הבקשות לאישור תובענות יצוגיות נגד חברת גילת לוויינים הישראלית נערמות בבתי המשפט בארה"ב, אולם התוספת האחרונה לעלילה היא בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם עמנואל ליבן, משקיע ישראלי שרכש את מניות החברה.
התובע טוען כי הדו"חות הכספיים השנתיים והרבעוניים של החברה בשנת 2000 כולה היו כוזבים או לכל הפחות מטעים, כמו גם אלה של הרבעון הראשון והשני של 2001. לאור זאת, ליבן, המיוצג על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, מבקש להכיר בו כמייצג את קבוצת המשקיעים שרכשה את מניות החברה מה-16 במאי 2000 ועד ה-2 באוקטובר 2001.
הנתבעים הם, בדומה לתביעות שהוגשו בחו"ל, החברה עצמה; יואל גת, יו"ר ומנכ"ל החברה ויואב ליבוביץ', סמנכ"ל הכספים של החברה. נתבע נוסף, שלא הופיע בשאר התביעות הייצוגיות שהוגשו נגד החברה בארה"ב הוא משרד קוסט, פורר את גבאי (ארנסט אנד יאנג) - רואי החשבון של גילת.
"דו"חות החברה היו כוזבים"
מדוע תוחם התובע את התקופה בין מאי 2000 ל-2 באוקטובר 2001? ובכן, לשיטת התובע, במאי 2000 פירסמה גילת את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הראשון של 2000, ובאוקטובר 2001 היא פירסמה את אלו שמסכמות את הרבעון השלישי של השנה, שכללו "מחיקות אסטרונומיות". "תוכנה של ההודעה מאוקטובר היווה הודאה בדבר היותם של הדו"חות הכספיים כוזבים או למצער מטעים. כתוצאה מפרסום הדו"חות הכוזבים נסחרה מניית גילת בנאסד"ק במשך התקופה הקובעת במחיר מנופח ומלאכותי", אומר התובע.
עוה"ד מתייחסים גם לעניין סוגיית המיקום בו תתברר התביעה. הם מציינים כי בארה"ב טרם הוחלט עד לשלב זה מי מהתביעות תתקבל כייצוגית, אם בכלל, ומי יהיה משרד עורכי הדין שייצג את התובעים. למעשה, עולה מכתב התביעה כי מנור ושמש מאמינים כי הפורום הנאות לקיים את התביעה הוא בישראל, שכן החברה הינה ציבורית ישראלית, חלים עליה דיני המדינה, והנתבעים גרים בישראל.
"הסיבה היחידה הקושרת את החברה לנאסד"ק היא שמניותיה רשומות שם למסחר", הם אומרים. יצוין, כי ככל הידוע עד היום לא היה מקרה בו הוגשו תביעות ייצוגיות במקביל בישראל ובארה"ב בשם אותה קבוצת משקיעים באותה הבורסה (במקרי התביעות הייצוגיות של נייס, למשל, מדובר בחברה דואלית, כאשר בישראל התנהלה התביעה בשם המשקיעים מהארץ, וההיפך).
ליבן תובע פיצויים של כ-47 אלף שקל
ובחזרה לכתב התביעה: ליבן רכש מניות גילת לוויינים בשתי חבילות שונות בספטמבר 2000 כ-130 מניות, לאחר ש"התרשם לטובה מהחברה וביצועיה הכספיים", והחזיק בהן עד ה-2 באוקטובר 2001. הפיצויים אותם דורש התובע עבורו הם של כ-10,000 דולר (47 אלף שקל, לא כולל הוצאות משפט), שיבטאו פיצוי על ההפרש בין שער הקנייה ובין מחיר השפל אליו הגיעה המניה לאחר פרסום דו"חות הרבעון השלישי של 2001 - 2.5 דולרים. יצוין, כי בימים אלה מניית גילת כבר נושקת למחיר של כ-2 דולרים למניה, המשקף לחברה שווי שוק של פחות מ-50 מיליון דולר.
