עד לאחרונה נראה עולם האמנות כמקום מוזר למצוא בו קרטל. במשך תקופה ארוכה היו עסקות תיאום מחירים אפלות מוגבלות לתעשיות הרבה פחות זוהרות: צינורות פלדה, מספוא, אלקטרודות מגרפיט ובנייה הם רק כמה דוגמאות. לכן לבטח זועם יו"ר סאתביס לשעבר, אלפרד טאובמן, על הרשעתו בארה"ב בתיאום מחירים עם בית המכירות הפומביות היריב כריסטיס. (בסוף השבוע פורסמו ממצאים של חקירה נפרדת שניהלה הנציבות האירופית, לפיהם תיאמו כריסטיס וסאתביס מחירים במשך שבע שנים). חרף העובדה שטאובמן כנראה לא יילך לכלא וכנראה שהוא לא יהיה מתאם המחירים האחרון שיורשע בפלילים, רבים רואים במקרה שלו סימן לבאות.
כדי להבין מדוע, די לבחון את עמיתו, לכאורה, של טאובמן בפרשה, הסמנכ"ל לשעבר של כריסטיס, אנתוני טננט, שחי בשקט ובשלווה בביתו בבריטניה. תיאום מחירים בבריטניה, כמו גם ברוב מדינות העולם, אינו עבירה פלילית. אך כל זאת משתנה כעת, על רקע גל חוקים חדשים ואכיפה נוקשה כחלק מהמאבק בקרטלים.
רק לפני כמה שנים, היתה ארה"ב המדינה היחידה שנלחמה באופן עקבי בתיאום מחירים. כיום ננקטים צעדים נגד התנהגות קרטליסטית (כולל תיאום הצעות במכרזים, עסקות לחלוקת שוק בין כמה מתחרות ותיאום מחירים) משוודיה ועד דרום קוריאה, שם גבה לראשונה הממונה על התחרות קנס מחברה זרה בתחילת 2002. בבריטניה יטיל חוק חדש עונשי מאסר על המורשעים בקנוניית קרטל. בשנים החולפות נלחמת הנציבות האירופית בקרטלים בעוז: ב-2001 היא גבתה קנסות שיא בסך 1.8 מיליארד יורו (1.6 מיליארד דולר).
יתר על כן, כיום עשויה משטרת התחרות לבקר לא רק יצרנים ומשווקי סחורות. חקירות שניהלו רשויות ההגבלים העסקיים באחרונה הובילו אותן למבשלות שיכר, בנקים ואפילו חברות אוטובוסים. המתקפה הנוכחית על קרטלים נערכת בתקופה שבה הפיתוי לכרות עסקות עם מתחרים רב מאי פעם, בשל יכולת מוגבלת להעלות מחירים, כושר ייצור עודף במגזרים רבים וההאטה הכלכלית הגלובלית.
אך מי שנתפש עלול לשלם מחיר כבד. הנציבות האירופית יכולה לגבות קנס של 10% מהכנסותיה של חברה בעוון התנהגות קרטליסטית. והיא עורכת פשיטות עם שחר על חברות חשודות בתכיפות של אחת לחודש. בארה"ב מבוססים הקנסות על גודל השווקים המושפעים מהקרטל, אך תביעות פרטיות עלולות לגבות מחיר כבד עוד יותר: הממשל הפדרלי הטיל על סאתביס קנס של 45 מיליון דולר. בתביעות שהגישו נגדה לקוחות שילמה החברה פיצויים של מאות מיליוני דולרים. מספר התביעות הפרטיות האלה גדל כעת גם באירופה, אומרת אליזבת מורוני ממשרד עורכי הדין קליפורד קראוס.
גם קרטלים בינלאומיים, שבהם לחברות המעורבות יש מטות בכל העולם, ניצבים בפני מתקפה. ב-2001 קנסה הנציבות האירופית שמונה יצרניות מצרפת, גרמניה, יפאן ושווייץ - כולל אוונטיס, BASF ורוש, ב-855 מיליון יורו על תיאום מכירים ומכסות מכירה. קודם לכן קנסה ארה"ב את הקרטל, וכמה בכירים בחברות נשפטו לתקופות מאסר. משרד המשפטים של ארה"ב מעריך כי 70% מיעדי חקירות הקרטל שלו ב-2001 היו חברות זרות. ב-1990 לא נחקרה אף חברה זרה.
