עו"ד בן דרור ימיני: אמון הציבור במערכת המשפט הולך ויורד, ומי שחושב אחרת חי על פלנטה אחרת

הוועדה למינוי שופטים, הרכבה והרכב ביהמ"ש העליון עמדו במרכזו של הפאנל "בחירת שופטים" הפותח של כנס לשכת עורכי הדין השני המתקיים בזה השנה השנייה ברציפות באילת.



הרכבו של הפאנל הבטיח מלכתחילה מאבק בין שתי עמדות מבוצרות. פרופ' יצחק זמיר, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס ומי שעמד בראש תת ועדה בעניין בחירת שופטים, וכן הפרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר, יצאו להגנת השיטה הקיימת - בחירת השופטים לכהונה באמצעות הוועדה לבחירת שופטים הקיימת בהרכבה הנוכחי - 3 שופטי ביהמ"ש העליון, 2 חברי כנסת, 2 חברי לשכת עורכי הדין ו-2 שרים.



זמיר צידד בממצאי הוועדה שעמד בראשה, ואשר קבעה למעשה כי השיטה הקיימת הוכיחה את עצמה כיעילה והטובה ביותר. הוא דחה את הטענות כאילו הרכב הוועדה מקנה רוב לעמדת השופטים העליונים, שכן הם מגיעים לדיוני הוועדה בדעה אחידה ומגובשת, וטען כי חברי הוועדה האחרים אינם "חותמת גומי", כהגדרת המבקרים.



זמיר יצא כנגד המבקרים המבקשים להפוך את שיטת בחירת השופטים על פיה על ידי שינוי הרכב הוועדה, הוצאת השופטים מתוכה ואף העברת הסמכות למינוי השופטים, ובעיקר השופטים בבית המשפט העליון, לגורמים פוליטיים, כדי לקבל ייצוג נרחב יותר של קבוצות אינטרסים שונות.



הביקורת אינה עוסקת בדברים הנכונים, אמר זמיר. מערכת המשפט קודם כל צריכה להיות נקיית כפיים, עצמאית ובעלת רמת מקצועיות גבוהה, ומערכת המשפט הישראלית, לטענתו, ידועה ככזו בכל העולם.



זמיר: ועדה היא הדרך הנכונה לבחור שופטים



זמיר ציין כי הביקורת שנשמעת כנגד מערכת המשפט אינה בנושאים אלו, אלא מופנית בעיקר כנגד בית המשפט העליון, אשר לדעת רבים עוסק בעניינים פוליטיים שאינם בסמכותו ומכאן שכוחו גדול מדי. בעקבות ביקורת זו, טוען זמיר, הגיעו אנשים למסקנה שיש לשנות את מבנה מערכת המשפט בישראל, אם באמצעות בימ"ש לחוקה ואם באמצעות שינוי דרך הבחירה של השופטים.



לטענתו, ועדת הבדיקה שהוקמה בראשותו עשתה חקירה יסודית, שמעה דעות רבות, והגיעה פה אחד למסקנה כי השיטה הישראלית - בחירת שופטים באמצעות ועדה - היא הדרך הנכונה.



זמיר דחה את הביקורת שהועלתה כאילו הוועדה בראשותו, ששני חבריה הנוספים היו נציג לשכת עורכי הדין, יוראי גילאון, ונציג הכנסת פרופ' אמנון רובינשטיין, אף הם חברים בוועדה למינוי שופטים, בדקה למעשה את עצמה ולפיכך מסקנותיה מוטות מראש.



"זה טוב מאוד שוועדה בודקת את עצמה", אמר זמיר, והוסיף כי הוא לא פוסל אפשרות של הקמת ועדה חיצונית שתבחן אף היא את הנושא.



זמיר הזכיר כי הוועדה הציעה שורה ארוכה של שינויים ושיפורים, ובהם שכל מועמד לשפיטה יחויב לעמוד בקורס מועמדים לשפיטה, וזאת כדי שבפני הוועדה לבחירת שופטים יעמוד מידע רב יותר על המועמדים.



