ערב הבחירות - ההסתדרות על סף קריסה

מאת חיים ביאור



ב-7 באפריל הופתעו 1,150 עובדי בית ההסתדרות ו-30 מועצות הפועלים במרחבים לקבל מכתב אישי מגזבר ההסתדרות יוסי אליהוא בזו הלשון: "עובד יקר, מצורף בזאת תלוש המשכורת עבור מארס 2002. המשכורת שולמה לך ב-27 במארס, ערב חג הפסח. בקשתו, רגישותו ומאמציו של ח"כ עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, הם שאיפשרו את הקדמת תשלום המשכורת וראוי לציין זאת".



זו הפעם הראשונה שעובדי ההסתדרות זוכים לקבל, יחד עם תלוש המשכורת, מכתב אישי מהגזבר. ואולם הפתעתם הגדולה יותר היתה שתשלום המשכורת למארס נעשה ארבעה ימים לפני סוף החודש.



למרות חוקת העבודה, הקובעת כי עליהם לקבל את משכורתם ב-1 בחודש, השלימו כבר העובדים עם כך שהמשכורת משולמת ב-9 או ב-10 בחודש, במקרה הטוב. בימים של מצוקת נזילות, המשכורת גם מתעכבת מעבר למועד, תוך הפרה ברורה של החוק, הקובע כי תשלום משכורת אחרי ה-9 בחודש נחשב הלנת שכר.



בחודשים האחרונים, ובעיקר ככל שקרב ה-7 במאי, מועד הבחירות להסתדרות, מקפידה הנהלת הארגון בכל מחיר לשלם את השכר במועדו, בלי להלינו אפילו יום אחד. לשם כך היא נוקטת את האמצעי המלאכותי הבא: בכיר בהסתדרות, בדרך כלל פרץ עצמו, פונה לוועד עובדים במקום עבודה גדול, נניח התעשייה האווירית, בזק או חברת החשמל. הבכיר מבקש מהוועד שידאג להקדים את העברת כספי דמי החבר של העובדים המאורגנים בהסתדרות לקופת ההסתדרות בכמה שבועות. כך הצליחה ההסתדרות, גם בחודשים בעייתיים מבחינת מצב הנזילות שלה, עקב אי הצלחתה למכור נכס כלשהו, לגייס עד ה-9 בכל חודש את 22-20 מיליון השקלים הדרושים לה לתשלום המשכורות.



מקורב לפרץ חושש מאוד מהפניות האלה לוועדים הגדולים. "התרגיל אינו יכול להימשך עוד חודשים רבים", הוא אומר. "הרי מקום עבודה שמקדים את תשלומיו בחודש אחד, כבר לא יעשה זאת בחודש שלאחר מכן. בקרוב תסתיים רשימת מקומות העבודה שבהם פרץ יכול להפעיל את השפעתו כדי שיקדימו את תשלום דמי החבר להסתדרות. הקדמת תשלום ממקום עבודה מסוים, משמעו שהתשלום שלאחריו יתקבל כעבור פרק זמן גדול מהרגיל. אי אפשר יהיה להמשיך עוד זמן רב עם המהלך הזה, מה עוד שרוב המפעלים מושפעים מהמיתון והם עצמם מעוניינים להחזיק בכספי דמי החבר בחשבונות הבנק שלהם זמן רב ככל שיוכלו".



הבכיר הביע חשש שאחרי הבחירות, "העניין של השגת תשלומים מוקדמים של דמי חבר יתפוצץ לנו בפנים, וספק אם ההסתדרות תוכל לשלם את משכורות עובדיה במועד". גם עובדי ההסתדרות יודעים שעליהם להתכונן לשובה של התקופה שבה המשכורת שולמה להם באיחור או בחלקים, אך איש מהם אינו מעז להתלונן בקול רם, קל וחומר לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה נגד המעביד ההסתדרותי. הם יודעים שהמכה האמיתית תונחת אחרי הבחירות, כאשר הנהגת ההסתדרות תתחיל בתוכנית הפיטורים, שאיש עדיין אינו יודע את היקפה.



יש הגורסים כי הפיטורים יקיפו 15% מהמועסקים בהסתדרות ויש המפליגים במספרים עד ל-40%. איש עדיין לא כינס את עובדי ההסתדרות כדי להציג בפניהם את תמונת המצב שבגינה יש לבצע את הפיטורים והמידע על כך כיום הוא רק בגדר שמועות.



