הפיתוי לכסף קל

מאת חיים ביאור



המעילה בהיקף כרבע מיליארד שקל שהתגלתה לפני 10 ימים בבנק למסחר , עולה על כל מעשה הונאה אחר שבוצע בבנק ישראלי או במוסד פיננסי בידי עובד בתוך ארגון. להערכת מומחים, היקפה הכספי של מעילה זו הוא רבע משווי כלל הנזקים הנגרמים לחברות ממעילות, גניבות ומעשי תרמית של מנהלים ועובדים - כמיליארד שקל בשנה.



הסיבה למעילה במקרה זה היא חובות הימורים. אתי אלון, סגנית מנהל מחלקת ההשקעות והאשראי בבנק למסחר, החשודה בפרשה, אמרה כי העבירה את הכסף לכיסוי חובותיו של אחיה המהמר, עופר מקסימוב. מהמרים כבדים בבתי קזינו או בהימורים הנערכים בדירות פרטיות, נקלעים לא אחת להפסדים שאין באפשרותם להחזיר מהמקורות הכספיים העומדים לרשותם. חובות אלה נושאים, נוסף על קרן, ריבית גבוהה המכפילה ומשלשת את החוב המקורי. לכן, הפיתוי למעילה גובר.



ואולם, זוהי רק אחת הסיבות לצעד זה של עובדים ומנהלים, אומר רו"ח עופר אלקלעי ממשרד פהאן קנה, המתמחה בחקירות חשבונאיות, מעילות ועבירות צווארון לבן. לדבריו, עובד ימעל בכספי הארגון ברגע שבו הפיתוי לגרוף כסף קל יגבר מבחינתו על מכלול השיקולים האחרים, כגון החשש להיתפס, ייסורי המצפון על הבגידה במעסיק או החשש כי שמו יוכתם אם ייחשף המעשה.



דוגמה לכך היא המעילה שביצע אריה גולדין, מנכ"ל כלל אינווסטמנט. על אף מעמדו המקצועי הגבוה ומשכורתו הנכבדה, העביר גולדין כספים מחשבון הבנק של החברה לשני חשבונות אחרים. המעילה התגלתה ב-90'. "ככל שסכום הכסף אותו ניתן לגנוב גבוה והסיכוי להיתפס נמוך, כן יגבר הפיתוי של העובד למעול בכספים".



אלקלעי מונה סיבות נוספות למעילה:



* הלוואות בשוק האפור. הלוואות אלה נושאות נושאות ריבית המגיעה לעתים למאות אחוזים בשנה. גורמים עברייניים המעורבים במתן ההלוואות נוהגים לרוב ביד קשה - עד כדי איום ברצצח - כלפי המפגרים בהחזר ההלוואות. במצב זה נקלע הלווה למצוקה נפשית, העלולה להובילו להחלטה למעול בכספי המעסיק.



* הסתבכות עסקית. אנשי עסקים שהפסידו את כספם לאחר שהחברה בה הם שותפים נקלעה לקשיים או עקב הכרזתם כפושטי רגל, מתקשים להשלים עם הצורך לרדת ברמת חייהם ולאבד את מעמדם והשפעתם בקהילת העסקים. במקרה זה עלול איש העסקים למעול בכספים - ישירות, ולעתים באמצעות חבר או קרוב משפחה - כדי לשמור על מעמדו ועל רמת החיים שלו.



* התמכרות לסמים. לרכישה שוטפת של סמים דרושים סכומי כסף גבוהים. הצורך הכספי ואובדן כושר השיפוט של המכור, עלולים להוביל למעילה בכספי הארגון.



* סחיטה. מעילות עקב סחיטה מצד נושים, יריבים עסקיים, יריבים פוליטיים, או סחיטה על רקע מיני, נפוצות כיום יותר מבעבר. עובדים עלולים לנסות למעול בכספים לצורך תשלום דמי שתיקה לגורמים הסוחטים אותם.



* עמידה ביעדים. לעתים מנהל נמצא תחת לחץ כבד לעמוד ביעדים שהציבה לו החברה בתחום הרווח, המכירות, או פיתוח של מוצר חדש. כישלון בעמידה ביעדים עלול ברגע של חולשת דעת להביאו לבצע מעילה, כדי למלא את הקופה הריקה או כדי להראות לממונים עליו כי הצליח בתפקידו.



