ורינט התחילה את הרוד שואו: תגייס 76.5 מיליון דולר לפי שווי שוק שאפתני של 400 מיליון דולר

חברת ורינט (קומברס אינפוסיס לשעבר) צועדת לכיוון הנאסד"ק: חתמי החברה, שהגישה תשקיף לקראת הנפקתה הראשונית בנאסד"ק כבר בפברואר, מתכוונים למכור בהנפקה 4.5 מיליון מניות במחיר של 16-18 דולר למניה. בהתחשב בכך שלחברה 23.4 מיליון מניות, הרי שמדובר בשווי שאפתני ביותר של 400 מיליון דולר שיכול אף להגיע ל-421 מיליון דולר אם תיסגר ההנפקה בטווח העליון שהוצב למניה. החברה תתחיל להיסחר תחת סימול המסחר VRNT.



את הנפקת החברה, המתמחה בהקלטות קול דיגיטליות, יוביל בית ההשקעות ליהמן ברדרס, וחתמי המשנה הם סלומון סמית ברני, רוברטסון סטיבנס, UBS ורבורג ופייפר ג'פרי. לחתמי ההנפקה ישנה אף אופציה לממש זכות של "גרין שו" (הקצאת יתר) של 675 אלף מניות במחיר ההנפקה המקורי ותחת הנחה כי הפרייסינג ייעשה במחיר של 17 דולר למניה (במרכז הטווח שהוצב לה), הרי שיזרמו לקופת החברה (ברוטו) 11.5 מיליון דולר נוספים.



למעשה, תמכור החברה רק 4.36 מיליון מניות ואת 137 אלף המניות הנותרות תמכור בעלת מניות שלה, AKR Enterprises ממרילנד. ורינט התכוונה להתחיל את הרוד שואו בארה"ב בשבוע שלאחר פסח, אולם נאלצה לדחות כוונותיה, בין השאר גם בעקבות ההסלמה הבטחונית באזור, שכן למרות שורינט היא כביכול חברה אמריקאית, היא מזוהה כישראלית. אם אומנם תצליח החברה להשלים את ההנפקה כמתוכנן, היא תהיה הישראלית השנייה שהנפיקה מאז ארועי ה-11 בספטמבר (האחרונה היתה גיוון אימאג'ינג הישראלית באוקטובר), וכיוצא מכך, היא תהיה החברה הישראלית היחידה שהנפיקה ב-2002 בינתיים.



החברה, המנוהלת על ידי דני בודנר, רשומה בדלוור, וקומברס טכנולוג'י מחזיקה ב-99% מהון מניותיה (או ב-95 מיליון מניות). ורינט משתדלת למצב את עצמה בצורה שונה מנייס הישראלית העוסקת בתחום דומה, אולם נראה כי אין מנוס מהשוואה - מה גם שהחברה מזכירה אותה כמתחרה בתשקיף שהגישה. שווי השוק של נייס בבורסת הנאסד"ק הוא 170 מיליון דולר, ובקופת המזומנים שלה שוכנים 72 מיליון דולר נכון לסוף שנת 2001.



כעולה מהתשקיף שהגישה, הכנסותיה של ורינט בשנת 2001 (שהסתיימה עבור החברה בינואר 2002) הסתכמו ב-131.2 מיליון דולר וההפסד התפעולי שלה היה של 2.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על הפסד נקי של 4.6 מיליון דולר, שכולל הוצאות חד פעמיות של 2.8 מיליון דולר.



ההוצאות הללו היו קשורות לפיטורים שערכה החברה, וכן עלויות שנבעו כתוצאה מאיחוד משרדים בבריטניה. בחודש דצמבר החלה החברה בתוכנית פיטורים שנייה (נוסף לזו שהיתה באפריל בכל קבוצת קומברס), במסגרתה פיטרה 65 עובדים בארה"ב, 45 עובדים בישראל ו-35 עובדים בגרמניה - כלומר, 15% מכוח האדם שלה. בסוף ינואר סיימה את תוכנית הפיטורים, וכיום היא מעסיקה 800 עובדים.