מאת מוטי בסוק
"מחקרים שנערכו במדינות רבות והניסיון שהצטבר מאז התפרצות האינפלציה הכלל עולמית בשנות ה-70, מראים שככל שעצמאות הבנק המרכזי גדולה יותר, כך קצב האינפלציה נמוך יותר. עצמאות גבוהה אינה פוגעת בצמיחה לטווח הארוך ובמדינות מפותחות אף מסייעת לה" - כך טוענים 6 פרופסורים בכירים
לכלכלה במכתב ששלחו באחרונה לוועדת השרים לחקיקה. הפרופסורים מסתייגים מסעיפים רבים בהצעת חוק בנק ישראל החדש, שאושרה בממשלה ב-17 במארס, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, ותומכים בהסתייגויותיו של נגיד בנק ישראל, דוד קליין.
6 הפרופסורים הם צבי אקשטיין, אלחנן הלפמן, אלכס צוקרמן ואסף רזין, מאוניברסיטת תל אביב, ואבי בן-בסט וראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית. הששה תומכים במינוי מועצה מוניטרית לבנק ישראל, בנימוק ש"הפקדת ניהול המדיניות המוניטרית בידי מועצה במקום אדם יחיד היא
מהלך רצוי, מכיוון שכך ניתן להבטיח איזון טוב יותר ביישום המטרות של בנק ישראל מצד אחד, וצמצום הסיכון להחלטה מוטעית מצד שני".
עם זאת, לדעת הפרופסורים, בהצעת החוק
שהממשלה אישרה "יש כמה בעיות שעלולות
לפגוע ביכולתו של בנק ישראל להשיג את
היעדים שהוטלו עליו". לדבריהם, "למדינות
עם בנקים מרכזיים עצמאיים נגישות טובה
יותר לשווקי הון בינלאומיים, זרמי ההון אל
מדינות אלה גדולים יותר, ושערי הריבית
שמדינות אלה משלמות בשווקי ההון נמוכים
יותר. ככל שהבנק המרכזי עצמאי יותר
המדיניות המוניטרית יעילה יותר במיתונן של
תנודות מחזוריות בתוצר ובתעסוקה".
במכתב מצוין כי בגלל היתרונות שיש לעצמאות
בנקים מרכזיים שינו למעלה מ-70 מדינות בעשור האחרון את החקיקה שלהן
בכיוון של יתר עצמאות לבנק המרכזי. החקיקה במדינות אלה התבססה על שני
עקרונות: לבנק המרכזי ניתנה שליטה גדולה יותר בכלי המדיניות
המוניטרית; והיעד של יציבות מחירים הוגדר כיעד הבלעדי של הבנק או
כיעד החשוב שלו, וזאת מתוך ידיעה "שמדיניות מוניטרית מרחיבה אינה
יכולה להעלות את הפעילות הכלכלית באופן מתמיד. היא יכולה רק לסייע
במיתון תנודות מחזוריות מסביב לרמת הפעילות הנורמלית של המשק".
הפרופסורים הדגישו במכתבם כי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר להקים מועצה
מוניטרית, ללא סייגים מתאימים בעניין זהותם של חברי המועצה
החיצוניים, "מסכנת את השגת היתרונות שעצמאות בנק מרכזי מביאה למשק.
בפרט אין לאפשר מינויים של אנשי עסקים, בנקאים ופוליטיקאים. אחרת
ייווצר ניגוד עניינים בהשגת מטרות היסוד של הבנק".
במכתב מצוין כי לרוב אנשי המשק יש עניין בריבית נמוכה. השתתפותם
במועצה המוניטרית עלולה איפוא ליצור הטיה אינפלציונית. הכללת
פוליטיקאים ופקידי ממשלה במועצה המוניטרית עלולה להעתיק את התנודתיות
הפוליטית לתוך המדיניות המוניטרית, דבר שיגדיל את התנודות במחזור
עסקים במקום למתנן.
לדעת הפרופסורים, "פתיחת פתח להכללת בעלי עניין במועצה יוריד את משקלם
היחסי של שיקולים מקצועיים, ויעלה את משקלם של שיקוליים מגזריים.
סכנה זו מוחשית ביותר לאור אי הוודאות שבה צריכה המועצה המוניטרית
לקבל את החלטותיה". בסיום המסמך מדגישים החתומים עליו כי אזכור
היעדים תעסוקה וצמיחה שלא במסגרת מדיניות אנטי מחזורית יוצרת את
האשליה שהמדיניות המוניטרית יכולה להשיג בתחומים אלה גם מטרות ארוכות
טווח. במסמך מוצע כי חוק בנק ישראל יקבע ש"תפקידו העיקרי של בנק
ישראל הוא לפעול להשגת יציבות מחירים ולשמירתה לאורך זמן".
שולחי המכתב סבורים גם כי חברי המועצה המוניטרית צריכים להיבחר בידי
הממשלה ובהתייעצות עם הנגיד, מבין מועמדים שיוצעו על ידי ועדה
ציבורית בראשות שופט. לא ייבחרו למועצה, כדי למנוע ניגוד עניינים, מי
שמחזיקים בתפקיד פעיל בסקטור הציבורי או בתאגיד עסקי. בנוסף על כך,
לבנק ישראל ולמועצה המוניטרית תהיה עצמאות בתפעול כלי המדיניות
המוניטרית.
כלכלנים: חוק הנגידים עלול לפגוע בהשגת היעדים
הארץ
11.4.2002 / 8:43