הערכות: הצבירה השלילית בקופות הגמל תימשך עקב המצב הביטחוני והמיתון

מאת עמית שרביט

הצבירה השלילית בקופות הגמל הבנקאיות נמשכת. חוסר הוודאות במשק בשל המצב
הביטחוני משפיע על טעמי הציבור, שמעדיף נזילות בזמן מלחמה ומשבר. גם
התשואות השליליות הנרשמות בקופות הגמל משפיעות על הציבור, שמושך משם את
כספו. אם לא יתרחש שינוי דרסטי במגמות הנוכחיות, רק התערבות חיצונית -
כהורדת הריבית ב-2% בסוף 2001, שהצילה את תשואות הקופות - תוכל לעצור את
מגמת הצבירה השלילית.



בינואר-פברואר 2001 הסתכמה הצבירה השלילית בקופות הגמל ב-328 מיליון שקל,
לעומת צבירה שלילית של 662 מיליון בתקופה המקבילה ב-2000. הירידה
בפדיונות נובעת כנראה מכך שחלופת ההשקעה בפקדונות שקליים או בתוכניות
חיסכון פחות טובה מלפני שנה, עקב הירידה בריבית השקלית.



קופות הגמל מהוות השלמה לחיסכון הפנסיוני של מרבית השכירים, בסיס עיקרי
להסדר פנסיוני לעצמאים ואפיק חיסכון פיננסי לכל החוסכים במשק. ההכנסות
מקופות אלה הן מרכיב חשוב בהכנסות התפעוליות. כך למשל, דמי הניהול
מקופות הגמל בבנק הפועלים הסתכמו ב-381 מיליון שקל ב-2001 וב-2000.



גדיש מקבוצת הפועלים, קופת הגמל הגדולה בענף, מנהלת נכסים של כ-15.4
מיליארד שקל. הקופה הציגה תשואה שלילית ריאלית של 2.4% במארס, ותשואה
ריאלית שלילית מצטברת מתחילת 2002 של 3.3%. קרן השפע מקבוצת הבינלאומי,
שמנהלת נכסים בהיקף 1.2 מיליארד שקל, הציגה תשואה ריאלית שלילית של
3.1%, ותשואה ריאלית שלילית של 4.5% מתחילת 2002.



התשואות השליליות פגעו בכל הבנקים. עצמה מקבוצת לאומי, שמנהלת נכסים
בהיקף 10 מיליארד שקל, השיגה תשואה ריאלית שלילית של 2.7% במארס ותשואה
ריאלית שלילית של 3.6% מתחילת 2002.



התשואות השליליות הושפעו מירידות בכל אפיקי ההשקעה. באפיקים הסולידיים
נרשמה ירידה, בעיקר באג"ח הממשלתיות הצמודות בריבית קבועה ובאג"ח
הממשלתיות השקליות בריבית קבועה. ירידות השערים באפיקים הסולידיים
נובעות מהגירעון הגדל בתקציב הממשלה ומהצורך שלה לגייס כספים, שכבר
מגולם בשווקים. גם באפיקים המנייתיים נרשמה ירידה.



המצב הביטחוני והמיתון משפיעים על החיסכון ארוך הטווח. למרות שהאפיקים
השקליים לא מעניקים תשואה גבוהה, הציבור מעדיף אותם בהיותם נזילים יותר.
גם השקעה בקרנות נאמנות מאפשרת נזילות.



מנהל של אחת הקופות טוען כי המצב הכלכלי משפיע על הציבור הרחב וגורם לו
להשתמש בכספי החיסכון ארוך הטווח לצריכה פרטית. להערכתו, לקוחות מושכים
כ-65% מהנכסים בקופות התגמולים הנזילות ומשתמשים בנכסים אלה לשמירה על
רמת החיים שלהם. הקנס על שבירה של קופת גמל לפני מועד הפרעון הטבעי הוא
35% מהסכום הנצבר, כולל הקרן. לפיכך, במקרים רבים עדיף לקחת הלוואה יקרה
מאשר לשבור קופת גמל.



מנתוני האוצר עולה כי הצבירה נטו במארס בתוכניות החיסכון ארוכות הטווח
(תוכניות צמודות למדד ולדולר, קופת גמל מרכזית לפיצויים וקרנות השתלמות)
היתה שלילית והסתכמה ב-684 מיליון שקל. ברבע הראשון של 2002 הסתכמה
הצבירה השלילית ב-1.86 מיליארד שקל.



אחד ממנהלי קופות הגמל הגדולות אומר כי הלקוחות ציפו בשנים האחרונות כי
החיסכון ארוך הטווח ייתן תשואה עודפת על אפיקי ההשקעה האחרים. למרות
זאת, התשואה הריאלית הממוצעת ב-10 השנים האחרונות היתה כ-3.5% בלבד.
התשואות באפיקי השקעה האחרים, כמו תוכניות החיסכון, היו עדיפות.



לדברי המנהל, צבירה שלילית של חיסכון לטווח ארוך עלולה ליצור בעיה כלכלית
חברתית לאורך זמן.