התובע מגלל את השתלשלות העניינים הבאה: המומנטום סביב גילת נראה היה חיובי במועד תחילת תקופת התביעה הנדונה: השקת גילת-2-הום (סטארבנד של היום), מיזם האינטרנט הלווייני הביתי; ההשקעה של מיקרוסופט, אקוסטאר ו-ING ברינגס במיזם; ולסיום - הדו"ח שפורסם במאי 2000 "שהצטייר למשקיעים כדו"ח מצויין", אומר ליבן בכתב התביעה.
את הדו"ח הכספי ליוותה הודעה לעיתונות לפיה על רקע מחקר שביצעה חברת מחקרי שוק אמריקאית, גילת מחזיקה בנתח של 51% משוק ה-VSAT - מעל למתחרתה יוז. גם דו"חות המשך השנה - של הרבעון השני, השלישי והרביעי והדו"ח המסכם את השנה כולה - נראו היו חיוביים - טוען התובע.
החברה גילתה טפח אך כיסתה טפחיים
ואולם, במועד פרסום הדו"חות לרבעון הרביעי של 2000 (מארס 2001), פירסמה החברה אזהרת רווח והכנסות והמניה נפלה ב-56% ביום אחד עד למחיר של 13.9 דולר למניה. התובע מציין כי באותו המועד החברה "גילתה אומנם טפח אך כיסתה טפחיים", שכן לא סיפקה למשקיעים את מלוא התמונה.
במאי פירסמה החברה את תוצאות הרבעון הראשון של 2001 - שעמדו בתחזיות האנליסטים המונמכות גם כך, ובאוגוסט שיגרה לוול סטריט את תוצאות הרבעון השני של 2001. התובע טוען כי החברה הקרינה אווירת "עסקים כרגיל" בשיחת הוועידה שקיימה עם אנליסטים ומשקיעים במועד זה, והותירה בעינן את התחזיות להמשך. ואולם, באוקטובר 2001 החברה פירסמה את תוצאות הרבעון השלישי מהן עלה כי הפסד החברה - בהכללת הוצאות חד פעמיות - הינו של 267 מיליון דולר.
"עיון במרכיבי ההפסד וניתוחו מלמד כי הדו"חות הכספיים הרבעוניים שצויינו לעיל היו כוזבים, מוטעים ומטעים", אומרים בכתב התביעה עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש בשם התובע, ובהמשך: "ההפסד האסטרונומי במקורו במחיקות ערכים כספיים שונים שביצעה החברה נועד ליצור, לכאורה, מצג המכונה ניקוי אורוות שבנסיבות מסוימות הינו לגיטימי מבחינה חשבונאית. בנסיבות העניין שלפנינו, המחיקות שביצעה החברה ואלה בגין האשראי שלא נפרע בוצעו בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים".
מחיקות אסטרונומיות
בין השאר, טוען התובע כי החברה מחקה מתוך סכום זה 57 מיליון דולר מאשראי בלתי נפרע, אותו העניקה ללקוחותיה. ב-2000 כמות האשראי עמדה על 82.4 מיליון דולר, ומחיקה של 57 מיליון דולר (70% מהסכום) "מראה כי האשראי ניתן כלאחר יד ובלא שנבדקה יכולת הפירעון של הלקוחות", נאמר בכתב התביעה. עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי המניה קרסה ל-2.5 דולרים.
בהמשך, התובע טוען כי נוכח מחיקות האשראי והחובות האבודים הסתבר כי חלק בלתי מבוטל מההכנסות של החברה ב-2000 (504.6 מיליון דולר) מקורו למעשה בכספי החברה עצמה. הוא טוען כי לאור הגיוסים שהחברה היתה במהלכם באותה התקופה - 350 מיליון דולר באג"ח להמרה ו-275 מיליון דולר עבור סטארבנד, "היה עליה להציג ביצועים פיננסיים טובים".
לא ניתן היה להשיג את תגובת הנהלת גילת עד לשעת פרסום הידיעה ולכן אנו מביאים את תגובת החברה לתביעות שהוגשו נגדה בארה"ב: "החברה מאמינה כי התביעות אינן ראויות להערכה והיא מתכוונת להגן על עצמה בתוקף בתביעות הללו".
טרם הוגשה תגובת גילת לוויינים. (ת.א. 1456/02, בש"א 7893/02).