אנרון הציעה לחברות בוול סטריט לשכפל את טכניקות הניהול הפיננסי שלה

דיוויד ברבוזה
יוסטון. נוסח ההודעות שנשלחו לחברות גדולות היה דומה: יש לכם בעיות עם תזרים מזומנים או עם עמידה בתחזיות הרווח? אנחנו נוכל לסייע לכם לנהל את המספרים, ואפילו נשאיר לכם מעט כסף בכיס.



המומחה הפיננסית היתה אנרון, שעד התמוטטותה בדצמבר 2001 נחשבה אחת החברות המוערצות בקרב חוגים פיננסיים הודות לטכינקות חדשניות שבהן השתמשה להגדלת רווחיה, כמו שותפויות מחוץ למאזן. ואולם אנרון לא רק גילתה שיטות יצירתיות לניהול תזרים המזומנים והרווחים שלה. היא אף שיווקה את המומחיות הזו לחברות גדולות אחרות, ובהן חברת הטלפוניה איי.טי.אנ.טי , יצרנית התרופות אלי לילי, יצרנית מערכות הביטחון לוקהיד מרטין וחברת הטלפוניה קווסט, לפי מסמכים וראיונות עם עשרות בכירים לשעבר באנרון.



לא ברור כמה מהחברות האלה שכרו את אנרון כדי שתספק להם שירותי ניהול פיננסי. ואולם לפחות שש חברות גדולות חתמו על הסכמים שנועדו להגדיל את רווחיהן הודות לתחבולות חשבונאיות. רוב העסקות היו לרכישת שירותים אחרים מאנרון. גם לחברות קטנות יותר הוצעו השירותים האלה.



כך, אנרון ולקוחה אפשרית יכלו להסכים על החלפת שירותי טלקומוניקציה, להשתמש בחברות דמה או לנצל פרצות חשבונאיות כדי לשפר את המאזנים או הדו"חות הכספיים של כל אחת מהן, אמר בכיר לשעבר באנרון. מעט מהחברות שחתמו על עסקות גדולות עם אנרון הסכימו לדבר, אך כמה שדחו את הצעות אנרון הגדירו אותן כייחודיות. עובדים לשעבר באנרון, ששיווקו את השירותים האלה, אומרים כי המשימה שלהם היתה ברורה: למכור צורה של "מבנה פיננסי" העשוי לנפח את הכנסות הלקוחות או ליפות את הדו"חות הכספיים שלהן.



"בסופו של דבר, זו היתה העבודה שלי - לסייע לחברות להראות רווחים", אמר אחד המנהלים לשבר באנרון ברודבנד, חטיבת הפס הרחב של החברה, שביקש לשמור על עילום שם מחשש לתביעות. "זה היה אחד הסודות של אנרון".



אחד המסמכים הפנימיים השייכים לצוותי השיווק של חטיבת שירותי האנרגיה של אנרון מתאר את היתרונות הפיננסיים שיוצעו ללקוחות, ובהם "גידול ברווחים/בתזרים המזומנים ממיקור חוץ - הן לאנרון והן ללקוח", והבטחה "לנצל פרצות בתחום המיסוי ולפתור בעיות של הלקוח בתחום זה". אלה אינם מפתיעים עבור בנקים להשקעות בוול סטריט דוגמת מריל לינץ' או ג'יי.פי מורגן צ'ייס, שבשנים החולפות השתמשו במגוון רחב של שיטות ואמצעים פיננסיים אחרים כדי לסייע לחברות גדולות לצמצם את חבויות המס שלהם ולהציג את הרווח הרצוי, רבעון אחרי רבעון.



ואולם שערוריית אנרון חידדה את רגישות הרשויות, המשקיעים והמומחים לחשבונאות פיננסית לגבי אפשרויות ההונאה והמרמה. הגילוי כי אנרון שיווקה את טכניקות הניהול הפיננסי שלה רק מדגיש את החרדה של כמה מומחים.



"זו שערורייה", אומר פרנק פרטנוי, בנקאי השקעות לשעבר בוול סטריט וכיום פרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סן דייגו, לאחר שבחן כמה מהמסמכים של צוותי השיווק של אנרון. "בכמה היבטים, הם זיהמו את המערכת הפיננסית כולה. אנרון רצתה ללמד חברות איך בדיוק עושים את מה שהיא עשתה".



דוברה של אנרון סירב להגיב.



יו"ר רשות ניירות ערך בתקופת בועת מניות האינטרנט, ארתור לוויט, יצא נגד שיטות ניהול הרווחים כבר ב-98'. "אני חושש שאנחנו עדים לשחיקה באיכות הרווחים ולפיכך באיכות הדיווח", אמר. "ניהול רווחים עלול להוביל למניפולציה".



לדברי מומחים, הנקודה הקריטית היא להבדיל בין אסטרטגיות חוקיות המסירות מכשולים מהדו"חות הכספיים בהתאם לחוקי החשבונאות והמס, לבין טכניקות פיננסיות אגרסיוויות שמעוותות את מצבה האמיתי של החברה.



מנהלים לשעבר אמרו כי תרבות "ניהול הרווחים" חילחלה לאנרון. לדבריהם, היא היתה נרחבת בהרבה ממאמציו של סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון, אנדרו פסטאו, שפוטר באוקטובר 2001 לאחר שאנרון הודיעה כי הרוויח כ-30 מיליון דולר באמצעות שותפויות מחוץ למאזן אשר עשו עסקים עם אנרון.



"כל חטיבה של החברה עשתה זאת", אמר בכיר לשעבר בחטיבת האנרגיה של החברה. "היינו יזמים, ומה שידענו לעשות יותר טוב מכל אחד אחר היה ניהול פיננסי".