משקיעים פחות בחיים

ספק אם נגיע בישראל בשנת 2002 לסדר גודל של כ-80 גיוסי הון בתחום מדעי החיים מקרנות הון סיכון כמו בשנתיים הקודמות. במצב הנוכחי, כשפועלות בישראל רק כ-20 קרנות המסוגלות להוביל עסקה בתחום מדעי החיים, ניתן להעריך כי רק למחציתן תהיה פעילות השקעה משמעותית השנה. גם אם נוסיף לכך משקיעים ישראלים אחרים, משקיעים זרים והשקעות המשך, עדיין נרגיש האטה בפעילות בתחום.



הנחה זו מתחזקת אל מול הנתונים בארה"ב, שם נרשמה ירידה בכמות ובהיקף ההשקעות במדעי החיים כבר בשנת 2001. התארכות משך הזמן הדרוש להשלמת גיוס ורבעון ראשון לא מזהיר ב-2002 מגבירים את החששות לגבי השנה הנוכחית. מאידך, גודל העסקות עשוי לעלות במקצת. כניסתן לפעילות של החממות הביוטכנולוגיות (בהנחה שלא יהיו עיכובים במכרז) תאפשר הגדלה מסוימת במספר השקעות ה-Seed.



גובה ההשקעה הממוצעת בארץ קטן יחסית: לפי נתוני סקר ה-Money Tree שביצע קסלמן וקסלמן PwC רק 2-4 השקעות של קרנות הון סיכון בתחום מדעי החיים בישראל מדי רבעון היו גבוהות מ-10 מיליון דולר, בעוד שעל פי נתוני סקר ה-Money Tree שבוצע בארה"ב, זהו גודלה של עסקה ממוצעת בתחום בשנתיים האחרונות. מסיבה זו, חברות מתקשות להשיג אורך נשימה שיאפשר להגיע להישגים עד לגיוס הבא. בעיה זו החריפה לאחרונה עם הגדלת ה-time-to-money של תהליכי הגיוס.



מבין החברות הפעילות כיום בתחום מדעי החיים ניתן לצפות לסגירתן של חלק מהחברות שמחפשות גיוס שני או שלישי ולכך שחברות בתחילת דרכן יתקשו להתרומם. בין החברות שיתקשו במיוחד יהיו חברות בעלות מוצר אחד או פלטפורמה בלבד, חברות עם שוק לא מוכח או רחוק מדי, חברות עם data רפואי בעייתי או עם מסלול רגולטורי קשה, חסרות בסיס ניהולי איתן, חברות ללא משקיע תומך לטווח ארוך או חסרות קניין רוחני מוצק.



עבור המשקיעים, 2002 תהיה שנה של הזדמנויות מעניינות בשוק



ענף מדעי החיים בישראל סובל כיום ממחסור רציני במשקיעים בשלבי ה-seed. פרויקט החממות הביוטכנולוגיות עשוי לתת פיתרון חלקי לבעיית המחסור בכסף לשלבים הראשוניים, שכן רק חלק מהחממות מסוגלות היום לתת ערך מוסף משמעותי לחברות הפורטפוליו, ולחלקן יש קושי בגיוס מימון משלים. לחלק מהקרנות המתמחות יש מחסור במקורות מימון, והן שומרות כספים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו הקיימות. הקרנות הגדולות, שהשתתפו בשנים האחרונות ברוב ההשקעות הגדולות, שומרות עדיין על קצב השקעה נמוך, בין היתר בשל הצורך לחלק את הזמן הניהולי של המומחים בתחום בין התמיכה בחברות הפורטפוליו לבין בחינת השקעות חדשות. מעבר לכך, קרנות רבות נדרשות להשקיע משאבים בגיוסים עבור עצמן. גורם נוסף המקשה על הענף הוא הירידה החדה ברמת העניין של חברות זרות בהשקעה בישראל, הן בשל המצב המדיני והן לאור הזדמנויות טובות המצויות קרוב לבית. שותפים אסטרטגיים בדרך כלל משקיעים בשלבים מאוחרים יחסית, ואצל חלק מהקרנות חל לאחרונה שינוי במדיניות ההשקעה, כך שהן מתמקדות בשלבים מאוחרים יותר.



