ביהמ"ש: עד החושש לבוא לישראל לא ייחקר בווידיאו

מאת אליסה אודנהיימר
חברת Smithkline Beecham הגישה בקשה לערער לבית משפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את בקשתה לערוך חקירה נגדית של שני עדים באמצעות כינוס וידיאו (Video Conference), מאחר שהעדים חוששים להגיע לישראל בשל המלחמה בשטחים.



התביעה, שבה ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, הוגשה נגד חברות אוניפארם, תרימה וזבולון תומר בטענה לפגיעה בקנייניה הרוחניים. סמיתקליין, אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, טוענת כי פיתחה תרופה נגד דיכאון שזכתה להצלחה עצומה בעולם ובישראל, וכי המשיבים יצאו לשוק עם תרופה גנרית, תוך ניצול שלא כדין של קנייניה הרוחניים וגרימת נזקים של מיליוני שקלים.



כחלק מהתביעה הגישה סמיתקליין תצהירים של שני מדענים המתגוררים באנגליה. ואולם בשל סירובם להגיע לדיון בישראל עקב המלחמה בשטחים מבקשת החברה כי ייחקרו בחקירה נגדית באמצעות כינוס וידאו.



"לא סיבה חריגה"
שופטת בית המשפט המחוזי אסתר חיות כתבה בהחלטתה כי חששם של שני המצהירים לבוא לישראל בשל המצב הביטחוני אינו סיבה טובה המצדיקה חריגה מדרך המלך, שהיא חקירת עדים באולם בית המשפט.



השופטת הוסיפה כי אין לקבל את הבקשה, כדי שלא לעודד או להצדיק הימנעותם של עדים מלהגיע לישראל. "מתן לגיטימציה לגישה מעין זו על ידי בית משפט ישראלי, יש בה כדי לפגוע במאמץ הגדול המושקע מדי יום בשמירת הנורמליזציה בארץ", קבעה.



השופטת הוסיפה כי עמדה זו מקבלת משנה תוקף, לנוכח העובדה שמדובר בעדים מטעם התובעת, אשר ניהלה ומוסיפה לנהל עסקים בישראל, על כל המשתמע והנובע מכך, בעת שהיא באה לבקש סעד בבית משפט ישראלי. בסיום החלטה קבעה השופטת כי אם העדים לא יתייצבו לחקירה נגדית, התצהירים יוחזרו לידי התובעת.



סמיתקליין טוענת בבקשתה, שהוגשה לבית המשפט העליון באמצעות עורכי הדין ריצ'רד לוטי ודניאל לרנר, כי היעתרות בית המשפט לבקשה אינה אמורה לשקף מדיניות פוליטית או עקרונית, ואין בה משום "גושפנקה" לתיירים או לזרים בכלל להדיר רגליהם מישראל. השאלה היא לא האם מדינת ישראל צריכה לקבל את סיבת העדים כמוצדקת אם לאו: "המדינה כלל אינה צד לדיון זה ואין היא מיוצגת בו על ידי בית המשפט", טוענת החברה. "לכן, על הסיבה להיות מוצדקת, אמיתית ורציונלית, לא בעיניה של 'המדינה', כי אם כאשר בוחנים זאת בעיני העדים עצמם" (רע"א 3005/02).