בית הדין הארצי לעבודה: יש לשלם שכר לעובד גם אם הסכים לעבוד בהתנדבות

מאת חיים ביאור



בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב של שלושה שופטים, קבע אתמול כי מעסיק חייב לשלם שכר לעובדיו אף אם אלה הביעו נכונות לעבוד אצלו בהתנדבות, או בשכר סמלי בלבד.



השופטים דנו בערעור שהגיש אשר טוילי שהתמחה במשרד לייעוץ מס בבעלות יצחק דהרי, במשך כחצי שנה ב-99'. טוילי עירער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שדחה את תביעתו לחייב את מעבידו לשלם לו שכר עבודה.



בפסק הדין שנכתב על ידי נשיא ביה"ד הארצי, סטיב אדלר, צוין כי כאשר התקבל טוילי לעבודה לא הוסכם בינו לבין המעביד כי יקבל שכר, או תמורה כלשהי בגין עבודתו. דהרי לא שילם לטוילי בכל תקופת עבודתו אצלו.



גם יתר המתמחים שהועסקו אצל דהרי לא קיבלו שכר בשנה הראשונה לעבודתם, ואלה שנשארו לעבוד לא קיבלו גם שכר עבור חלק מהשנה השנייה. עבודתם שהיתה פשוטה יחסית, כללה הזנת נתונים למחשב והליכה למשרדי מס הכנסה וביטוח לאומי. טוילי, כיתר המתמחים, עבד בחברה לפחות 30 שעות בשבוע.



דהרי, שהדריך את המתמחים במהלך עבודתם אצלו, טען כי אינו חייב לשלם לטוילי בגין התקופה שלימד אותו. השופטים שדחו את טענתו, אמרו כי העובדה שדהרי שימש מדריך לטוילי, אין בה כדי לשלול את מעמדו של האחרון כ"עובד". השופטים קבעו כי החברה הפיקה תועלת מעבודתם של המתמחים, מכיוון שאלה ביצעו עבודות שהיו חלק מפעילותה השוטפת. על כן חל על המעביד חוק שכר מינימום והיה עליו לשלם לטוילי לפחות את שכר המינימום עבור כל השעות, שבהן העמיד את עצמו לרשות החברה לרבות שעות ההדרכה.



השופטים הוסיפו כי התועלת שהביא העובד לחברה בתחילת עבודתו לא היתה רבה, אך עם הזמן היא נהפכה למשמעותית. "תכליתו של חוק שכר מינימום, בין השאר, היא למנוע ניצול עובדים, כגון מתמחים", קבעו השופטים.



הם הוסיפו כי גם אם העובד פעל בחוסר תום לב, בכך שהטעה את המעביד לחשוב שלא יבקש שכר בתקופת ההכשרה, גם המעביד פעל באופן דומה בכך שניצל את חולשת העובד והיה מוכן להעסיקו רק בלא שכר.