המאסה העיקרית של המעילה בבנק למסחר בוצעה ב-12 החודשים האחרונים. כך אמר המפקח על הבנקים, יצחק טל, בכנס בנושא מערכת הבנקאות המסחרית שערכה אוניברסיטת תל אביב.
לדברי טל, בשלב זה טרם סיים הפיקוח על הבנקים לבדוק את היקף הנזקים בבנק, וייתכן שהבדיקה תימשך עוד מספר חודשים. לדבריו, למרות שהציבור חייב לקבל תשובות לגבי השתלשלות האירועים בפרשה, זה יהיה בלתי אחראי לדבר בשלב זה על אחראים ואשמים ולמסור מסקנות לפני שיודעים בדיוק מהו היקף הנזק.
המפקח על הבנקים אמר כי אחת השאלות הראשונות שבכוונתו לבדוק נוגעת לעניין ביטוח הפקדונות בבנקים, והוסיף כי הוא רואה צורך בתהליך של הפקת לקחים גם בבנק ישראל. טל ציין כי בעקבות המעילה בבנק למסחר, פנה הפיקוח לבנקים נוספים בבקשה לביצוע בדיקה מהירה של היתכנות מעילות דומות בסניפיהם.
ביהמ"ש אישר בשבוע שעבר את כניסת בנק למסחר להליכי פירוק, בעקבות הפרשה בה מעלה אסתר אלון, סגנית מנהל בסניף הבנק בתל אביב, בסכום שמוערך על ידי בנק ישראל ב-170-200 מיליון שקל.
טל: "בשלב הראשון (של בדיקת נושא המעילה) התרכזנו בנושאים מיידיים: איתור הבעיות, שיטת התרמית, גודל הנזק, גורל הבנק והמפקידים וההשפעה על בנקים אחרים.
"בלילה שבין יום חמישי לשישי עמדו בפנינו שורה של החלטות אותן היינו צריכים לקבל: האם לפתוח את שערי הבנק, מה קורה עם פוזיציות פתוחות, מה עושים עם מסלקה, עם חשבונות של הבנק בבנק ישראל. הימים שלאחר מכן היו לא פחות קריטיים. היינו צריכים לבדוק האם ניתן לאתר את הכסף, האם מחזירים צ'קים.
"אנחנו התרכזנו בשאלה מהו גודל הנזק ובאילו שיטות זה נעשה. עד לרגע זה אנחנו לא יודעים כמה נגנב. הבחורה ציינה בחקירתה במשטרה סכומים מאוד גדולים, אבל עד עכשיו איתרנו גניבות בסכום של כ-150 מיליון שקל. יכול להיות שלא נדע את האמת כולה בשבועות הקרובים. כרגע אנחנו יודעים על שתי שיטות תרמית: גניבה מפקדונות של לקוחות, ואשראים פיקטיוויים שניתנו לאנשים שגנבו את הכסף. "המעילה הראשונה שאנו יודעים עליה היא מיולי 1997, אם כי עיקר הגניבה היתה במהלך 12 החודשים האחרונים.
"ביקשנו לבחון גם את ההשפעה של המעילה על הבנקים האחרים. התברר לנו שההפקדות של הבנקים האחרים בבנק הזה הן קטנות. במקביל, פנינו לבנקים וביקשנו מהם לבצע אצלם בדיקות, ואף אחד לא אמר שצפויה לו בעיה בנושא זה.
"מבחינתנו, הסיפור החל כאשר לפני זמן מה זיהינו בעיית נזילות בבנק. עקבנו אחר מצב זה מספר שבועות, וביקשנו מהבנק לטפל בזה. הבנק לא הצליח לעשות כן. שבוע לפני שהפרשה "התפוצצה", הבנק הגיע למצב של יתרת חובה בבנק ישראל. מצב שכזה קורה לפעמים.
"כשביקשנו מהבנק לטפל בזה, נמסר לנו שישנם קשיים לכסות את הגירעון. לפיכך, החלטנו לבדוק מה מסתתר מאחורי בעיית הנזילות. אנחנו חשבנו על שיטת ניהול לא תקינה ולכן הכנסנו לשם את המבקרים שלנו, והם מצאו מספר בעיות בגינן לא ניתנו לנו הסברים נאותים. החשדות שלנו גברו, מה גם שבשעות אחר הצהריים של אותו יום חמישי נודע לנו שמי שאחראית על אותם החשבונות הבעייתיים לא הגיעה. קצת יותר מאוחר, הבנק הודיע לנו שהעובדת הודתה במשטרה במעילה.
הבנק הזה היה קרוב לוודאי הבנק הכי מפוקח במערכת, ואנחנו נצטרך לבדוק מה אירע ולהסיק מסקנות גם לגבי עצמנו. נצטרך לשאול מה חלקו של הפיקוח והאם שיטות הפיקוח נכונות. אנחנו נרים כל אבן בבנק ולא ננוח עד שנדע מה קרה. אם משיהו חושב שנחלשנו בשל הביקורת הציבורית עלינו, יש לו טעות. אני לא מציע לאף אחד לנסות אותנו.
באשר לעתיד, אנחנו סבורים שיש להביא בחשבון אפשרות של בטוח פקדונות. נייר עבודה בתחום זה מונח כבר על שולחני, אבל צריך לזכור שזהו תהליך לא קצר.
המפקח על הבנקים פנה למספר בנקים שיבדקו אפשרות של מעילה
אלי דניאל
5.5.2002 / 15:35