המעילה בבנק מסחר: הערכה כי לא ניתן להעמיד לדין בעלי מניות שאינם נושאי משרה

מאת בן-ציון ציטרין



משפטנים מעריכים כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין פלילי את הבעלים של הבנק למסחר שאינם נושאי משרה בבנק, וגם לא לתבוע מהם בהליך אזרחי להשיב את כספי המעילה - אם יתברר כי הם לא היו שותפים למרמה או מעורבים במעשיה של עובדת הבנק שהודתה במעילה הגדולה.



בעלי העניין בבנק הם שמיל ובר, המחזיק בכ-29.4% ממניות הבנק, משפחת אירני (האב אברהם ושני בניו, רוני ואיתן) המחזיקים ביחד בכ-20% מהמניות, הכשרת היישוב ביטוח שבידיה 10% ומנחם כרמל שברשותו 9.8%.



משפחת אירני היא חלק מגרעין השליטה בבנק, אך האב והבנים אינם נושאי משרה בבנק. ובר לעומת זאת, המחזיק בחבילת המניות הגדולה ביותר, חשוף לתביעות פליליות ואזרחיות בשל היותו נושא משרה בכיר - יו"ר דירקטוריון הבנק - ומעמדו זהה מבחינה זו לזה של נושאי משרה אחרים ודירקטורים בבנק.



למעשה חשופים נושאי המשרה והדירקטורים בבנק לשני סוגים של תביעות. הסוג האחד מצד מפרק הבנק, שככל הנראה יטען כי התרשלו; והסוג השני, מצד בעלי מניות ומשקיעים מהציבור. ברור כי אם יתברר שמי מהם היה מעורב במעשים הפליליים, הוא יועמד לדין פלילי. השאלה היא מה מעמדם של בעלים אחרים בבנק, שאינם נושאי משרה.



שני עורכי דין המתמחים בדיני חברות, בנקאות וניירות ערך, יורי נחושתן ורונן עדיני, מכירים את הסוגיה מקרוב. נחושתן עבד לצידו של ד"ר יוסי שגב, שתבע מטעם כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) את הדירקטורים ונושאי המשרה בבנק צפון אמריקה, שקרס ב-85'.



עדיני ייצג את ג'ו נקש, אחד הדירקטורים בבנק, אשר נתבע על ידי מפרק הבנק. לדעת שניהם, את בעלי הבנק למסחר שאינם נושאי משרה לא ניתן להעמיד לדין, לא ניתן לרדת לנכסיהם האישיים וגם לא ניתן בדרך של תביעה כנגד הבנק לדרוש הרמת מסך כלפיהם.



לדברי נחושתן, "נכון שרוב הדירקטורים שנתבעו בבנק צפון אמריקה היו גם בעלי עניין בבנק, אבל הם נתבעו בכובעם כדירקטורים ולא על היותם בעלים". עדיני מזכיר כי בפרשת צפון אמריקה היו מקרים שבעלי עניין נתבעו, אך משום שהם קיבלו בבנק הטבות ללא ביטחונות והכנ"ר טען שהם עשקו את הבנק. כרגע, טענות אלה אינן רלוונטיות לפרשת בנק למסחר.



לדברי עדיני, הבעלים שאינם נושאי משרה נפגעו כמו המשקיעים ואולי אף יותר מהלקוחות, מכיוון שהמדינה לא תשיב להם את כספם.



נחושתן, המייצג את כרמל, אמר כי "אין הבדל בין כרמל, שקנה מניות והגיע להחזקה של 9.8%, לבין משקיע אלמוני שיש לו 0.8% ממניות הבנק. לשניהם אין אחריות משפטית למה שקרה". וכראיה לגישה זו, כרמל מתכוון לתבוע את בעלי השליטה בבנק.



"למנות מפרק זמני"



ייתכן שמשקיעים אשר יגישו תביעה ייצוגית נגד הבנק, נושאי המשרה והדירקטורים, ינסו לצרף לתביעה גם את הבעלים בטענה כי לא פעלו כפי שניתן היה לצפות מהם, כדי למנוע את הגניבות. לדעת עדיני, "מדובר בטענה יצירתית ביותר כנגד בעל עניין, אך מוקדם מדי לקבוע כיצד יגיב בית המשפט לטענה כזו, אם תועלה".



לדעת עו"ד ישי בית-און, מומחה לדיני חברות שמרבית לקוחותיו הם מהמערכת הבנקאית, לפני שעונים על השאלה מי מעורב ואת מי ניתן להעמיד לדין, יש להשלים במהירות את המהלכים לחקר האמת. לדעתו, יש למנות בהקדם מפרק זמני ולתת לו סמכויות חקירה שבעזרתן יבדוק מי מבין המנהלים, הדירקטורים ונושאי המשרה אחראי למעילה. להערכת בית-און, חקירה כזו עשויה להימשך כמה שבועות או חודשים ובסופה יוגש לבית המשפט דו"ח מסוקר, שיקבע באופן ברור אם היתה במקרה זה תרמית מנהלים.



לדברי בית-און, פעולות המפרק הזמני אינן מתנגשות בעבודת המנהל המורשה שמינה המפקח על הבנקים. "למנהל המיוחד אין סמכויות חקירה ואין זמן משום שסדר יומו עמוס בעבודה ניהולית של בנק. המפרק הזמני יכול לעבוד במקביל אליו."



לשאלה אם חקירת המשטרה המתנהלת עתה אינה מספקת, ענה בית-און: "המשטרה שואפת לסיים את חקירתה בהמלצה להגיש כתבי אישום נגד המעורבים.



"המפרק אחראי על התחום האזרחי-פלילי, שתוצאתו - חיוב אישי של המנהלים והמעורבים בנזקים שנגרמו".