חברות סטארט-אפ ישראליות המתקשות לגייס הון בארה"ב ובאירופה מגלות באחרונה מקורות מימון מפתיעים. בחודשים האחרונים מתרבים בתעשייה דיווחים על תוכניות השקעה ובדיקות שעורכות בישראל קרנות הון סיכון סיניות, רובן מאזור שנחאי, המעוניינות להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות. לצד פעילות זו התחילו לפעול בישראל משקיעים אסטרטגיים מסין, ובעיקר חברות טלקום הבוחנות השקעות בחברות ישראליות והגברת שיתופי הפעולה עמן.
"חברות גדולות מאוד, המופיעות ברשימת 100 החברות הגדולות בסין של המגזין 'פורצ'ן', מתעניינות באחרונה בטכנולוגיה הישראלית", אמר מנהל ההשקעות של קרן ההון סיכון הסינגפורית ורטקס באסיה ובסין, יאו צ'ון טאט. יאו השתתף בכנס מנהלי חברות הסטארט-אפ של קרן ורטקס העולמית בסוף השבוע שעבר בסין, שבו הוצגו למשקיעים הפוטנציאליים שבע חברות ישראליות שבהן השקיעה השלוחה הישראלית של ורטקס. בכנס השתתפו נציגי חברות תקשורת סיניות גדולות ובהן צ'יינה טלקום, צ'יינה נטקום, צ'יינה מובייל וקרנות הון סיכון סיניות כגון קרן בייג'ין, סנטק ונצ'רס, קרן לג'נד, קרן ניו מרג'ין, TEDI, קרן שנחאי וקרן שאנזן.
"ידוע לי על קרנות סיניות הבוחנות השקעה בהיקף של מיליוני בחמש חברות סטארט-אפ ישראליות", אמר יאו. "החברות הסיניות מחפשות שיתופי פעולה טכנולוגיים, ובעבור הסינים השקעה בחברות ישראליות נתפשת כהשקעה אסטרטגית לטווח ארוך".
לדבריו, המשקיעים הסינים מתעניינים בעיקר בחברות תקשורת ישראליות ומסייעים בהקמת אתרי ניסוי בסין. בנוסף, אמר, חברות ענק מסין בוחנות גם השקעה באמצעות קרנות ישראליות, אם כי למרות העניין הגובר של הסינים בישראל, עדיין לא ידוע לו על עסקת השקעה של משקיע סיני. "המצב הפוליטי בישראל משפיע אמנם על הסינים, אך הם מחפשים טכנולוגיות לטווח ארוך", אמר.
מנהל קרן ורטקס ישראל, יורם אורון, אמר כי בסוף 2001 ביקרה בישראל משלחת סינית של המשרד הממשלתי לעידוד טכנולוגיה, כדי ללמוד על תעשיית ההון סיכון הישראלית. לדבריו, ממשלת סין מעודדת את הקמתן של קרנות הון סיכון בסין, בדומה למודל הישראלי של קרנות יוזמה. לצורך כך אף הוקמה ועדה ממשלתית החוקרת את המודל הישראלי, שלה משמש אורון יועץ מיוחד.
תוכנית שנחאי
עסקות ההשקעה בישראל שבהן מעורבות קרנות הנמצאות בבעלות חלקית של הממשלה הסינית מתבצעות על פי רוב בחשאיות רבה, מכיוון שמדובר בסוגיה סבוכה וטעונה. כך, חודשים מספר לפני תחילת המהומות באוקטובר 2000 התחילה עיריית שנחאי לתכנן את הקמתו של מרכז אזורי למזרח התיכון בישראל, שירכז את הפעילות בחו"ל של חברות טכנולוגיות ותעשייתיות משנחאי. שנחאי היא המרכז העסקי הגדול בסין, ועיריית שנחאי היא הרשות המקומית העשירה במדינה.
התוכנית לא בוטלה עד לפני חודשיים, אז הוסלמה הלחימה בישראל וצה"ל נכנס בפעם הראשונה לרמאללה. מקורב לתוכנית אמר כי בעקבות זאת הוחלט להקפיאה ולהמתין, אך בלי להכריז על כך רשמית - לא על התוכנית ולא על הקפאתה. למרות זאת, אמר המקורב, ממשיכה עיריית שנחאי להתעניין בביצוע השקעות, באמצעות קרן ההשקעות שלה, ובהקמת מרכזי מחקר ופיתוח בישראל שיהיו בבעלות חברות סיניות.
