו נפתח לתחרות
אקונומיסט / הארץ
10.4.2002 / 11:38