הצורך של ההסתדרות לבצע פיטורים בהיקף רחב נובע מהגירעון האדיר שהיא סובלת ממנו, בסך 1.5 מיליארד שקל. הגירעון יוקל אך במעט, הודות להסדר התשלומים בין ההסתדרות לבין קופת חולים כללית שהושג לפני חודשיים בלחץ הבחירות הקרבות. על פי ההסדר, ההסתדרות, החייבת לקופת חולים 650 מיליון שקל, תעביר לידי קופ"ח 13 נדל"ן שערכם 220 מיליון שקל. סכום נוסף של 350 מיליון שקל ישולם לקופה בפריסה ל-22 שנה. במקביל הסכימה המדינה לרכוש מרשת בתי האבות ההסתדרותית משען שני בניינים גדולים, בשווי עשרות מיליוני שקלים ותמורתם תועבר להסתדרות.



עוד לפני הבחירות, פרץ כבר השיג ניצחון כפול. האחד - מפלגת העבודה שהריצה מולו את פיני קבלו, ראש העיר בית שאן, החליטה לפני שבועיים להסיר את מועמדותו של קבלו, מכיוון שהעריכה כי לא יקבל אפילו 20% מהקולות. כתוצאה מכך בוטלו הבחירות האישיות ונותרה ההתמודדות הפוליטית לוועידת ההסתדרות, שבהן קבלו יעמוד בראש רשימת מפלגת העבודה.



בבחירות לוועידה מתמודד גוש שייקרא עם, המורכב מרוב הסיעות הבית, ממרצ ועד הליכוד, כולל ש"ס, ישראל בעלייה ופורשים ממפלגת העבודה שחברו לפרץ. גוש זה יגרוף, לפי הערכות, מעל 80% מכלל הקולות ויותיר הרחק מאחור את שלוש הרשימות הנוספות המתמודדות בבחירות לוועידה: מפלגת העבודה, עוז, בראשות יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית ח"כ חיים כץ (כץ הוא שותפו של פרץ לסיעת עם אחד בכנסת, אך השניים צהובים זה לזה וכנראה ייפרדו דרכיהם הפוליטיות גם בכנסת) וחד"ש - רשימת שמאל יהודית ערבית בראשות ג'האד עקל.



ניצחון שני, חשוב יותר, השיג פרץ בכך שהצליח, באמצעות פיתויים, הבטחות וגם איומים מרומזים, להעביר למפלגתו, עם אחד, כמעט את כל אנשי המפתח בהסתדרות: ראשי איגודים מקצועיים, ראשי מרחבים וראשי אגפים. פרץ שתל פעילים של מפלגתו גם בהנהלות של קרנות הפנסיה שבשליטת ההסתדרות, החולשות על הון של עשרות מיליארדי שקלים ולפיכך חייבות להתבסס על כוח אדם מקצועי בלבד. אגף שוק ההון באוצר מתח ביקורת חלושה על התופעה במשך שנים. רק בימים אלה, סמוך לפרישתה מראשות אגף שוק ההון, קראה ציפי סמט להחלפת המנהלים בקרנות ולמינוי מנהלים מורשים במקומם.



אפילו יריבים פוליטיים עקשנים, כמו יו"ר מרחב הנגב מאיר בביוף, יו"ר מרחב חיפה ברוך זלץ, יו"ר מרחב גבעתיים יצחק אורטמן (שאף דרש ממפלגת העבודה להריץ אותו מול פרץ בבחירות האישיות) ומזכ"ל הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ראובן גולדברג, נשברו ועברו לצד פרץ לאחר שהחלו לחשוש למטה לחמם. ראש לשכת הקשר של ההסתדרות עם הכנסת, נגה בוטנסקי, שייצגה את מגזר הקיבוצים בהסתדרות אך נותרה בלעדיהם לאחר שרוב חברי הקיבוצים נטשו את ההסתדרות, עזבה את מפלגת העבודה ועברה באחרונה אל פרץ, מה שיבטיח לה כהונה נוספת בבית הוועד הפועל.



לעומת זאת, מזכ"ל נעמת, חדוה אלמוג, שדחתה את לחציו של פרץ לעבור ממפלגת העבודה למ