בנוסף לרגישות הפוליטית, ההשקעות בפני עצמן הן עניין רגיש בסין, מדינה שמשטרה הרשמי הוא קומוניסטי. מסיבה זו נחשב ביקורו של סגן נשיא סין, הו ז'ינטאו, בשבוע שעבר בעמק הסיליקון לאירוע חשוב בסין. הו, הנחשב ליורשו של ז'יאנג זמין, נפגש עם יו"ר אינטל אנדי גרוב ועם מנכ"ל החברה קרייג בארט, כדי להבהיר להם את החשיבות האסטרטגית שמייחסת סין לפיתוח טכנולוגי ועל מנת לחזק את הקשרים בין סין לבין אינטל. יצרנית השבבים השקיעה 500 מיליון דולר בסין בחמש השנים האחרונות, ולהערכתה מכירותיה בסין צומחות בשיעור הגבוה ביותר מכל מכירותיה באזורים אחרים בעולם.
לדברי הנספח המסחרי של ישראל בסין, יוסי גנזל, לצד העניין הסיני, באחרונה מתעניינות גם חברות ישראליות בשיתוף פעולה עם חברות סיניות ובביצוע השקעות בסין. "התהליך צבר תאוצה במיוחד בשנה וחצי האחרונות, בעקבות המשבר הכלכלי באירופה ובארה"ב", אמר.
העניין בישראל, אמר, משתלב במגמה כללית של החברות הסיניות המתחזקת באחרונה, של חיפוש השקעות מחוץ למדינה. "ההנהגה המרכזית תומכת בביצוע השקעות בחו"ל, וישראל עשויה להיות אחד מהיעדים להשקעות אלה", אמר. אחת מהסיבות למגמה החדשה היא צירופה של סין לארגון הסחר העולמי בדצמבר 2001. "ההצטרפות עודדה תהליך של הזרמת הון פנימה לסין, והחוצה מסין אל העולם", אמר מנהל מחלקת הייעוץ העסקי לאזור סין בארנסט אנד יאנג ישראל, רונן אריאלי.
בתעשייה מאמינים רבים כי אם תדע ישראל לממש את הפוטנציאל הטמון בעסקים משותפים עם סין, עשוי משקלה של אסיה ביצוא הישראלי לעלות אף על משקלה של אירופה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ב-2001 צמח היצוא הישראלי לסין ב-27% והסתכם ב-330 מיליון דולר. מתוכו, 64% היו יצוא מוצרי היי-טק, בעיקר ציוד תקשורת, אלקטרוניקה ואופטיקה. להערכת גנזל, כיום פועלות בשוק הסיני כ-200 חברות טכנולוגיה ישראליות במסגרות שונות, ומעט מהן מפעילות גם קווי ייצור בסין.
אור ירוק להשקעות
הכלכלה הסינית, שצמחה ב-2001 ב-7.3%, נראית כמנותקת מהמשבר בכלכלה העולמית. באותה שנה הוכפל מספר מנויי הסלולר במדינה ל-150 מיליון, והוא ממשיך לגדול. גם שיעור החדירה של האינטרנט במדינה גבוה: כיום מסתכם מספר הגולשים הקבועים בסין בכ-56.6 מיליון, וחברות המחקר מעריכות שיגיע ל-300 מיליון עד 2005. "בסין יש דגל ירוק, בשעה שבאירופה ובארה"ב מתנוסס דגל אדום", אמר הנספח הכלכלי של ישראל בסין, יוסי גנזל. "הכלכלה הסינית ממשיכה לרשום צמיחה מרשימה גם בתקופות שבהן הכלכלות בשאר האזורים בקשיים".
השינויים המהירים בכלכלה הסינית הביאו להתפתחות של תעשיית הון סיכון מקומית הצומחת במהירות ומנהלת כיום כמה מיליארדי דולרים. עד לפני שנה התמקדה תעשיית ההון סיכון הסינית בהשקעות בתוך המדינה - בחברות סטארט-אפ שהוקמו בערים העסקי
סין העממית מגלה את ישראל הטכנולוגית
עודד חרמוני, הארץ
5.5.2002 / 9:04