במסגרת דו"ח מבקר המדינה לשנת 2001 בדק משרד המבקר את הנגישות לאמצעי התקשורת והמידע עבור חרשים וכבדי שמיעה בגופי השידור השונים.
חוק ההקלות לחרש נחקק בשנת 1992, ורשות השידור אימצה כללים בנושא בשנת 1995, הקובעים כי הרשות תשדר כתוביות בתוכניות תעודה ודרמה מקוריות בשיעור של רבע מכלל השידורים שאינם משודרים בשידור חי, וכן נקבע כי מהדורת החדשות המאוחרת בערוץ הראשון תלווה בתרגום לשפת הסימנים.
לפני כשנתיים הגישה עמותת "בקול" עתירה לבג"ץ בגין אי מילוי חובתה של הרשות לפי החוק והכללים שקבעה. מנהלי הטלוויזיה ציינו כי קיימים קשיים טכניים במילוי הכללים בשל מקרים רבים של סמיכות בין מועד ההקלטה למועד השידור. בעקבות הבטחתה של הרשות להשלים בתוך זמן קצר את ההיערכות לשידור כתוביות ותרגום לשפת הסימנים, משכה העמותה את עתירתה.
בין החודשים ינואר-מאי 2001 נערכו בדיקות אקראיות של לוח השידורים, מהן עולה כי החוק עדיין אינו מיושם במלואו, ולמרות טענתה של הרשות כי היא עומדת בסיכומי בית המשפט לפחות בעניין הכתוביות, לא הובאו הוכחות לטענה. בנוגע לתרגום לשפת הסימנים, נמצא בתקופה שנבדקה כי רק פעם אחת בשבוע, בלילות חמישי, משודרת מהדורת חדשות מאוחרת עם תרגום לחרשים. בנוסף, שנה לאחר החלטת הוועד המנהל של הרשות בעניין, יישום ההנחיות להוספת כתוביות המתמצתות את עיקר החדשות במהדורות "מבט", עדיין לוקה בחוסר עקביות.
בבדיקת שידורי הרשות השנייה (כ-2% מזמן האוויר בערוץ 2) נמצא כי אף אחת מתוך 11 שעות שידורי הרשות לא לוותה בכתוביות לחרשים. בחלק הביקורת הנוגע לשידורי חברת החדשות נמצא כי החל מאפריל 2001 שילבה החברה מערכת חדישה המאפשרת הוספת כתוביות של עיקרי החדשות בכל מהדורה. עם זאת, משרד המבקר מצא פגמים בליווי כתוביות לתוכניות בערבית, ובחוסר יישום החלטת מועצת הרשות השנייה להוסיף תרגום לשפת הסימנים בשתי מהדורות חצות לפחות בשידורי חברת החדשות.
מהביקורת עולה עוד כי המועצה לשידורי כבלים ולוויין וכן הטלוויזיה החינוכית לא הקפידו על דרישות חוק ההקלות לחרש ולא היה פיקוח ראוי על השידורים במסגרתן.
טלוויזיה: גופי השידור אינם ממלאים אחר חוק הקלות לחרשים
רוני קורן-דינר
29.4.2002 / 17:04