הגיאות באבטלה מגבירה את הסבירות שהבנק המרכזי של ארה"ב לא יעלה הריבית

נתוני התעסוקה בארה"ב לחודש אפריל, שראו אור ביום ששי, הצביעו על כ-8.5 מיליון מובטלים, שהם כ-6% מכוח העבודה. שיעור זה הוא הגבוה זה כשמונה שנים; יותר מ-2% משפלו בשנת 2000; וב-0.3% יותר משיעורו במארס השנה.



הגיאות באבטלה מגבירה את הסבירות שהבנק המרכזי בארה"ב לא יזדרז להשגיב את ריבית הבסיס הדולרית בחודשים הקרובים; ומסבירה, במידה רבה, את הרפיון שמפגין המטבע האמריקאי מול המטבעות המובילים מאז תחילת השנה (ראו תרשימים).



לא בכדי השפיל הבנק המרכזי בשווייץ את ריבית הבסיס הפרנקית ב-0.5% - במגמה למתן את התייקרותו של הפרנק מול הדולר והיורו וכך למנוע פגיעה בהיקף היצוא השווייצי.



האבטלה הגואה בארה"ב אינה מתיישבת על נקלה עם נתון צמיחה שנתית של 5.8% שנרשם ברבע הראשון של 2002 ועם נתוני תפוקה משופרים שפולט המשק האמריקאי באחרונה.







איזו משתי המגמות הסותרות שמשדרים הנתונים לעיל משקף ביתר נאמנות את מצבו של המשק האמריקאי? האם העלייה באבטלה זמנית, ונובעת מרתיעתם העכשווית של מעסיקים, חרף הגידול בתפוקה, להגדיל את מצבת עובדיהם בטרם ימוצה מלוא פוטנציאל התפוקה שלהם? או שמא מבשר הגידול בשיעור האבטלה הצטמקות צפויה בשיעור הצריכה והצמיחה?



יכריעו תוצאות עסקיות



אם לשפוט על פי התנהגותם של מדדי המניות המובילים בארה"ב מאז תחילת השנה, אין חסרים בה משקיעים המפקפקים בסיכויי היחלצותו של המשק האמריקאי מן המיתון בחודשים הקרובים. הגורם היחיד העשוי לשנות את דעתם, ואת כיוון שיוטן של הבורסות בארה"ב, יהיה שיפור בתוצאותיהם העסקיות, בין ריאליות בין צפויות, של התאגידים המובילים במשק.