עובדי סאמיט דיזיין גייסו 5 מיליון דולר ממשקיעים תמורת 50% מהחברה

מאת יובל דרור



חברת אינובדה (Innoveda) האמריקאית התפרקה אתמול למרכיב ישראלי ומרכיב אמריקאי. המרכיב האמריקאי, המעסיק כ-350 עובדים, נמכר לחברת מנטור גרפיקס תמורת 160 מיליון דולר. החלק הישראלי, המבוסס על 50 עובדי סאמיט דיזיין, שנמכרה ב-99' בעסקת מניות בשווי 57 מיליון דולר, יהפוך מחדש לחברת סאמיט דיזיין, הנמצאת בבעלות משותפת של העובדים (50%) ושל משקיעים שהזרימו לחברה 5 מיליון דולר תמורת מחצית מהבעלות עליה. "אינני יודע אם מנטור היתה מעוניינת לרכוש את מרכז הפיתוח הישראלי", אמר מנהל השיווק של החברה, רמי רחמים. "משום שהדיונים על הפירוד התחילו שבועות לפני הצעת הרכש של מנטור".



מנכ"ל ויו"ר ויו-לוגיק, ויליאם הרמן, אמר שעסקת המיזוג עם מנטור צפויה להצליח, שכן לשתי החברות מוצרים משלימים.



כדי להשתחרר מאינובדה, גייסו עובדי המרכז הישראלי 5 מיליון דולר ממשקיעים שקיבלו 50% ממניות החברה, והחליפו את שמה של החברה לשמה הישן מלפני המיזוג. "אני יודע שאנחנו יכולים להיות רווחיים", אמר רחמים. לדבריו, הפירוד יאפשר לחברה להתמקד בשוק המסורתי שלה, שיווק כלי תוכנה לתכנון רכיבים אלקטרוניים. נוסף על כך, סאמיט גייסה את מנכ"לה הקודם, לארי גרהארד, אשר לאחר המיזוג עם ויו לוג'יק פרש ממנה והקים אתר אינטרנט למכירת יינות.



התפנית האחרונה היא פרק נוסף בסאגה רבת תהפוכות שהתחילה עם הקמת חברת דייזי בידי אריה פיינגולד בתחילת שנות ה-80. פיינגולד, שמאוחר יותר ייסד גם את מרקורי אינטראקטיב ואורסוס, עבד כמהנדס בחברת אינטל והוטרד מכך שמהנדסיה מתכננים שבבים מתוחכמים באמצעות נייר ועפרון. הוא האמין שניתן למחשב את תהליך התכנון, והקים בארצות הברית את דייזי, שהמציאה את שוק התכנון האוטומטי באמצעות מחשב (EDA). החברה הקימה מרכז פיתוח בהרצליה.







פיינגולד אמר כמה פעמים כי כל מי שהשקיע בדייזי הרוויח, ו"חמישים העובדים הראשונים בחברה הפכו מיליונרים". ב-86' מכר פיינגולד את חלקו בחברה. בדצמבר 90' נמכרה דייזי למתחרה העיקרית שלה, אינטגרף האמריקאית. עובדי החברה בישראל סירבו להצטרף לאינטרגרף, והקימו את חברת שיא טכנולוגיה. ב-94' התמזגה שיא טכנולוגיות עם TSSI האמריקאית ושינתה את שמה לסאמיט דיזיין (Summit Design).



באוקטובר 96' הונפקה סאמיט, שנוהלה בידי גרהארד האמריקאי, בנאסד"ק. ואולם הדבר לא גרר שינוי דרמטי בפעילותה, וב-99' היא נמכרה ל-Viewlogic. בעקבות העסקה הוקמה חברת אינובדה, שנוהלה בידי מנהלי ויו-לוג'יק. המיזוג נועד לאפשר את הרחבת השוק של החברה, שכן בעוד ויו-לוג'יק מספקת תוכנות לתכנון המבנה הפיסי של שבבים, סאמיט פיתחה תוכנות המאפשרות לבצע הדמיה של פעילותם, כדי לוודא את נכונות התכנון לפני הכניסה לייצור. בפועל, טוען רחמים, מוצרי סאמיט תרמו 25% מהכנסות אינובדה, אך המיזוג פיזר את מאמצי השיווק שלה פני שווקים רבים מדי.



ב-2001 הדבר בא לידי ביטוי במכירות. החברה דיווחה על גידול של 2% בלבד במכירות, ל-91.4 מיליון דולר, וצמיחה של 400% בהפסדים - מ-11.2 מיליון דולר ב-2000 ל-42.6 מיליון ב-2001. באוגוסט 2001 היא ביצעה תוכנית ארגון מחדש, אשר לוותה בפיטורי 170 עובדים, מתוך 570, אך לא הצליחה להיחלץ מהמשבר.



בימים האחרונים היא נסחרה בנאסד"ק לפי שווי חברה של כ-95 מיליון דולר. משמעות הדבר היא שמנטור גרפיקס הסכימה לשלם תמורת אינובדה בלי סאמיט סכום גבוה ב-70% מהמחיר שבו נסחרת אינובדה הממוזגת.



למרות זאת, רחמים נשמע אופטימי. "אמנם החברה עברה גלגולים והחליפה מספר שמות, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו עובדים באותה החברה מאז סוף שנות ה-80. מבחינתנו אנחנו יוצאים לדרך חדשה-ישנה".