בנק ישראל מתכוון להנהיג ביטוח פיקדונות

מאת סמי פרץ



בנק ישראל מתכוון להנהיג לראשונה בישראל ביטוח על פיקדונות הציבור במערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים, יצחק טל, בוחן זה כמה חודשים המלצות שהוגשו לו בעניין זה, ובכוונתו לקדם את המהלך - בין השאר על רקע קריסתו של הבנק למסחר בסוף השבוע. המהלך יחייב שינוי חקיקתי.



בבנק למסחר נחשפה מעילה חסרת תקדים בהיקף בהיקף של 200-250 מיליון שקל, שבוצעה במשך כמה שנים. המעילה נחשפה בעקבות ביקורת שערכו אנשי בנק ישראל. היקף המעילה חייב את בנק ישראל למנות לבנק מנהל מורשה שיפקיע את הניהול וקבלת ההחלטות בבנק מידי ההנהלה והדירקטוריון, ויפעל לפצות את לקוחות הבנק על אובדן כספם.



הכוונה להנהיג ביטוח פיקדונות בישראל לא נבעה דווקא מחשש למעילות, אלא גם מהצורך להגן על לקוחות הבנקים מפני מגוון של סיכונים, ובעיקר סיכוני אשראי. מקורות בנקאיים מעריכים כי אחת הסיבות שמנעו עד כה הנהגת ביטוח פיקדונות בישראל היא החשש מיצירת בהלה בקרב הלקוחות. מקור בנקאי בכיר אמר באחרונה ל"הארץ" כי "כשהמצב טוב אומרים שלא צריך ביטוח פיקדונות, וכשהמצב לא טוב יש חשש שהקמת מנגנון כזה תיצור בהלה בציבור". סיבה נוספת היא כי ביטוח פיקדונות הוא למעשה סוג של מס שמגביר את נטל המיסוי.



ב-97' פירסמו שני חוקרים במחלקת המחקר של בנק ישראל, ריקי אליאס ובנצי שרייבר, נייר עמדה התומך בהקמת מנגנון של ביטוח פיקדונות בישראל. ביטוח זה נועד להגן על פיקדונות הציבור ממקרה של התמוטטות בנקים, ואמור להחליף את הערבות הממשלתית שניתנה עד כה בקריסות בנקים בישראל. ערבות זו לא היתה מעוגנת בשום חוק, אך היא התפתחה כנורמה בעקבות פשיטות רגל של בנקים בשנות ה-70 וה-80. מאז, ערבות זו לא עמדה למבחן. הקריסה האחרונה חלה ב-85', כאשר בנק צפון אמריקה התמוטט בעקבות מעילה, והמדינה פיצתה את לקוחות הבנק על הפסדיהם.



לפני כמה חודשים החליט המפקח על הבנקים, יצחק טל,לקדם את הנהגת ביטוח הפיקדונות בישראל במסגרת תוכנית העבודה השנתית ל-2002. מבחינת המפקידים בבנק למסחר שקרס ביום ששי, ההמלצות כבר לא יהיו רלוונטיות. הם יצטרכו להמתין למציאת הסדר בעניינם, תוך תקווה שהמדינה תיקח על עצמה את המחויבות לפצותם. תרומתם של לקוחות הבנק למסחר תהיה כנראה בשכנוע הגופים הרלוונטים בנחיצותו של ביטוח פיקדונות בישראל.



התפנית שחלה באחרונה במדיניות הבנק המרכזי - להנהיג ביטוח פיקדונות - נבעה מהמגמות העולמיות ובעיקר מהנעשה במערכת הבנקאות באירופה. .



החוקרים בבנק ישראל, אליאס ושרייבר, כתבו בחוות הדעת שהגישו לפני כמה שנים כי הערבות הממשלתית ללקוחות הבנקים בעבר מלמדת כי בישראל קיים ביטוח פיקדונות דה-פקטו, הממומן מכספי משלמי המסים.



הם קבעו כי למצב הקיים יש שלושה חיסרונות: ראשית, מעורבות ממשלתית כזו אינה צודקת סוציאלית, משום שהנהנים במקרה של פשיטת רגל הם קומץ קטן של מפקידי פיקדונות; אם בנק מתמוטט, לקוחות של שאר הבנקים נושאים בנטל הפיצוי.



שנית, לבנקים יכול להיות תמריץ להעלאת רמת הסיכון שבה הם פועלים, בנצלם את הערבות הממשלתית. שלישית, ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי ללא מערכת ביטוח פיקדונות פורמלית. עובדה זו עשויה להקשות על ישראל להשתלב במערך התיווך הפיננסי הבינלאומי.



החוקרים כתבו כי הבנקים בישראל מספקים שירותים אוניברסליים וקשורים זה בזה בקשרים ישירים או עקיפים, ובכך גובר הסיכון של "אפקט הדומינו": מצב שבו משקיעים מבוהלים עלולים למשוך את כספם מהבנק ולגרום לתגובת שרשרת ולקריסת המערכת הבנקאית.



מקורות בנקאיים מעריכים כי אם יוקם מנגנון לביטוח פיקדונות בישראל, המודל שייבחר יהיה כנראה דומה לזה שבארה"ב: הבנקים יקוטלגו לקבוצות סיכון, ובהתאם לרמת הסיכון שלהם ייקבע השיעור של הפרמיה.



כבר עתה ברור שבשנים הראשונות הפרמיה עלולה שלא להספיק לכיסוי הסיכונים השוטפים, ויידרשו כמה שנים כדי ליצור רזרבות מתאימות לרמת הסיכון של המערכת.



המשמעות שהיא שגם אם תוקם רשות לביטוח פיקדונות, המדינה תיאלץ להמשיך לשאת בעול עוד כמה שנים טובות.



בנק למסחר



* מספר לקוחות: 500



* מספר סניפים: 2



* מספר עובדים (נכון לסוף 57 :(2001



* נסחר בבורסה לפי שווי של: 25.5 מיליון שקל



* רווח ב-500 :2000 אלף שקל



* הפסד ב-2.4 :2001 מיליון שקל



* הפרשות לחובות מסופקים ב-10.3 :2001 מיליון שקל



* הון עצמי (46.2 מיליון שקל - נכון לסוף 2001).