כתוצאה מכך, ניתן לצפות לצמצומים לצורך התייעלות. כמו כן, ניתן לצפות לסגירת יותר חברות בתקופה הקרובה, ליותר ניסיונות לקבלת סיוע ממשלתי (המדען הראשי, הקרן הדו לאומית וכו') וליותר סבבי השקעה בשווי נמוך (down rounds). כמו כן, אנו עדים היום ליותר נסיונות לשינוי במבנה חברות.



למרות הפרסומים המעודדים על גידול בנתח ענף מדעי החיים מתוך סך ההשקעות של הקרנות, אין למעשה משמעות לנתון זה מאחר שהנתח בעוגה המופנה לענף מושפע בעיקר מהמתרחש בתחומים האחרים, ופחות משינויים בענף עצמו.



עבור המשקיעים, 2002 תהיה שנה של הזדמנויות מעניינות בשוק, הכוללות חברות המייצרות הכנסות, חברות ציבוריות הנסחרות בשווי נמוך יחסית, חברות בינוניות שמחפשות סיבוב שני ושלישי בשווי נמוך יחסית וחברות צעירות עם טכנולוגיה מבטיחה, שמחפשות גיוס ראשון. עם זאת, מומלץ לוודא לפני ביצוע השקעה כי לחברה יש אורך נשימה ומקורות מימון שיספיקו לה עד להשגת תזרים חיובי או עד להגעה לאבן דרך שתאפשר גיוס בסבירות גבוהה. אחרת, המיתון המתמשך יהפוך את ההזדמנות לבעיה עבור המשקיעים. מי שהשקיעו מוקדם מדי וללא אמצעים לתמיכה בחברות הפורטפוליו ישלמו את המחיר וידוללו באופן ניכר. הפגיעה במשקיעים אלה היא לעיתים גדולה מהפגיעה ביזמים, וזאת למרות הסכמי ההשקעה אשר אמורים להגן על זכויותיהם. זאת מכיוון שמשקיעים חדשים דורשים לעיתים כי קודמיהם יוותרו על חלק מזכויותיהם, אך דואגים לשמירת זכויות היזמים מאחר שהצלחת החברה תלויה לא פעם בתפקודם.



תחום ה-Health Care מאבד גובה זה מספר שנים



ע"פ נתוני סקר ה-Money Tree של PwC בארה"ב, נתח תחום מדעי החיים מתוך כלל ההשקעות עמד ב-2001 על 13%, לעומת כרבע מההשקעות בשנים 1995-1997. הנתח של מדעי החיים באירופה עומד, על פי נתוני הסקר המקביל, על כ-10% בשנת 2000 ועל כ-8% במחצית הראשונה של 2001.



תנודות מתונות מאפיינות את ההשקעות בענף מדעי החיים יחסית למגזרים אחרים. ההשקעות במדעי החיים גדלו מ-1995 עד 2000 (שהיתה שנת השיא) פי 5 - מ-1.2 מיליארד דולר ל-6.1 מיליארד דולר. הירידה משנת 2000 ל-2001 היתה בכ-20% ל-4.9 מיליארד דולר. לעומת זאת, בבחינת התנודות בכלל ההשקעות, הגידול בתקופה המקבילה היה פי 24 - מ-3.8 מיליארד דולר ב-1995 ל-93.5 מיליארד דולר ב-2000, והירידה ב-2001 היתה תלולה, בגובה של כ-66% ל-31.6 מיליארד דולר. במספר העסקות רואים תנודתיות קטנה יותר מאשר בהיקף ההשקעות. הגידול מ-1995 ועד לשיא במדעי החיים היה קרוב לפי 2 - מ-346 עסקות ב-1995 ל-697 ב-1998. הירידה היתה בכ-37% ל-503 עסקות בשנת 2001.




נתח ה-BioPharma מסך ההשקעות בתחום מדעי החיים בארה"ב גדל (ומהווה כ-60% מההשקעות) בזכות קצב גידול מהיר יותר מהגידול בתחום המכשור והציוד הרפואי (המהווה היום כ-32%). לעומתם, תחום ה-Health Care (כ-7% מההשקעות) מאבד גובה זה מספר שנים. תחום זה זניח במסגרת ההשקעות של קרנות ישראליות ואינו מושך יזמים. בבחינת מספר העסקות קיים פער