זו הסיבה למעילה הגדולה בבנק ברינגס האנגלי. בפברואר 95' גילה הבנק כי הפסיד 1.25 מיליארד דולר עקב מעילה של ניק ליסון, מנהל ההשקעות בסניף סינגפור של הבנק. ההפסד נגרם בשל פעולות לא מאושרות שביצע ליסון בנגזרות הפיננסיות. הסתרת ההפסדים נעשתה באמצעות פתיחת "חשבון שגויים" שמספרו 88888. בחשבון זה נרשמו כל ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהמסחר הלא מאושר שבוצע.



לצורך המשך פעילות השלוחה של הבנק בסינגפור, הציג ליסון לבנק דיווחים על רווחים גדולים, תוך שהוא מעלים את המידע על ההפסדים ב"חשבון השגויים". במשך השנים פנה ליסון בבקשות לבנק באנגליה לקבל העברות כספיות, בטענה שהוא זקוק לביטחונות נוספים לשם פעילות בשוק הנגזרות הפיננסיות. התמוטטות הבנק גילתה כשלים רבים בכל הקשור לבקרה של הגורמים האחרים על פעילות הבנק. ב-3 במארס 95' נמכר הבנק, שהחל לפעול לפני יותר מ-200 שנה, במחיר סמלי של פאונד אחד.



* נקמה. עובדים שפוטרו מתפקידם או קופחו לדעתם בתפקידם או בשכרם, עלולים למעול בכספי הארגון. גם סכסוכים בין העובד לאחד המנהלים או הבעלים של הארגון עלולים להוביל לצעד זה.



* אתגר. מניע נפוץ, בעיקר בעבירות מחשב. האתגר האינטלקטואלי הכרוך בהתגברות על מערכי הבקרה של הארגון, מעין רצון להכות את השיטה, הוא מניע למעילה.



* אידיאולוגיה. לעתים כספי המעילה אינם מיועדים למועל, אלא לשימוש פוליטי, כגון מימון של מערכת בחירות, תשלום שוחד לבוחרים או מימון עסקות נשק. מניע אידיאולוגי אחר הוא פעילות בנוסח רובין הוד - מתן כספים לנזקקים או לגורמים המסייעים לקבוצות חלשות באוכלוסייה.



* טיפולים רפואיים. מחירם של טיפולים רפואיים עלול להסתכם בסכומים עצומים. במדינות שבהן אין ביטוח רפואי חינם לאזרחים, אירעו מעילות בשל הצורך של העובד לגייס כספים לתשלום תמורת ניתוחים וטיפולים רפואיים.



* הפרעות נפשיות. יצר שאינו ניתן לשליטה כגון קלפטומניה, או הפרעות נפשיות קשות יותר, גם הם מניעים למעילה. בעשרות ארגונים נתפסים מדי חודש קופאים שעמדו לצאת לפנסיה בגניבת סכומי כסף קטנים. לחוקרים הם מספרים כי לא עמדו בפיתוי לגנוב ובהתרגשות הכרוכה במעשה.



ישעיהו הורוביץ, בעל מכון הורוביץ לאבחון עבירות תעסוקתיות, אומר שמעילה מקורה בגורם האנושי, ולכן קשה לאתרה באמצעות מערכות הבקרה של הארגון: "עובד המחליט להפוך לעבריין תעסוקתי ולשדוד את הקופה או לגנוב רכוש יקר ערך ממקום העבודה, יצליח בדרך כלל להערים על מערכות הפיקוח והבקרה של הארגון". לדבריו, הבקרה הפנימית בארגון יכול להתמודד עם כשלים של עובד סביר, אך לא עם עובד שהפך לעבריין והחליט לעקוף כל צורה של מעקב אחר פעולותיו.



"בדרך כלל העבריין התעסוקתי - קופאי, מנהל חשבונות, מחסנאי או עובד מחלקת אשראי בבנק - הוא האדם המכיר טוב יותר מכל עובד אחר בארגון את הנעשה בסביבתו הקרובה או במחלקתו", אומר הורביץ. "מצד אחד הוא נהנה מאמון מצד הממונים על