משרד הבריאות תמך ב-39% ממוסדות הציבור ב-2000 שלא על פי מבחני זכאות

מבקר המדינה קבע כי משרד הבריאות לא פיקח כיאות על המוסדות שקיבלו ממנו תמיכה ולא היה לו מידע על השימוש שנעשה בכספי התמיכה שהוא מעביר, ולכן לא יכול היה לדעת אם כספים אלה משמשים למטרה לה יועדו. פעמים רבות ניתנה התמיכה שלא על פי המבחנים, או חושבה לפי נתונים שלא נבדקו ואשר יש ספק בקשר לאמינותם, ולכן יש חשש כי לא תמיד חולקו כספי התמיכה על פי היקף פעילות המוסדות האמיתי.



משרד הבריאות תומך במוסדות ציבור לפי מבחני זכאות שקבע שר הבריאות. התמיכה ניתנת כסיוע לתחומים שונים, בהם טיפול במחלות קשות, השאלת ציוד רפואי, סיוע נפשי ובריאות השן לנזקקים. בשנת 1999 ובשנת 2000 תמך המשרד בכמאה מוסדות ציבור.



התמיכה ניתנת על פי מבחנים לכל תחום פעילות שפירסם שר הבריאות, שלמה בניזרי, הכוללים גם את אופן חישוב התמיכה למוסדות ציבור לפי נתונים כספיים על הוצאותיהם ונתונים תפעוליים כמותיים הנוגעים להיקף הפעילות הנתמכת, כגון מספר השאלות של ציוד רפואי או מספר פניות הציבור אליהם.



מבקר המדינה קבע, כי התמיכה ב-39% ממוסדות הציבור בשנת 2000 וב-85% מהמוסדות בשנת 1999 ניתנה שלא על פי המבחנים. התברר כי במוסד מסוים חל גידול של 1,224% במספר ההשאלות של ציוד רפואי ובמוסד אחר חל גידול של 1,250%. לדעת מבקר המדינה, גידול של מאות ואלפי אחוזים בנתונים מעורר ספקות באשר לאמינותם. כמו כן, התמיכות חושבו לפי נתונים שגויים שאינם מעוגנים בדו"חות הכספיים. עוד נמצא ש-26 מוסדות מתוך כלל המוסדות שבדק מבקר המדינה קיבלו תמיכת יתר ועקב כך קיבלו מוסדות אחרים פחות מן המגיע להם.



נמצא, כי מוסדות מסוימים קיבלו תמיכה בעבור השאלת ציוד רפואי אף שלא היו כל מסמכים המעידים שהיו להם הוצאות כאלה. עוד קבע המבקר, כי משרד הבריאות לא תמיד הקפיד על כך שהמוסדות הראויים לתמיכה פעלו בסבירות ובשיטתיות במשך שנתיים לפני הגשת הבקשה לתמיכה כמתחייב על פי החוק. נמצא עוד, כי מוסדות שבקשתם נדחתה קיבלו הודעות על כך באיחור, דבר שהותיר אותם בחוסר ודאות ויש להניח כי הקשה עליהם לתכנן את פעולותיהם.



על פי החוק, יש לפקח על השימוש בכספי התמיכות על ידי עובד משרד הבריאות וכן על ידי רואה חשבון. מבדיקת המבקר עולה, כי במשרד הבריאות לא מונה עובד כמפקח על המוסדות הנתמכים וביקורת של רואה חשבון חיצוני נעשתה רק לגבי מוסדות ספורים בשנה. עוד נמצא, כי לגבי מוסדות מסוימים בוצע כפל תמיכות, חלק מן המוסדות קיבלו תמיכה הן ממשרד הבריאות והן ממשרד העבודה והרווחה. המבקר בדק עוד ומצא כי בחלק מן המוסדות לא התקיים מנהל תקין. בין השאר, לא התקיימה הפרדה מלאה בין מוסדות העמותה, לדוגמה: חבר ועד כיהן גם כחבר ועדת הביקורת, או שקרוב משפחתו כיהן בה, ובחלק מן המוסדות אף קיים חשש לקיומו של אינטרס פרטי של ממלאי תפקידים, בהם המשמשים גם דירקטורים בחברות פרטיות.



המבקר ממליץ לאתר מוסדות כאלה ולבחון אם יש מקום להעניק להם אישור על ניהול תקין.



המבקר ממליץ עוד, להקפיד על הפיקוח התפעולי על המוסדות הנתמכים, הפיקוח הכספי עליהם וחישוב סכומי התמיכות לפי נתונים מדויקים. ראוי גם, אומר המבקר, שמשרד הבריאות יתמוך במוסדות שמקבלים תמיכה גם ממשרדי ממשלה אחרים רק כאשר הדבר עומד במבחנים שנקבעו. כמו כן יש להעמיק את שיתוף הפעולה עם רשם העמותות, להעביר לו דו"חות ביקורת ולהתעדכן בעניין קיומם של ליקויים מינהליים במוסדות ציבור העשויים להשפיע על החלטותיו בעניין התמיכות.