בנק למסחר: שני סניפים, 500 לקוחות, הבולטים בהם מנכי צ'קים

מאת עמית שרביט ובן ציון ציטרין



הבנק למסחר הוא אחד הבנקים הקטנים במערכת הבנקאות. לבנק יש כ-500 לקוחות, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, ושני סניפים - בתל אביב ובבאר שבע - שבהם מועסקים 57 עובדים (לפי נתוני סוף 2001). הוא נסחר בבורסה לפי שווי של 25.5 מיליון שקל.



הבנק סיים את 2001 עם הפסד של 2.4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-500 אלף שקל ב-2000. ההפסד משקף תשואה שלילית של 6.6% להון ב-2001, לעומת תשואה חיובית של 3% על ההון ב-2000. ההפסד נבע מעלייה בהפרשות לחובות מסופקים, שהסתכמו ב-10.3 מיליון שקל ב-2001, לעומת 3.9 מיליון שקל ב-2000. שיעור ההפרשה השנתית לחובות מסופקים ביחס לתיק האשראי בבנק הסתכם ב-2.7% - שיעור הפרשה גבוה לעומת הממוצע במערכת הבנקאות (פחות מ-1% ברוב הבנקים הגדולים).



בשאר סעיפי דו"ח רווח והפסד - הכנסות מימוניות ותפעוליות - לא חל שינוי משמעותי ב-2001 לעומת 2000, למעט ירידה בהוצאות בשיעור של 6.3% ל-20.9 מיליון שקל ב-2001.



על פי הנתונים המאזניים, היקף האשראי לציבור הסתכם ב-384 מיליון שקל ב-2001, לעומת 362 מיליון שקל ב-2000. היקף פיקדונות הציבור (הכוללים פיקדונות לזמן קצוב, פיקדונות לפי דרישה ופיקדונות בתוכניות חיסכון) הסתכם ב-478 מיליון שקל ב-2001, לעומת 573 מיליון שקל ב-2000. ההון העצמי של הבנק הסתכם ב-46.2 מיליון שקל בסוף 2001, לעומת 47.8 מיליון שקל ב-2000.







סך כל מאזן הבנק הסתכם ב-578 מיליון שקל בסוף 2001. יחס הלימות ההון של הבנק (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון) הגיע ל-14.58% - מעט יותר מהמינימום שדרש ממנו הפיקוח על הבנקים (14.5%). על פי הוראות הפיקוח, הבנק מוגבל ביכולתו לחלק דיווידנד.



הלקוחות
בנק למסחר נוסד ב-36', ובמשך שנים זוהה עם לקוחות עסקיים מהסיטי הישן של תל אביב, בדרום העיר. רוב לקוחותיו היו סוחרים, בעלי עסקים קטנים, עצמאים וחברות קטנות. בבנק שזוהה עם משפחת שטרן לא פעלו כמעט חשבונות משקי בית, אלא לכל היותר חשבונות פרטיים של לקוחות עסקיים.



בשל מיקומו של הבנק ליד הבורסה (הישנה ברחוב אלנבי, ואחר כך באחד העם) מנהלי תיקים קטנים ומשקיעי בורסה עצמאים נהגו לעבוד באמצעות הסניף שהיה ממוקם מאז היווסדו ברחוב לילנבלום בקרבת השלוחה התל אביבית של בנק ישראל.







בשנות ה-80 וה-90 נהפך סניף הבנק למסלקת המזומנים של סוחרי שוק אפור ומנכי צ'קים מדרום תל אביב, אשר תפסו את מקומם של חברות פיננסיות שנטשו את דרום העיר; הלקוח היה מקבל תמורת הצ'ק הדחוי שבידיו צ'ק נגדי של מנכה הצ'קים בניכוי העמלה והריבית, והיה ניגש לפדות אותו במזומן בסניף בנק למסחר.



גם חברות שנתנו הלוואות לשכירים ועצמאים תמורת הסדרי צ'קים או תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי נהגו לתת להם צ'קים לפדיון מזומן בבנק למסחר. רוב הלקוחות העדיפו לפדות את הצ'ק ולא להפקידו בחשבון הבנק שלהם.



