"כל העסק תוכנן כמחטף מלכתחילה וכך זה נמשך לאורך כל הדרך. זה חלק משיטה שהכל ייעשה תחת לחץ ואיומים"

ימים לא קלים עוברים על נגיד בנק ישראל, דוד קליין. ההאטה הכלכלית בעולם נותנת אותותיה זה תקופה ארוכה על המשק הישראלי, וכאילו לא די בכך, המצב הבטחוני מחמיר מדי יום ומשפיע על הפעילות הכלכלית. באוצר כבר מדברים על עשרות הצעות למסים והיטלים חדשים, הכנסות המדינה יורדות, הגירעון חוגג וחברות דירוג האשראי העולמיות בוחנות מחדש את הדירוג של ישראל.



מעבר לכך, נאלץ הנגיד להתמודד מול ניסיון אמיתי ומוחשי לפגוע בעצמאות בנק ישראל. "השווקים עדיין לא הגיבו לכך, כי הם לא מאמינים שהחוק יעבור", אומרים הכלכלנים, אך קליין מודאג. הוא יודע שבנק ישראל עומד בפני פרשת דרכים, אך הבחירה לאן ללכת אינה נמצאת בידיו. במקרה הזה הפוליטקה גוברת על השיקולים האחרים, ונראה כי הגוף היציב ביותר במערכת הכלכלית עומד לאבד את עצמאותו.



בשבוע האחרון, על רקע תוכנית החירום הכלכלית המתגבשת מועלות הצעות להגדלת נטל המס ולהטלת מילווה מלחמה. האם אתה חושב שאין ברירה, אלא לכלול בתוכנית החירום הכלכלית צעדים מסוג זה?



"ראשית, יש לציין כי הבעיה התקציבית לא נוצרה אתמול בגלל המצב הבטחוני. הבעיה קיימת יותר משנה. כל רבעון הוסיף רובד, וכך הגענו למספרים של היום. אסור לדחות את הטיפול בבעיה, ומשום שמדובר בבעיה מקרו כלכלית, צריך לטפל בה לאור כללים ארוכי טווח. זה השיקול שצריך להנחות, ולכן העלאת נטל המס הוא פתרון גרוע. יש לנו נטל מס גבוה מאוד, ויש לנו תחרות קשה עם העולם. העלאת נטל המס תגרום ליחידים וחברות לקבל החלטות להעביר פעילות לחו"ל. ומדובר בעיקר במתוחכמים - כלומר בחברות הגדולות והמובילות וביחידים הכישרוניים. בנוסף, כולם יודעים כי הבעיה העיקרית של המשק בימים אלו היא התעסוקה והצמיחה. העלאת נטל המס סותרת את המטרות האלו, ולכן אין שום הגיון בהעלאת הנטל.



לאחרונה גוברת התחושה כי המשק, שהלך בשנים האחרונות בדרך נכונה, מתחיל לסטות מעקרונות ומדברים בסיסיים אליהם הוא חתר. אתה שותף להרגשה?



"כדי לענות על השאלה צריך להביט בפרספקטיווה הסטורית. בהחלט יש נושאים בהם אנחנו הולכים אחורה - ובכך אנו נסוגים מהמסלול בו הלכנו ב-15 השנה האחרונות. אחד הדברים הבולטים הוא הגדלת החלק הלא סחיר של החוב הממשלתי. מילווה הבטחון המתוכנן, יהווה זן חדש של אג"ח מיועדות, בנוסף לזה הקיים, של קרנות הפנסיה. כמובן שההשפעה על שוק ההון תהיה שלילית באותה מידה. ההשפעה תהיה על הגירעון, התוצר, וכמובן כל ההשלכות שיהו לכך על הדרוג של המשק הישראלי.



אתה חושש היום יותר מתמיד מהורדת הדירוג של ישראל?



לחברות הדירוג לוקח הרבה זמן עד שהן משנות דירוג, וכך גם הדרך למעלה לוקחת זמן. צריכה להיות הצטברות של גורמים שליליים. אני לא יודע לומר עד כמה אנחנו רחוקים, אבל זה בהחלט מתקרב, כי האינפורמציה שמצטברת אינה חיובית. כשהדירוג יירד, הוא יירד אצל כל חברות הדירוג. אני לא מאמין שיהיו דעות שונות.