ייתכן שחברות הטלפוניה הגלובליות יזכו בקרוב ליחס דומה. בקיץ 2001, פשטו חוקרים מטעם נציבות התחרות של האיחוד האירופי על משרדיהן של חברות הטלפוניה הסלולריות כוול וודאפון הבריטית וחטיבה של דויטשה טלקום, בחיפוש אחר ראיות לתיאום תעריפי נדידה בינלאומיים. כעת מתכנן נציב התחרות של האיחוד האירופי, מריו מונטי, לחקור תעריפים גם בטלפוניה נייחת. חברות הפרמצבטיקה, שחלקן כבר נתפסו בתיאום מחירי ויטמינים, נחקרות כעת בבריטניה על תיאום מחירי תרופות גנריות.
כמה גורמים עומדים מאחורי המאבק נגד קרטלים. אחד הוא הרצון ליצור שוק אחיד אמיתי באירופה, שם חלוקת שווקים לאומיים בין מתחרות נחשבת לבעייתית במיוחד, אומר אלק ברנסייד ממשרד עורכי הדין לינקלטרס. במארס, לדוגמה, האשימה הנציבות את יצרנית הבירה הדנית קרלסברג ואת יריבתה ההולנדית היינקן בכך שהסכימו שלא להתחרות זו בזו בשוקי הבית שלהן.
שנית, הרשויות הרבה יותר קשובות לארגוני צרכנים, ולכן הן מפנות תשומת לב למוצרים קמעוניים. ההערכה היא כי הרשות למסחר הוגן בבריטניה מנהלת 25 חקירות קרטל, עם דגש על מותגים קמעוניים מצליחים.
מכשול אחר שעומד בפני מתאמי מחירים הוא חקיקה המעודדת את המשתתפים בקרטל להעיד נגד אחרים, כפי שעשתה ארה"ב מזמן. החבר הראשון בקרטל שמעיד נגד מרעיו זוכה כעת ליחס מקל במיוחד, סעיף שסייע בחקירת פרשות הוויטמינים והמכירות הפומביות.
טכנולוגיות חדשות, דאגות חדשות
האינטרנט, שהיה אמור לשפר את שקיפות המחירים, מעורר כעת חששות חדשים בדבר תיאום מחירים. קוביסינט, זירת המסחר באינטרנט לרכיבים של תעשיית כלי הרכב, נחקרה ב-2001 בידי רשות המסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC), מתוך חששות כאלה. דרך אחת להימנע מבעיות בזירות מסחר כאלה היא להבטיח אנונימיות ולמנוע מחברות מתחרות לראות זו את ההצעות של זו. גם דואר אלקטרוני אמור להדאיג מנהלי חברות, מכיוון שהוא עלול ליצור מראית עין של שיתוף פעולה אסור, אם, לדוגמה, אנשי מכירות מחברות מתחרות מתכתבים בעניין מגמות מחירים.
לנוכח הגישה המחמירה החדשה בקרב רשויות לקרטלים, חייבות חברות ללמוד את הנושא. רוש, חברה בקרטל הוויטמינים, חייבה אלפי מנהלים להשתתף בקורסים בעניין החוק. אך האמת היא כי הימנעות מקרטלים כמו קרטל הוויטמינים אינה קשה. העצה הטובה ביותר, כפי שאומרים עורכי דין, היא "אל תדברו עם מתחרים".
אך לא הכל שחור ולבן. התאחדויות של חברות במגזר מסוים וכינוסים שנתיים יוצרים בעיות: חברות סוכר נחקרו בעבר אחרי כינוס כזה. מנהלים בכירים מבקשים לשמוע זה מזה הערכות על הביקוש בענף הפעילות שלהם, אך דיונים במחירים ובנפח מכירות ניתן לפרש כניסיון עקיף לשיתוף פעולה אסור. גם מיזמים משותפים ושיחות מיזוג הם שדות מוקשים. לכן המדיניות הטובה ביותר כאשר מישהו מרמז על אפשרות של העלאת מחירים מתואמת, היא פשוט לומר לא.
מדינות רבות הצטרפו אל ארה"ב במצוד אחר חברות מתחרות המתאמות מחירים
הארץ
22.4.2002 / 10:35