ביהמ"ש: גם חשבוניות "כיסוי" הן פיקטיוויות

מאת אסף ברגרפרוינד



מכת מדינה - זה הכינוי שבו נוהגים שופטים לכנות את תופעת ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיוויות. אף שמדובר בעבירה פלילית שהעונש המושת בגינה עשוי להיות עד 7 שנות מאסר, נראה כי הפיתוי העומד בפני עברייני המס לזייף חשבוניות הוא גדול, ובעיקר בולטים מקרי הזיוף של עסקות שמעולם לא בוצעו.



בשבוע שעבר דנו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב דבורה ברלינר, זאב המר ויהודית שטופמן, בחוקיות הוצאתן של "חשבוניות כיסוי" - חשבוניות מס שהוצאו אומנם עבור עסקות שלא בוצעו, אך נועדו לכסות תשלומים שניתנו לפועלים של החברה במזומן, בדרך כלל פועלים מהשטחים.



בתיק הנדון עירערו טל אוזן ומרדכי יעקובי על הרשעתם בעבירות מס במשך השנים 94-'93', בסכום כולל של יותר מחצי מיליון שקל ועל העונש שנגזר עליהם בהתאמה - 20 חודשי מאסר ו-32 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסרים על תנאי וקנסות בסך 60 אלף שקל.



השניים ניהלו חברות קבלניות לבנייה, והורשעו יחד כי רשמו בספרי החשבונות שלהם חשבוניות מס שקיבלו במרמה מצד ג', בגין עבודות שביצעו כביכול עבורו. בפועל לא בוצעה כל עבודה, והם מצידם לא שילמו למנפיקי החשבוניות את הסכומים שדווחו.



רשויות המס סברו כי מעשיהם של השניים בוצעו בכוונה להתחמק מתשלום מס, והגישו נגדם שני כתבי אישום. כתב אישום אחד בגין עבירות מס הכנסה הוגש על ידי עו"ד רחל גור אריה מפרקליטות מחוז ת"א, וכתב אישום בגין ביצוע עבירות מע"מ הוגש על ידי נציגת מע"מ, עו"ד ורדה שפין גרוס.



השניים טענו להגנתם כי החשבוניות שקיבלו לידיהם שימשו כיסוי לשכר ששולם במזומן לפועלים מהשטחים באתרים שונים של החברות, ומכיוון ששכר עבודה הוא הוצאה מוכרת, הרי שאין מדובר בהתחמקות ממס - אלא בפעולה חשבונאית לגיטימית. בנוסף טענו כי העבירו לידי ספק החשבוניות את תשלומי המע"מ הרשומים בחשבוניות, ועל כן לא עברו אף לא עבירות על חוק מע"מ.



השופט זאב המר דחה את טיעוניהם בפסק הדין שכתב. המר קבע כי החשבוניות שקיבלו לא היו חשבוניות מס אמיתיות, שכן הוצאו עבור עסקות לא אמיתיות - ועל כן אסור היה לקבלן ולרשום אותן בספרים. המר קבע כי אוזן ושותפו היו מודעים לכך כי החשבוניות שקיבלו היו לא אמיתיות.



באשר לטענתו של אוזן לגבי הכיסוי החשבונאי בגין תשלום משכורות הפועלים הערבים, השופט קבע כי נישום אינו רשאי לעשות קיזוזים בעצמו, שכן "הוצאה שלא הוצאה בפועל על ידי הנישום - אסור לרשום אותה כהוצאה גם אם היא מהווה תחליף להוצאה אחרת, שלא נרשמה מסיבה זו או אחרת".



המר הוסיף כי ברור ששיטת התשלום של השניים נועדה להתחמק מתשלומי מס הכנסה ומסים אחרים. המר מצטט את עדות אחת הפקידות של החברה שהעידה כי שכר הפועלים עמד על 250 שקל נטו ליום עבודה, ואם היו מפיקים תלוש משכורת בסך 7,500 שקלים נטו, תשלום המסים והביטוח הלאומי הנגזר היה גבוה - ולכן שילמה להם החברה במזומן כדי להימנע מתשלום המסים.



שופטי בית המשפט המחוזי אף דחו את הערעורים שהגישו אוזן ויעקובי על עונשי המאסר הארוכים שנגזרו עליהם. המר ביטל את כי טענתם של השניים, ולפיה שילמו את המע"מ למוציאי החשבוניות הפיקטיוויות, וקבע כי מדובר בטענה מקוממת.



המר ציין כי ברור שאותו אדם אשר הוציא את החשבוניות הפיקטיוויות לא מנהל ספרים כדין, ויש להניח כי אינו מתכוון לשלם מסים על הכנסה שלא קיבל. "יש להניח שסכום המע"מ ששולם למוציא חשבונית כזו לא יועבר על ידו בדיווח כדין, אלא ייוותר בידו בתור עמלה", כתב המר.



המר הוסיף כי יש לשרש את המסחר בחשבוניות, גם אם מדובר בחשבוניות "כיסוי" - שיש מאחוריהן פעולה אמיתית כביכול.