זמיר כמובן דחה את הרעיון להפוך את הוועדה ואת בתי המשפט לייצוגיים במובן שייצגו את כל פלחי האוכלוסיה. "הדבר יגרום לפוליטיזציה וחוסר מקצועיות", אמר זמיר, והוסיף כי ממילא ועדה שכזו לא תוכל לייצג את כולם והדבר אף יגרום דווקא למיעוטים להישאר במיעוט, הן בוועדה והן במערכת המשפט.



זמיר ציין שיש מקום שביהמ"ש ישקף את המגזרים השונים אך כשיקול משני לאחר מקצועיות. כמו כן, לדעתו כבר כיום ביהמ"ש משקף את האוכלוסיה ואינו הומוגני כפי שהמבקרים הרבים מנסים להציגו.



חה"כ נחום לנגנט: ביהמ"ש העליון אינו מייצג את העם



פרופ' ליבאי חיזק את עמדתו של זמיר וציין כי אי התלות של מערכת המשפט היא שצריכה לעמוד בראש מעיינינו. ליבאי ציין כי מאז קום המדינה השופטים במדינה נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, וכי התוצאות מדברות בעד עצמן, שכן אין שחיתות במערכת, רמתה המקצועית גבוהה והיא בלתי תלויה ועצמאית. "המערכת זוכה לאמון הציבור וזה המבחן האמיתי שלה", אמר ליבאי.



מול עמדתו של זמיר התייצבו שניים חה"כ נחום לנגנטל ועו"ד בן דרור ימיני. לנגנטל ציין כי הבעיה שנוצרה בישראל היא שבית המחוקקים - הכנסת - הפך למוסד חלש שאינו עוסק בקביעת נורמות אמיתיות והשאיר את הבמה לביהמ"ש העליון.



נוצר מצב בו השופטים בביהמ"ש העליון קובעים את הנורמות במדינה, והם עושים זאת על פי השקפתם האישית", אמר לנגנטל, "לכן חשוב לבחון היטב מי הם אותם שופטים הנבחרים לעצב את הנורמות של מדינת ישראל".



לנגנטל ציין כי הביקורת שלו אינה על היות השופטים בלתי מקצועיים או מושחתים, אלא בכך שבנקודות ההכרעה בקביעת הנורמות הם אינם מייצגים חלק ניכר מהעם. לנגנטל הוסיף כי למעשה, מערכת הערכים הפנימית של השופטים היא זו שמכתיבה את הפסיקה שלהם, ודי לראות את פסיקות ביהמ"ש העליון בעשור האחרון כדי להבין עד כמה הוא אינו מייצג את כל העם.



"אני רוצה להגיע למצב בו כאשר אני מגיש עתירה לבג"ץ ואני שומע מי יהיו השופטים, אני לא אוכל לדעת מה יפסוק כל אחד מהם. היום אני יודע את זה בוודאות".



לנגנטל אומנם מתנגד לייצוגיות, שכן היא משאירה את המיעוט בעם גם במיעוט במערכת השיפוטית, אך מציע שני דברים: האחד הוא הגדלת מספר החברים בועדה למינוי שופטים והכנסת מגזרים נוספים לתוך הוועדה. ההצעה השנייה היא שיש לשקול שבביהמ"ש העליון העוסק בתחומי הנורמות יישבו גם כאלו שאינם משפטנים דווקא, אלא מומחים בתחומים נוספים.




עו"ד בן דרור ימיני: יש להכניס את הדמוקרטיה למערכת המשפט



עו"ד בן דרור ימיני אמר על דברי ליבאי וזמיר, שמערכת המשפט הישראלית מערכת טובה הזוכה לאמון הציבור, "אנחנו לא חיים על אותה פלנטה". ימיני הוסיף כי צריך להיות עיוור כדי לא לראות את ירידת אמון הציבור במערכת המשפט, ובמיוחד בבית המשפט העליון לאור פסיקותיו האחרונות שהן פסיקות פוליטיות.



ימיני טען כי אין פסול במה שמכנים פוליטיזציה של בית המשפט העליון, וכי אין לראות בכך מושג מגונה אלא דמוקרטיזציה של מערכת המשפט.



ימיני ציין כי במדינות רבות, דווקא בחירת השופטים לביהמ"ש העליון נעשית שלא על ידי ועדה, אלא על ידי גורמים פוליטיים, כדי שתשקף מגזרים שונים בעם. לדבריו, יש היגיון בדרך זו, שכן שופטים עוסקים במ