יש לזכור כי העניין במשק הישראלי פוחת וכניסת השקעות חדשות היא מועטה, אולם לזרים לזרים יש עדיין מלאי גדול מאוד של השקעות בישראל. הצבירה נפסקה, בתחומים מסוימים יש מימושים (לדוגמה בבורסה), אך עדיין המלאי גדול.



לאחרונה דובר על גידול ניכר בקצב העברת הכספים לחו"ל על ידי ישראלים. הנתונים מדאיגים אותך?



הקצב גדל, וזו עובדה. כשאומרים מדאיג צריך לשאול באיזו מידה, וצריך לבחון את ההשפעה על שער החליפין. פיחות זה טוב, אם הוא לא מלווה באינפלציה. כרגע אני לא יכול לומר כי התופעה מדאיגה - פיזור תיק ההשקעות זה דבר חיובי. נכון, לציבור יש כיום תמריץ להעביר כספים לחו"ל - הציבור מגיב לתופעות משתנות, וזה לא הופך את התופעה למדאיגה.



בתקופה האחרונה מתחילים לדבר בשוק ההון על יציבות מערכת הבנקאות. אתה שותף להרגשה כי יש ממה לחשוש?



אני לא מופתע שמדברים על כך, כולנו ראינו את המאזנים של הבנקים ל-2001. יש לווים שמתקשים להחזיר חובות, וזה טבעי ששאלה מסוג זה תתעורר. המאזנים של הבנקים משקפים את התמורות, ואנחנו, באמצעות הוראות המפקח על הבנקים, עזרנו להם לעשות זאת.



העבודה שלנו בתחום זה, אינה חד פעמית. זה לא שעשינו ואעכשיו אנחנו נחים. תיק ההלוואות של הבנקים נמצא בטיפול ובבחינה מתמדת. הבנקים ואנחנו מגיבים בהתאם, כך שאם המצב לא ישתפר ויהיו עוד לווים שיתקשו להחזיר את החוב, נשקול את הצורך לבצע התאמות נוספות. זו לא תופעה מיוחדת, וההנחה היא שהמצב ישתפר. בהחלט ניתן לומר שהבנקים עושים את העבודה גם בלעדינו, אנחנו רק מפנים אותם למקומות בהם אנחנו חושבים שלא נעשה מספיק.



האם על רקע המצב הבטחוני יש מקום לשנות את דרך ניהול המדיניות המוניטרית? יש כזה דבר מדיניות מוניטרית לשעת מלחמה?



אנחנו צריכים לדאוג שתישמר יציבות מחירים, ויציבות בשווקים הפיננסיים. אנחנו לא צריכים לשאול שאלות אחרות מאשר אלו ששאלנו עד היום. השאלה העיקרית היתה ונשארה - מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשמור על יציבות פיננסית. זה צריך להיעשות כך שאם עושים שינויים מבניים, הם צריכים להיעשות בצורה שתחזק את בנק ישראל ולא להיפך. כל תיקון לחוק צריך להיעשות כך שנוכל לומר מעמיד אותנו עם המדינות המתקדמות בעולם, ולא עם המדינות המפגרות. ובתקופות כמו של היום זה חשוב מתמיד.



חוק בנק ישראל קרוב לעבור לפי המתכונת שאישרה הממשלה, שהיא כמובן לא מקובלת על בנק ישראל. שעון הזמן של הבנק אוזל, ובעוד תקופה קצרה החוק יעבור להצבעה בכנסת. מה אתה מתכוון לעשות בנידון?



הרבה שואלים אותי אם אני מתכוון להתפטר, או בצורה עדינה יותר - האם אני מתכוון להסיק מסקנות אישיות. אולם, הבעיה היא של המשק הישראלי, ולא שלי באופן אישי. הבעיה היא שבנק ישראל נפגע ביכולת שלו לשמור על יציבות מחירים ועל יציבות פיננסית, ובשביל זה הוא קיים.



אנחנו מנסים להסביר את המונחים הכלכליים בצורה הפשוטה ביותר - לכל הציבור, שכן ההשלכות של תיקון החוק נוגעות לכל הציבור. גם ללווים וגם למלווים לא יהיה ביטחון כי תהיה יציבות מחירים. המכה של התערערות יציבות מחירים הופכת