מבחן המציאות של קוג'נט

חברת קוג'נט (Cogent) האמריקאית, הנחשבת כיום להשקעה החשובה ביותר של קרן ההון סיכון JVP, נמצאת בעיצומו של ליקוט נכסים שנשרו אל קרקע המשבר הקשה. אסטרטגיית הפעולה: לרכוש נכסים של חברות תקשורת שהתמוטטו כדי לפרוס רשת סיבים אופטיים לרוחב ארה"ב.



בספטמבר 2001 רכשה קוג'נט את חברת נט-רייל (NetRail) שהתמוטטה, יחד עם חוזי אספקת שירותי התקשורת שעליהם חתמה בעבר עם ספקיות תשתית, תמורת 11.9 מיליון דולר במזומן. בחודש שעבר רכשה את ספקית האינטרנט האמריקאית PSINet תמורת 10 מיליון דולר בלבד, ובתחילת החודש הודיעה על רכישת חלק ניכר מנכסי חברת האינטרנט און-סייט אקסס (OnSite Access) שהתפרקה, תמורת 150 אלף דולר בלבד.



עסקת PSINet היא צעד אופייני לאסטרטגיה של קוג'נט. ביוני 2001 קיבלה PSINet הגנה מפני נושים (צ'פטר 11), ואם תאושר מכירתה תקבל קוג'נט לידיה מאגר של 7,000 לקוחות פס רחב וצוות של 60 עובדים מיומנים. "אחד היתרונות ברכישת חברות שהתפרקו הוא בכך שאפשר לבחור את הנכסים המעניינים", אמר בשבוע שעבר מייסד ומנכ"ל קוג'נט, דייוויד שפר, לעיתון "ואשינגטון פוסט".



כך למשל, בעסקת און-סייט רכשה קוג'נט רק את חוזי ההתקשרות שלה עם 39 בנייני משרדים גדולים בניו יורק, דאלאס, פילדלפיה, סן פרנסיסקו ושיקגו. לאון-סייט יש הסכמים עם 500 בניינים, ואולם באלה לא התעניינה קוג'נט. "רכשנו את הגישה לבניינים שעד כה לא הצלחנו לחתום על הסכמי גישה עם בעליהם", אמר שפר.



אף שהיא פועלת מארה"ב, יש לקוג'נט קשר הדוק לישראל. החברה הוקמה ביוזמת קרן JVP הישראלית, לאחר סדרת מפגשים בין מייסד הקרן, אראל מרגלית, לבין דייוויד שפר. זו היתה הפעילות הראשונה, ועד כה הגדולה ביותר של JVP כקרן הון סיכון בינלאומית, והיא הובילה את גיוס הסיד של קוג'נט, בפברואר 2000, שבו גייסה החברה 26 מיליון דולר. כעבור חודש, במארס 2000, חתמה קוג'נט על עסקת רכישת הציוד הראשונה שלה, בהיקף של 10 מיליון דולר, מחברה אלמונית באותם ימים בשם כרומטיס. היתה זו העסקה הראשונה של חברת כרומטיס, המזוהה עד היום כהצלחה הגדולה ביותר של JVP הירושלמית.



אף שהוקמה בעידן הגאות, באוגוסט 99', התוכנית העסקית של קוג'נט מבוססת על חיסכון, שכן מראש הגדירה אסטרטגיה המבוססת על רכישות זולות ומודל עסקי פשוט. כבר בתחילת דרכה התמקדה ב-800 בנייני המשרדים הגדולים בארה"ב, כדי להגיע במהירות למסה של לקוחות רווחיים. היא מבטיחה לספק להם שירות קישוריות בפס רחב ובמחיר אחיד של 1,000 דולר בחודש. כך היא פטורה מהצורך להתקין מערכות חיוב וגבייה. מכיוון שהרשת שלה מבוססת על פרוטוקול אינטרנט בלבד, היא פטורה מהצורך להתמודד עם בעיות הקישוריות לרשת הטלפון.



גם מודל בניית הרשת התבסס על ניצול הזדמנויות במחירים נמוכים. קוג'נט החלה ברכישה של סיבים אופטיים "חשוכים", שהם סיבים שהונחו בשנים האחרונות על ידי קבלני בנייה ולא חוברו לרשתות התקשורת. היא רכשה או חכרה אותם, התקינה בקצותיהם ציוד תקשורת ו"האירה" אותם. החברה הצליחה לנצל את התחרות על שוק האופטיקה ב-2000 וחתמה עם חברת סיסקו על חוזה ולפיו תספק לה סיסקו ציוד תקשורת אופטי ב-280 מיליון דולר, מתוכו ציוד בשווי של 250 מיליון דולר תמורת תמלוגים מרווחים עתידיים.



עד כה הקימה החברה תשתית אופטית המקשרת בין 166 בנייני משרדים בכל הערים הגדולות בארה"ב, וחתמה על הסכמים שיאפשרו לה להתקין ציוד גישה ביותר מ-900 בניינים נוספים. פירוש הדבר הוא גידול ניכר בהוצאות. לעומת אפס מכירות ב-2000, מכירותיה ב-2001 הסתכמו ב-3 מיליון דולר, אך הפסדיה צמחו מ-11.8 מיליון דולר ב-2000 ל-91.1 מיליון ב-2001.



בתחילת פברואר השנה נכנסה קוג'נט לבורסה בדלת האחורית. היא רכשה את חברת Allied Riser הבורסאית תמורת 25 מיליון דולר במניות וקבלת אחריות על חובותיה, בהיקף של 123.6 מיליון דולר. בעלי המניות של Allied Riser קיבלו 13.4% מהבעלות על החברה המשותפת, הנסחרת כיום בבורסת AMEX תחת שמה של קוג'נט.



ואולם הציבור לא קיבל בברכה את העסקה האחרונה, ומניית קוג'נט נחתכה במחצית ביומיים הראשונים למסחר. כיום נסחרת החברה לפי שווי שוק של 8.9 מיליון דולר, אף שעסקת המיזוג מעניקה לה שווי של יותר מ-180 מיליון דולר. השאלה הנשאלת כעת היא כיצד תצליח החברה לעבור משלב ליקוט המציאות לבניית חברת תקשורת חזקה - בלי להפוך בעצמה למציאה.