בעלי השליטה
שמיל ובר (55) רכש את השליטה בבנק למסחר מידי משפחת שטרן בתחילת שנות ה-80. ובר הוא איש עסקים שגר בסביון, שעיקר כספו מעסקים בדרום אמריקה, ובעיקר מסחר באלומיניום במקסיקו. כיום ובר מחזיק ב-29.38% ממניות הבנק, ומשמש יו"ר הבנק. ב-2001 הסתכמה עלות שכרו ב-1.160 מיליון שקל. הבנק אף מממן לו רכב ומכסה את הוצאותיו. על פי תנאי העסקתו, הוא זכאי לבונוס שנתי בהיקף של 120-60 אלף דולר אם התשואה להון בבנק גבוהה מ-4%.



מ-93' ועד ל-96' התנגד המפקח על הבנקים דאז, זאב אבלס, להקצאת 2.5 מיליון כתבי אופציות לוובר. באוקטובר 96', לאחר הסרת ההתנגדות, ביטל שופט בית המשפט המחוזי גבריאל קלינג, החלטות של אסיפת הבנק למסחר מאוגוסט 93' שאישרו לוובר הקצאת אופציות, שכר של 15 אלף דולר בחודש, ו-50% מרווחי הבנק שמעל לרווח הממוצע במערכת הבנקאות בישראל.



השופט קיבל תובענה שהגישו בעלי מניות המיעוט בבנק, משפחת אירני. ב-97' הושג הסכם בין משפחת אירני לוובר, שעל פיו יוותר וובר על האופציות וחלקו ברווח תמורת בונוס מדורג שיחל ברצפת תשואה של 4% נטו על ההון העצמי. ובר נדחה כמה פעמים על ידי הפיקוח על הבנקים, כשביקש למשוך משכורת גבוהה מדי לטעמו של המפקח.



בעלי השליטה הנוספים בבנק הם משפחת אירני: אברהם ובניו רוני ואיתן, המחזיקה ב-20.36% ממניות הבנק. אברהם אירני היה פעיל בשוק ההון, בין השאר כבעלים של החברה המרכזית לניירות ערך, שנמכרה לקרדן ב-99'. כמו כן החזיק במניות של בנק כללי מקבוצת רוטשילד, שנמכר מאוחר יותר לקבוצת אינווסטק. המשפחה אף היתה פעילה בתחום הנדל"ן וההלוואות בשוק האפור.



אירני נהפך לבעל עניין בבנק ב-95', כאשר רכש יחד עם בנו איתן כ-9.8% ממניות הבנק בהיקף של כ-4 מיליון שקל. אירני גרס כי נכנס להשקעה במסחר בשל מינויו של אלי אונגר כמנכ"ל הבנק במקומו של יוסף פנחסוב. אונגר שימש בעבר בכיר בבנק המזרחי, שהוערך מאוד בשוק ההון.



באוגוסט 99' מכר ובר 9.9% ממניותיו להכשרה ביטוח שבבעלות משפחת נמרודי, תמורת 5.1 מיליון שקל, ונדרש להבהרות מצד המפקח על הבנקים.



איש העסקים החרדי מנחם כרמל החל באחרונה להיות בעל עניין בבנק, ומחזיק ב-9.78% ממניות הבנק. לכרמל רשת מרכולים קמעונית בקרב הציבור החרדי. ובר וכרמל תיכננו ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי בין הבנק לעסקי הקמעונות של כרמל, ולהפוך ציבור לקוחות גדול וממושמע ללקוח הבנק.



נושאי תפקידים ודירקטורים
מנכ"ל הבנק הוא משה ליבוביץ (46), ששימש סגן מנהל אזור ומנהל אזור בבנק הפועלים. הוא התחיל לעבוד בבנק למסחר ב-98', וחוזהו תקף ל-5 שנים. ב-2001 הסתכמה עלות שכרו של ליבוביץ ב-870 אלף שקל. לצידו בהנהלת הבנק משמשים הסמנכ"ל אמיר פרג; החשב אהרון ראובינוף; ומבקרת הפנים של הבנק, לינה דובובסקי.



לצד ובר כיו"ר הדירקטוריון משמשים יו"ר ועדת הביקורת בבנק, רו"ח טובה הילמן; שמואל שלזינגר; שמואל לוין; פיני חורב, חבר בוועדת האשראי בבנק; יו"ר ועדת האשראי בבנק, דורון גרופר; ברק קלעג'י, חבר בוועדת הביקורת בבנק; יוחנן וינר, שותף במשרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני ושות' וחבר בוועדת הבי